לא ברור איך זה קרה, אבל בשנים האחרונות הפכה ישראל למעצמת סושי - אם לא מבחינה איכותית אז לפחות מבחינה כמותית. סושיות ורשתות סושי נפתחו בכל פינת רחוב, ושוק המשלוחים בהתאם: אופנועים יוצאים ובאים, ובארגזיהם קופסאות סושי באיכויות משתנות. אחרי פעמים אינספור שבהן נתקלנו בהתלבטות "אבל מאיפה הכי כדאי להזמין", החלטנו להרים את הכפפה (והאמינו לנו, זו הייתה כפפה כבדה), להקריב את רמות הכספית בגוף ולנסות לעשות קצת סדר במשלוחי הסושי השונים.
בחודשיים החולפים, איך לומר, אכלנו הרבה סושי. כל כך הרבה, שרק מלשמוע את המילים "סלמון, אבוקדו ובטטה" אנחנו מקבלים סחרחורת. מכיוון שבכל זאת אי אפשר לדגום את כל הסושיות (באמת מדובר בכמות בלתי נתפסת) - החלטנו לצמצם את הבדיקה לרשתות הסושי הפופולריות ביותר. אז איפה היה הכי טעים? תקראו ותדעו.
הטובות מאוד
ריבר
רשת אוכל אסייתי שקיימת משנת 2000, בבעלות אחים בשם נתי וירון אלטיט. ריבר מונה היום 8 סניפים של מסעדות, סניף אקספרס אחד ועוד שני סניפי סושי בר.
מה טעמנו?
תירס רול עם סלמון צלוי ואבוקדו, עטוף בתירס ברוטב מיסו-צ'ילי (42 שקלים); ספייסי טונה רול עם טונה, מלפפון ובצל ירוק, עטוף באבוקדו ברוטב מיונז חריף (37 שקלים); "ריבר רול" עם סלמון בגריל וירקות, עטוף בסלמון מעושן ברוטב טריאקי (37 שקלים); "רול מיקס דגים" עם אבוקדו, מלפפון וגזר עטוף בטונה, סלמון ודניס (42 שקלים); "יאמי רול" עם טונה, סלמון, מלפפון, עירית, אבוקדו וספייסי מיונז, עטוף בשבבי טמפורה (42 שקלים); רול צמחוני עם מלפפון, בטטה, גזר, אבוקדו ובצל ירוק (32 שקלים); "סאמר רול" עם אטריות, שעועית, נענע, כוסברה, אבוקדו וטונה אדומה, מגולגל בעלי אורז ברוטב קרמל למון גראס (36 שקלים).
מה חשבנו?
משלוח מוצלח מאוד. ברבים מהרולים ניכר שימוש באלמנט מתוק או מטוגן, שעשוי להיות מתחנף מדי למי שמחפש חוויית סושי יותר אותנטית - ובכל זאת, ביחס למחיר קיבלנו יופי של תמורה. כמות יפה מאוד של דגים טריים באיכות טובה, ירקות רעננים ואורז בכמות מדויקת.
הכי אהבנו: יאמי רול; רול מיקס דגים, שהיה עשיר מאוד; רול ספייסי טונה, שהפתיע והיה מצוין ממש.
בשורה התחתונה: אריזה אסתטית ומזמינה, דגים טריים וטובים וטעמים טובים. נהנינו.
פרנג'ליקו
רשת הסושי פרנג'ליקו החלה את דרכה בשנת 2000 בחיפה, ומאז הפכה להצלחה מטאורית והתפשטה הלאה. היום היא מונה 15 סניפים, רובם בצפון הארץ וחלקם באזור ירושלים ומודיעין, ויש גם סניף בנתניה. חלק מסניפי הרשת כשרים וחלקם לא.
מה טעמנו?
מגש סושי גדול הכולל "פוטומאקי ספיישל פרנג'ליקו" של סלמון ודג לבן בטמפורה, ירקות, ספייסי מיונז וטריאקי (54 שקלים), פוטומאקי דאבל סלמון עם סלמון, אבוקדו, מלפפון וגזר במעטפת סלמון (35 שקלים), פוטומאקי טונה אדומה עם טונה אדומה, בצל ירוק ואבוקדו בציפוי שבבי טמפורה (39 שקלים), "ספיישל הוסומאקי קרייזי רול" עם סלמון בטמפורה, אספרגוס, בטטה, עירית וספייסי מיונז במעטפת אבוקדו וסלמון (42 שקלים); "ספיישל הוסומאקי גרין רול" עם דג לבן בטמפורה, אבוקדו, מלפפון וספייסי מיונז במעטפת עירית (34 שקלים); הוסומאקי סלמון סקין עם תערובת סלמון סקין עם בצל ירוק, טריאקי ומיונז (28 שקלים); ניגירי סלמון וניגירי בורי (22 שקלים כל אחד).
מה חשבנו?
רולים עצומי ממדים הגיעו אלינו מהסניף הכשר של פרנג'ליקו בשפיים. כאלה שכל יחידה בהם מצריכה יותר מביס מסורתי אחד - מה שהפריע לנו במיוחד בניגירי, שמעט התפרק במהלך האכילה. אבל באופן כללי, על אף שהסושי היה כשר, מה שהגביל אותו מבחינת חומרי גלם, הוא הציג מבחר מהנה ומרשים של דגים ווריאציות, וכולם באיכות טובה.
הכי אהבנו: רול דאבל סלמון, שאמנם כל יחידה בו בגודל אחר אבל הוא טעים ועשיר מאוד בדג מאיכות טובה; הוסומאקי סלמון סקין, שהוא מתקתק במידה ומוצלח במיוחד.
בשורה התחתונה: כמו בכל הסושיות הפופולריות בארץ, גם הסושי של פרנג'ליקו רחוק מאותנטיות. שפע המרכיבים בכל רול מזכיר בעיקר את תרבות האוכל האמריקנית דווקא, שמחלחלת קשות גם אלינו. ובכל זאת, הסושי שקיבלנו עבר את המשלוח הרחוק למדי לתל אביב באופן מוצלח מאוד, והביקורות של הטועמים עליו היו יותר מחיוביות.
הטובות
ג'פניקה
ג'פניקה היא ללא ספק אימפריית סושי ישראלית לכל דבר ועניין, עם 25 (!) סניפים ברחבי הארץ. בדיוק בגלל זה הגענו מעט סקפטיים להזמנה - אבל לשמחתנו רוב החששות התבדו. אמנם הדגים לא היו מהאיכות הטובה ביותר שנתקלנו בה, אבל הטעמים בסך הכל היו טובים, שזו בהחלט התחלה לא רעה.
מה הזמנו?
"ריינבואו וג'י רול" עם אספרגוס, אבוקדו, עירית ופטריות שיטאקי בציפוי בטטה וטמאגו ברוטב טריאקי (28 שקלים); "אומאמי רול" עם שרימפס בטמפורה, ספייסי טונה, בטטה בטמפורה, מלפפון, עירית ואספרגוס בציפוי טונה ואבוקדו ורוטב ספייסי מיונז (39 שקלים); "ג'פניקו גרין צ'יז" עם גבינת מוצרלה, אספרגוס ועלי בזיליקום בציפוי פנקו (29 שקלים); פוטומאקי בהרכבה אישית עם סלמון, אבוקדו ואספרגוס (28 שקלים); פוטומאקי בהרכבה אישית עם טונה, טוביקו ואבוקדו (24 שקלים).
מה חשבנו?
התגובות למשלוח של ג'פניקה היו חיוביות בסך הכל. הפוטומאקי בהרכבה אישית עם סלמון, אבוקדו ואספרגוס היה טעים מאוד - לעומת זה עם הטונה, שכלל דג בתיבול לא מהנה ועירית שתמיד מקלקלת לנו את ההנאה מסושי; הריינבואו וג'י רול היה אמנם הרבה יותר מדי גדול, אבל היה טעים מאוד וכלל ירקות טריים וקרנצ'יים; רול האומאמי היה יבשושי אך עדיין טעים, ורול הגרין צ'יז המטוגן צלח את המשלוח ועל אף שאין בינו ובין סושי קלאסי כל קשר הוא היה מושחת וטעים.
הכי אהבנו: פוטומאקי עם סלמון, אבוקדו ואספרגוס, ריינבואו וג'י רול.
בשורה התחתונה: איכשהו תמיד כשזה מגיע לרולים עם טונה, רשתות הסושי הישראליות לא מצליחות לקלוע. עם זאת, הרולים שמערבים סלמון היו טובים מאוד, וגם אלה הצמחוניים הצטיינו.
הסושיה
אין צרכן סושי ישראלי שלא מכיר את הסושיה - אחת הרשתות היותר בולטות בתחום, ששמה לה למטרה להפוך את הסושי מתחום נישתי ועילי לאוכל מהיר ולא פומפוזי. כיום מונה הרשת 16 סניפים בפריסה ארצית (2 מהם לא עושים משלוחים).
מה טעמנו?
קומבינציה זוגית צמחונית, שכללה רול בטטה בטמפורה, רול טופו-אבוקדו, סנדוויץ' בטטה, טמגו ואבוקדו, ניגירי טמגו וניגירי שיטאקה (75 שקלים); סנדוויץ' סלמון ואבוקדו (38 שקלים); רול ריינבואו דגים עם אבוקדו, מלפפון, וגזר עטוף בסלמון, טונה ודג לבן (40 שקלים); רול "ספייסי טונה ספיישל שף" עם טונה, אבוקדו ורוטב צ'ילי חריף מצופה טוגראשי (30 שקלים); רול סלמון ואבוקדו (28 שקלים).
מה חשבנו?
הרולים שקיבלנו מהסושיה היו אסתטיים מאוד ורובם התאפיינו בגודל טוב, נוח ונעים לאכילה. רול הסלמון והאבוקדו ורול הבטטה בטמפורה היו מוצלחים - טעימים, רעננים ולא מעמיסים. גם מהסנדוויץ' עם הסלמון והאבוקדו הופתענו לטובה (אין לנו ציפיות גבוהות מסנדוויצ'ים של אורז). רולים אחרים היו טובים הרבה פחות: רול הספייסי טונה היה מתובל באופן שהולם לדעתנו יותר עוף מאשר סושי, והגזר שברול הריינבואו הרגיש לנו כאילו בושל במים, שלא לומר במרק עם העוף שהזכרנו קודם. הטמגו היה חלקלק ומתוק מדי לטעמנו, באופן שהזכיר יותר קינוח מסושי. ואם תשאלו אותנו אז בהכל, אבל הכל, היה יותר מדי אורז.
הכי אהבנו: רול סלמון ואבוקדו, רול בטטה בטמפורה.
בשורה התחתונה: לזכותם של הרולים בסושיה ייאמר שהם לא ניסו להפגיז אותנו עם מיליון חומרי גלם אלא ללכת על כיוון אלגנטי יותר. עם זאת הרושם הכולל היה מעט משעמם, ובסופו של דבר החוויה הייתה של הרבה אורז ואבוקדו. משלוח לא רע בסך הכל, אם כי לא מקורי במיוחד.
הבסדר
סושה
סושה מגדירה את עצמה כסושי אורבני אותנטי שסופג השראה מרחובותיה הסואנים של טוקיו. הרשת מונה 5 סניפים במרכז הארץ - בתל אביב, בת ים, חולון, ראשון לציון ורחובות.
מה טעמנו?
"קומבינציית סושה" (96 שקלים), שכללה "אורומאקי סושה גריל" (רול עם סלמון סקין, מלפפון, אבוקדו ובצל ירוק במעטפת סלמון, מוקרם בגריל עם ספייסי מיונז), "אורומאקי אוסקה" (ספייסי טונה, שבבי טמפורה ואבוקדו, עטוף בטונה צרובה), "אורומאקי סוזוקי גרין" (סי בס, אבוקדו, אספרגוס ובצל ירוק, עטוף באבוקדו), ניגרי טונה, סלמון וילוטייל; קומבינציה זוגית (140 שקלים), שכללה "פוטו תלמה" (רול טמגו, פטריות שיטקה ואבוקדו בציפוי אבוקדו), "אורומאקי ריינבואו" (בטטה בטמפורה, אבוקדו, מלפפון ובצל ירוק, עטוף בסלמון, טונה וסי בס) ו"אורומאקי ספייסי סלמון טמגו" (סלמון, ג'ינג'ר טרי, אבוקדו, אספרגוס ובצל ירוק, עטוף בדפי טמגו); "טרופיקנה רול" עם אננס, טונה צרובה, פנקו, מנגו ושבבי בוטנים וקוקוס (42 שקלים); "דרים רול" עם סלמון, קנפיו וטופו צלוי בטריאקי, עטוף באבוקדו ובטטה (46 שקלים).
מה חשבנו?
רוב הרולים שקיבלנו מסושה היו בגודל ראוי ומהנה לאכילה, והכילו מעט אורז יחסית וכמות משמעותית של מילוי. הרולים הקלאסיים, "דרים רול" ו"פוטו תלמה", היו בסדר גמור (למרות שלטעמנו אין שום סיבה להכניס לתוך רול עם דג גם טופו). אבל ברגע שהתחילו קונצים כמו שילוב קוקוס ומנגו בתוך הסושי (אלוהים, למה?) או טיגון עמוק של רולים שלמים (רק תחשבו איך זה מגיע אחרי חצי שעה נסיעה) - התחילה נפילה תלולה מטה.
הכי אהבנו: "דרים רול" ו"פוטו עלמה".
בשורה התחתונה: חומרי הגלם שבהם השתמשו בסושה היו לטעמנו סבירים בלבד, ולכן לא היינו אצים להזמין משם ניגירי. את הרולים הפשוטים, לעומת זאת, היה בהחלט נעים ונחמד לאכול, והורגשו בהם שפע של ירקות וכמות סבירה של אורז, שאפשרה לנשנש מהם עוד ועוד.
לא התלהבנו
אצה
לרשת אצה 22 סניפים ברחבי הארץ, רובם המוחלט כשרים, והם פועלים בשיטת זכיינות. בתחילת דרכה התמקדה הרשת במשלוחים ובטייק אוויי עם סניפים קטנים, וכיום היא מונה מסעדות אסייתיות ברחבי הארץ, מהצפון ועד הדרום. אנחנו קיבלנו את המשלוח מהסניף בחולון.
מה טעמנו?
"רול 50/50" עם סלמון בטמפורה, אבוקדו, מלפפון ושיטאקה במעטפת חצי אבוקדו חצי בטטה (34 שקלים); "קליפורניה צ'יז רול" עם סלמון, אבוקדו, מלפפון וגבינת שמנת במעטפת עירית קצוצה (34 שקלים); "בטטה צ׳יפס רול" עם אבוקדו, פטריות שיטאקה ובטטה בטמפורה, במעטפת סלמון צרוב עם ספייסי מיונז וצ'יפס בטטה מעל (39 שקלים). שני הרולים האחרונים הם חלק מהתפריט החדש של הרשת.
מה חשבנו?
שני הרולים שטעמנו הכילו יותר מדי מרכיבים והיו מתוקים מדי. הרול עם גבינת השמנת פשוט לא נטעם, בשל הקונוטציות הקשות לבייגל שהוא עורר בטועמים (סלמון, גבינת שמנת ועירית - אתם רציניים?). שני הרולים האחרים היו טובים יותר, אך עדיין לא הציגו איכות אורז או דג מרשימה.
בשורה התחתונה: ציפינו ליותר. הרול עם הבטטה בטמפורה היה החביב עלינו מכולם, אבל לא מספיק בשביל לפצות על האחרים.
אושי אושי
לאושי אושי 14 סניפים ברחבי הארץ.
מה טעמנו?
"רול פילדלפיה" עם קרים צ'יז, אבוקדו, מלפפון ובצל ירוק, בציפוי סלמון מעושן (39 שקלים); ריינבואו עם סורימי, אבוקדו ומלפפון בציפוי טונה, סלמון, דג ים, בטטה ואבוקדו (42 שקלים); רול "ספיישל סאנסט" עם ספייסי סלמון, אבוקדו ובטטה, בציפוי סלמון צרוב עם שבבי בטטה, טמפורה, עירית ושומשום (46 שקלים).
מה חשבנו?
מה לגבינה ולאוכל אסייתי, לעולם לא נבין. זה מה שיש לנו לומר על רול הפילדלפיה; רול הריינבואו היה סביר, אבל השימוש בסורימי (תחליף כשר לשרימפס) שמט לו את הקרקע מתחת הרגליים. אין שרימפס? השתמשו בדג אחר, במקום לתור אחר תחליפים מפוקפקים; רול הסאנסט היה כל כך כבד ועמוס, עד שהרגיש כמו ארוחה שלמה שנדחסה לאצה.
בשורה התחתונה: חומרי הגלם במשלוח שקיבלנו היו ברמה נמוכה יחסית. רול הפילדלפיה היה מאוד לא לטעמנו. הרולים האחרים, שקצת יותר הזכירו סושי, היו סבירים יותר, אבל עדיין - לא מספיק טובים.
צ'וקה
רשת מסעדות אסייתיות בת 15 סניפים, שרובם ממוקמים במרכזי קניות. הסניף הדרומי ביותר של צ'וקה הוא באילת והצפוני בחיפה. מגישה מבחר מנות שמוגדרות כסיניות או תאילנדיות.
מה טעמנו?
פייר? מבחר הרולים באתר של סושה הוא פשוט אינסופי. אנחנו ניסינו רול ריינבואו עם טונה, מלפפון, אספרגוס ואבוקדו עטוף בסלמון ועירית (38 שקלים); "דרגון רול" עם סלמון צרוב בגריל, אספרגוס, טמגו ומלפפון עטוף בעירית (38 שקלים); "גרין רול" עם סלמון, בטטה, אבוקדו, גזר, מלפפון ובצל ירוק, עטוף באבוקדו ושומשום (38 שקלים); "דאבל טונה רול" עם טונה, אבוקדו וגזר עטוף בשבבי פנקו (38 שקלים).
מה חשבנו?
כל הרולים היו עצומי ממדים ועמוסים להתפקע, וחלקם הגדול היו כל כך מתוקים ומתחנפים שהתקשינו להרגיש בהם את טעמו של הדג. הדרגון רול, בנוסף למתיקות הקשה, הוגש עם בוטנים שלא הלמו אותו בכלל, וגרם לנו להרגיש כאילו ריכזו לנו ארוחה שלמה בתוך רול; הריינבואו רול היה תפל למדי; מהצד השני: הגרין רול עם הסלמון והדאבל טונה רול היו סבירים בהחלט.
בשורה התחתונה: הבעיה העיקרית במשלוח הסושי של צ'וקה היא הצעקנות. קצת כמו ארוחת שישי משפחתית ענקית ובלתי אסייתית, שמנסה להידחס לתוך אצה.
טעון שיפור
סופר סושי
רשת תל אביבית בת 3 סניפים, הקטנה ביותר שנבחנה. פועלת בשיטת זכיינות.
מה הזמנו?
רול ריינבואו עם סלמון, אבוקדו וטמגו, עטוף בסלמון, טונה, סי-בס ואבוקדו (42 שקלים); רול סלמון אפוי בטריאקי עם שיטאקה, בטטה טמפורה, גזר ובצל ירוק, עטוף באבוקדו עם טריאקי (38 שקלים); רול מאקי ספייסי טונה (27 שקלים).
מה חשבנו?
המשלוח של סופר סושי נראה לא טוב. הדג לא הבריק, כמצופה מדג טרי, ונראה עכור ומחוספס, האורז הציף חלק מהרולים וגם הניחוחות לא היו אטרקטיביים. רול הסלמון האפוי היה יבש במיוחד, באשמתו של הדג שנאפה עד שקיבל מרקם מחניק ממש - וזה היה הרול המוצלח ביותר; רול הספייסי טונה הציג דג ברמה מאוד נמוכה והיה קשה ולא נעים ללעיסה, וגם ברול הריינבואו הדגים הרגישו לא טריים.
בשורה התחתונה: המשלוח מסופר סושי היה אחד הפחות טובים שקיבלנו במסגרת הבדיקה. כל החושים בישרו שמדובר בסושי לא מוצלח.
מאקי סושי
רשת אסייתית כשרה עם סניפים ברעננה, נתניה, חיפה וקריית חיים.
מה טעמנו?
הוסומאקי צמחוני עם מיקס ירקות (23 שקלים); סושי סנדוויץ' עם סלמון, שיטאקה, בטטה ואבוקדו (37 שקלים).
מה חשבנו?
הסושי של מאקי נראה לנו בהתחלה בסדר גמור, אבל אז צללנו פנימה וגילינו עולם עגום למדי: טעמו של הרול היה מעומעם ומשונה, כדי כך שהיה קשה להבחין באיזה דג מדובר. הורגש בו טעם מסוים של חמוצים, והריח היה בכלל של חרדל (?!). סנדוויץ' הסושי דווקא היה סביר למדי, אלא שפטריות השיטאקה שבו היו קשות וצמיגיות, כאילו לא הושרו די צורכן.
בשורה התחתונה: את הסושי של מאקי טעמו המספר הגדול ביותר של טועמים, ולמרבה הצער כולם היו תמימי דעים. משלוח לא מוצלח.
ואחד שאי אפשר בלעדיו: סוהו
כתבה על משלוחי סושי לא יכולה שלא לציין את אימפריית הסושי מראשון לציון, שהיא גם אחת המסעדות הרווחיות והפופולריות ביותר בישראל.
מה טעמנו?
מתוך תפריט המשלוחים האינסופי של סוהו טעמנו סשימי סלמון, איקורא, מיונז, עירית, בצל ירוק ולימון על מצע של סשימי לימון ברוטב וואסבי ולימון (64 שקלים), ומספר רולים: "טייפון" במילוי טונה חריפה, בטטה בטמפורה, מלפפון ואבוקדו עטוף בסלמון, טריאקי ומיונז (56 שקלים); "פרייד ססמי", שהוא רול אינסייד אאוט במילוי סלמון אפוי, אבוקדו, גבינת פילדלפיה ובטטה עטוף בשומשום וטריאקי (46 שקלים); רול "פרש וג'י" במילוי אבוקדו, גזר, טקוואן ואספרגוס עטף בדף אורז עם נענע וכוסברה קצוצות, ברוטב ספייסי (33 שקלים); "ספיישל פילדלפיה" במילוי אבוקדו ומלפפון עטוף בסלמון, ומעל כדורי גבינת פילדלפיה מטוגנים (49 שקלים).
מה חשבנו?
הרולים של סוהו מציעים בדיוק את מה שהמקום מייצג: הרבה, ומשתלם. רוצה לומר, אם אתם חובבי סושי מינימליסטי זה לא בדיוק המשלוח בשבילכם. הרולים גדושים במרכיבים, שחלקם ממש לא אמורים להימצא בקרבתו של סושי (גבינה מטוגנת? נענע וכוסברה? רוטב סלק?). אי אפשר לומר שהתוצאה לא טעימה, אבל התחושה הכללית היא קצת של "תפסת מרובה לא תפסת". המשלוח, אגב, ארוז נהדר ובמקצוענות יתרה - עד כדי כך שנדרשו לנו דקות ארוכות לחתוך את הררי העיטוף ולהגיע לאוכל.
בשורה התחתונה: בדיוק מה שמצפים לקבל מסוהו. חומרי גלם ברמה טובה מאוד, שלעתים מטושטשים על ידי תוספות צעקניות. בסך הכל משלוח טעים מאוד, אם כי מתומחר גבוה יותר ממרבית הרשתות שנדגמו.