אחד המקומות הכי מזוהים כיום עם שוק לוינסקי הוא ככל הנראה קפה לוינסקי, המקום שבו מסתובב בני בריגה, לבוש חולצות לבנות מעומלנות וחיוך, ובו מוגש הגזוז שלו. בטוח כבר נתקלתם בגזוז המעולה הזה באינסטגרם. אז עכשיו האיש שאחראי על הגזוז עם העשבים, פרחים, תמציות והתססות הקים לתחייה את דוכן הדגים ששוכן מול הקפה שלו (לשעבר מעדניית הדגים של ויקטור ביטרן ז"ל).
מדובר במין טברנה קטנה, שפועלת לפחות כרגע רק בשעות הערב בימי השבוע, ובצהריים של יום שישי. מנות קטנות יותר ופחות, מחירים די נוחים, מוזיקה וחברותא. בסך הכל הולם את השכונה. התפריט כולל פתיחים, דגים כבושים, מנות דגים מטוגנים או צלויים ושתייה חריפה. לא נשקר, התבאסנו שאין כאן קוקטיילים שבני רקח, או לפחות בירה מהחבית (בקבוק סטלה לא מאוד קר נמכר כאן ב-28 שקלים).
הזמנו פלמידה (34 שקלים), שמגיעה עם חלה אישית פרוסה רכה וטעימה ויוגורט שמנתי עם מעט סומאק. הפלמידה הייתה טעימה ומלוחה, מלווה בפרוסות צ'ילי חריף ותועפות בצל סגול. לפעמים לא צריך שום דבר יותר ממנה של דג מלוח.
המנה השנייה שהגיעה אלינו, קורן-דוג זעתר (46 שקלים), מלווה בתלולית צזיקי (הצזיקי עצמו נמכר כפתיח עצמאי ב-32 שקלים, כך שהתוספת הזאת היא נדיבה ואדיבה במיוחד) וצ'יפס טרי מפלחי תפוחי אדמה. אומנם הוספנו מלח לצ'יפס, אבל מבחינת התיבול של הבלילה - טעם הזעתר הדומיננטי הוא ללא ספק יציאה מקורית ומוצלחת. המעטפת של הדג בשמנוניות מדויקת, ונראה שזאת אחלה מנת דגל. לא שאני מעזה להתקרב לשוק לוינסקי בימי שישי בצהריים, אבל אני מנחשת שסיורי הפודיז עוד יתעכבו שם כדי לזלול ולהצטלם עם השיפודים המתוקים האלה.
ואחרי ההרמה, מגיעה לצערי המנה הפחות מוצלחת בארוחה – שווארמה דג (38 שקלים). וגם היא מגיעה עם תוספת צ'יפס. הדג תובל בעוצמה, כמו שנהוג לתבל שווארמה, מה שהפך אותו ללא מזוהה. בטעימה עיוורת אני לא בטוחה שהייתי יודעת להבדיל אם זה דג, עוף או בצקניות. מתחת לחתיכות הדג היה סלט רענן של עשבי תיבול ועגבניות ועוד קצת מהיוגורט שהופיע גם במנה של הפלמידה, אבל חביבים ככל שהיו, הם לא עזרו למנה להתרומם לכדי משהו שנרצה לאכול שוב.
המנה האחרונה שאכלנו הייתה מיקס דגים (ג'רבידה ופרידה) מטוגנים. וכן, גם הם מגיעים עם תוספת צ'יפס (הפעם עם איולי מצוין שעושים כאן). חשוב לציין שכשמגיעים למקום ויודעים שאחד מהבעלים הוא בני בריגה, אשף ההתססות והכבישות, מאכזב לגלות שלא מוצעות יותר תוספות של ירקות כבושים או סלטים. זה משהו שדווקא במקום כזה הכי רוצים לאכול, כי הוא מכין. בכל מקרה, הדגים טוגנו גם כאן בדיוק, ואכלנו אותם בדרך הלא אלגנטית המתבקשת – מפרידים אדרות ועצמות בידיים משומנות. אם אתם בדייט, תוותרו.
אחלה אופציה לזלילה נעימה ולא מחייבת באזור, בייחוד כשבשעות הערב השוק רגוע וקל מאוד למצוא חניה. נקווה שבעתיד ישולבו בתפריט יותר אופציות כבושות ומוחמצות, אז כבר יהיה שווה להגיע במיוחד.
ויקטור דגים. לוינסקי 36