כששואלים את אסטלה אם היא קשה בחיים כמו שהיא מצטיירת בבייק אוף, היא צוחקת. "אמא של אחד המתמודדים שאלה אותי למה אני כל כך קשה כלפי הבן שלה. זה מצחיק אותי לאללה, כי אני קשה לכולם. אין לי פייבוריטים".
כשהיא ממוצבת כשופטת הקשוחה וחסרת הפשרות של התכנית, הציבור הישראלי מתחיל לזהות את אוטוריטת הקונדיטוריה אסטלה מושקוביץ'-בלפר ברחוב. "אני מקבלת בעיקר תגובות טובות", היא אומרת, "אוטו חולף וצועקים לי מתוכו 'את בסדר את בסדר'".
כשפאנל השופטים של העונה הראשונה של ריאליטי האפייה התגבש, גם אסטלה נקראה לאודישן. היא הגיעה, נבחנה, ולא נבחרה. עד עכשיו היא לא ממש יודעת להסביר מדוע וויתרו עליה. מה שהיא כן יודעת זה שכמו אשת המקצוע המיומנת שהיא, את הכישלון ההוא היא הפכה להזדמנות ללמוד ולהסיק מסקנות לניסיון הבא. "הרגשתי שפספסו אותי", היא מספרת, "אבל אחר כך לא הצטערתי במיוחד כי על כל דבר צריך להשתפשף. העונה הראשונה של בייק אוף הייתה ניסיון ראשון. עכשיו אני שמחה שאני בעונה הזאת".
ידעת שאת מגיעה לתכנית על תקן השופט הקשוח?
"לא. וגם אף אחד לא הדריך אותי להיות כזאת. זאת אני. אם מביאים לי קרוקומבוש ומול העיניים שלי הוא נוחת ומתפרק, אז זאת דייסה, זה לא קרוקומבוש".
מה משך אותך בכלל לעשות תכנית טלוויזיה כזאת?
"רציתי להעביר את המסר שמה שאני רואה בקונדיטוריה בישראל, וגם הרבה ממה שראיתי בבייק אוף הקודם - המון צבעים, המון סוכר, והמון קשקושים - זה מבחינתי לא קונדיטוריה".
את מתאכזבת ממנות שאת רואה בתכנית?
"לא מתאכזבת, אבל יש דברים שאני אומרת 'איזה חוסר טעם'".
"המורים בבית הספר של הילדים לא הכירו אותי"
היא בכלל הייתה אמורה להיות מורה לפסנתר. מושקוביץ'-בלפר, 55, עלתה לארץ ממולדובה בגיל 11 עם אביה המהנדס ואמה הרופאה האונקולוגית. המשפחה השתקעה בהרצליה, כשנסיבות פרוזאיות למדי השפיעו על עתידה של הילדה אסטלה. "יום אחד אמא שלי אבחנה אישה שעבדה כמורה לפסנתר כחולה בסרטן שד. היא הכניסה אותה לניתוח מידי וממש הצילה לה את החיים, והמטופלת החליטה שבתמורה לכך היא תבדוק אם אני מוזיקלית ותלמד אותי שנה בחינם".
השנה הפכה במהרה לכמה עשרות שנים. אסטלה תרגלה פסנתר מדי יום ואף הלכה ללמוד בבית הספר לאמנויות תלמה ילין, ולאחר מכן המשיכה בלימודים באקדמיה למוסיקה והפכה למורה לפסנתר. רק לקראת גיל 30 החליטה שהגיע הזמן לעשות את מה שהיא רוצה באמת: אוכל. "כל החיים ידעתי שאני רוצה לבשל, אבל כבר השקענו בפסנתר, וההורים לא נתנו לי לסגת. זה קטע מאוד של רוסים. נהניתי מאוד ללמד פסנתר, אבל באיזשהו שלב המקצוע הפך לפחות מתגמל. ואז אמרתי לעצמי שעכשיו זאת ההזדמנות שלי לעשות את הסוויץ' שרציתי".
זה הצריך מרידה נגד המשפחה?
"מותר למרוד בגיל 29".
את בעלה, זאב בלפר, פגשה אסטלה, 55, דרך שידוך של חברים משותפים. אחרי שלושה שבועות הם עברו לגור ביחד, ואחרי שנה נישאו. מבחינתו זאת הייתה אהבה ממבט ראשון, ויום אחרי המפגש שלהם כבר סיפר לחברים שזאת תהיה אשתו. מבחינתה זה היה סיבוב שני מרגש, אחרי שנישאה לראשונה כנערה צעירה בת 19, והתגרשה 5 שנים אחר כך. "הסתכלתי ימינה ושמאלה וראיתי שכל החברות שלי מתחתנות, אז לא הבנתי אם משהו אצלי לא בסדר", היא מספרת. "פגשתי בחור נחמד ומבוגר ממני בחמש שנים והתחתנו. זה לא היה זה. התחתנתי בגלל שטויות של ילדות והיום אני מנסה להבין מה בער לי. אין לי תשובה".
לזאב ואסטלה תאומים בני 22, יונתן ואיתמר. אחד מהם אפילו עובד איתם בבית הספר לקונדיטוריה שבבעלותם – ובכל זאת, העסק נושא את שמה הפרטי של אסטלה בלבד. "זה העסק שלה והיא הרוח החיה", מסביר בלפר את הרציונל מאחורי היעדר שם המשפחה שלו מהכותרת, "אותי אף פעם לא עניין להיות בחזית".
איך זה לעבוד עם הילד שלך?
"מאוד קשה. בהתחלה לא מבינים את ההבדל בין אמא לבוס. המעבר מלאכול ארוחת בוקר ביחד ושעה אחרי זה לקבל ממני הוראות הוא לא פשוט בכלל. יש גם חוקים. הוא למשל לא פונה אליי כאמא אלא כאסטלה, אבל אני לא עומדת בחוקים וקוראת לו איתמולי. זאת הצגה קשה".
את החיים המקצועיים שלה כקונדיטורית החלה בבית הספר קורדון בלו שבפריז. היא אמנם חלמה בכלל לבשל ולא לפצוח בקריירה של מתוקים, אך כאישה נשואה ידעה אסטלה שהיא תיאלץ לעשות ויתורים. היא בחרה בקורס המקוצר יותר, והיא לא מתחרטת. "לא רציתי להשאיר את בעלי בארץ לבד למשך שנה, אז התחלתי ללמוד קונדיטוריה מתוך ויתור. אבל מהר מאוד מצאתי את עצמי שם ומאוד אהבתי את זה".
כמעט ואין נשים במקצועות המטבח בגלל ויתורים שנובעים מתחום הזוגיות והמשפחה. זה לא מתסכל אותך?
"אי אפשר הכול. אי אפשר גם לעבוד בלילות וגם לגדל משפחה וגם ליצור יחסים זוגיים. כל אחד עושה לעצמו את החישובים שלו. אני ידעתי שאני רוצה להיות בבית בחגים ובלילות, אז הבנתי שבישול לא יסתדר לי בעתיד. כשהתחלתי לעבוד בקונדיטוריה במסעדת קרן של חיים כהן הוא כבר היה בגיל מתקדם ועוד לא נשוי, כי הוא כל היום היה במטבח. בגלל שהוא גבר הוא יכול היה להרשות את זה לעצמו".
למרות הבחירה בקונדיטוריה על פני הבישול, אסטלה עדיין התמקדה בקריירה ונזקקה לתמיכה גדולה מצד בעלה כדי לממש את עצמה. "אני מאושרת שלא נשארתי האישה שמאחורי בעלי. המורים בבית הספר של הילדים שלי לא הכירו אותי, רק את זאב. הוא היה הולך לכל אספות ההורים ולחגיגות כמו ל"ג בעומר, ואני הייתי בקריירה שלי. זה היה לי מאוד חשוב. גדלתי בסביבה שבה אמא מנהלת מחלקה, אחותי ואני למדנו שאישה צריכה לסמוך על עצמה ולהוכיח את עצמה. אבל צריך גם למצוא בעל שיתמוך בשוויון, ולא כולם ככה. ואז מגיעים למצב שהבעל הולך ומתפתח, והאישה מתפתחת רק בעבודות הבית".
"אני לא רוצה מאה רכיבים על הצלחת, ומאיר צריך מינימום 36 טעמים"
בית הספר "אסטלה" הוא כיום מהגדולים באירופה. במהלך השנים עברו תחת ידיה של מושקוביץ'-בלפר קרוב ל-7,000 תלמידים, מה שבהחלט עוזר לה לגבש פרספקטיבה מלומדת על זירת הקונדיטוריה המקומית. "הקונדיטוריה הישראלית מיוחדת כי היא כור היתוך. יש אצלנו המון אהבה לבצקים ובמיוחד לעוגות שמרים, שהן מצוינות פה וזה משהו יוצא דופן. מבחינת אלגנטיות אנחנו עוד לא לגמרי שם, אבל הרמה שלנו טובה מאוד", היא אומרת. הביקורת הקשה שלה נוגעת לכמויות הסוכר במתוקים הישראלים: "בעולם מוסיפים משהו כמו 16 אחוז סוכר למנה, ואצלנו פשוט לא יודעים את זה ושמים המון סוכר. זה מתוק להחריד. אני יודעת שאני לא צריכה לחנך אנשים, אבל אני לא יכולה להתאפק".
בנוסף, היא אומרת, הישראלים אוכלים מנות ענקיות של עוגות ומאפים. "אני מוכרת עוגות לשישה אנשים שבפריז היו נמכרות בגודל הזה לשמונה, וגם אז אנשים שבאים לחנות אומרים מה פתאום לשישה, זאת עוגה לארבעה סועדים. יש פה קטע שכולם רוצים להיות רזים, יפים ובלונדיניים, אבל טוחנים עוגות".
למה אנחנו רוצים הכל כזה גדול?
"כי אנשים אוהבים שלא יחסר ולהתפנק. גם אצל רוסים זה ככה. בא בן אדם להתארח אז השולחן צריך ליפול מרוב כובד. שיהיה עליו הכול".
את התביעה הזו לשלמות ולעידון היא מביאה לשיפוט שלה בתכנית, ונדמה שזה לא תמיד קל. "בהתחלה היו כמה דברים מביכים, היו מנות שאני חשבתי שהן 'לא' אחד גדול והשופטים האחרים חשבו שזה לא כזה נורא, שבשלבים ההתחלתיים זה בסדר. אני חשבתי שזה מזעזע, אבל לאט לאט מבינים את המשחק".
אילו מנות קשה לך לשפוט?
"קשה לי לשפוט אנשים שמביאים לי דברים כמו ג'לטין, עוגות חתונה עם תשע קומות ולמעלה חתן וכלה ובצק סוכר. בעיניי זה חומרים לא אכילים, מי שעשה את העוגות האלה לא היה קונה אותן בקונדיטוריה", היא אומרת. "בצק סוכר זה אמנות אבל זה לא אוכל. ילדים הם חכמים, כשפורסים להם עוגת יומולדת עם שכבה של בצק סוכר הם מקלפים את השכבה הזו וזורקים אותה. אז המלך הוא עירום. זה מאוד יפה וכיף להתקשקש עם זה אבל באותה מידה אפשר לעשות מקרמה".
יש לכם חילוקי דעות בין השופטים סביב נושאים כאלה?
"חבר השופטים הוא רב תחומי. קארין מדברת אל האופים הביתיים, אני פונה יותר למקצועיים, ומאיר שם כי יש לו טעם יוצא מן הכלל והוא מומחה למנות אחרונות של מסעדה. היו לנו מעט ויכוחים, אבל אנחנו חברים בסך הכל. אני לא רוצה מאה רכיבים על הצלחת שלי, ומאיר צריך מינימום 36 טעמים על שלו. זאת לא כוס התה שלי ולא ברור לי העניין הזה אבל סבבה. מאיר מאמין במשהו אחר וזה עובד לו וזה מצוין".
וקארין?
"אני מאוד אוהבת את קארין, היא נורא קולית. היא מייצגת את הקונדיטוריה הביתית הישראלית הכיפית והפשוטה, ואני אומרת את זה לטובה בהחלט, כי לא כל קינוח צריך להיות מאוד מורכב. לפעמים דווקא עוגות מאוד פשוטות לא פחות טובות מהעוגות הכי מקצועיות והכי יפות שיש, ואז אני נותנת רק לטעם לדבר".
התכנית בייק אוף ישראל משודרת בקשת 12 בימי חמישי בשעה 21:00
צילום: עופר חן | סטיילינג: יהלי אביכזר | איפור ושיער: הלן אמויאל | בגדים: שמלה לבנה: ZARA, תכשיטים: ALDO, חליפה כחולה: H&M, גופיה לבנה: מנגו, חולצה מכופתרת: קסטרו, חולצה לבנה וז'קט שחור: H&M, גקט עור ומכנס שחור: ZARA, חולצה לבנה: קסטרו.