"זה מה שנשאר", נוהם שלמה ארצי במלוא גרון. גם דרך הדלת והחלונות הסגורים עולה השאגה ובאה. אני מציץ פנימה ומחכה לראות מתי יעלו הסועדים על השולחנות ויתחילו לרקוד ולנופף במציתים, כלומר - באייפונים. אבל הם לא ממש יכולים. השולחנות מכוסים בבשר. המון בשר.
גם בשעה מוזרה כמו רבע לחמש אחר הצהריים, כבר לא ארוחת צהריים ועדיין לא ממש ארוחת ערב, התור בחוץ רק הולך ומתארך. בתור מי שאינו מוכן לעמוד בתור לאוכל (זיכרונות לא נעימים ממקומות שלא הייתי בהם, וגם כמה שכן), אני קצת מתפלא על עצמי. אבל מה לעשות, הגענו עד לכאן והדרך הייתה כל כך ארוכה, והילדים רעבים ובבית אין מה לאכול. בינתיים אני לומד שזה מוגדר כאן עומס קל. אין ספק, עם ישראל אוהב בשר. אורי שביט מהבלוג "טבעוניות נהנות יותר", ומיקי חיימוביץ', הסלבריטי התורנית של מיטלס מאנדיי (ימי שני בלי בשר), לא היו רוות כאן נחת.
מה שאתה רואה בעודך ממתין לשולחן במסעדת יומנגס (Humongous) בתחנת הדלק בואך קלנסווה, זה המון גברים קירחים ומכריסים תוקעים המבורגרים ענקיים. אפילו הנשים והילדים הופכים לנגד עיניך לג'מוסים רעבים. זו לא אשמתם. אף דרך החלון נדמה לך שאפילו ההמבורגר הכי קטן כאן מגיע בגודל משפחתי. אחר כך אתה מגלה שזה נכון. 220 גרם שוקלת כאן הקציצה הכי ילדותית. יומנגס (עצום ממדים באנגלית) או לא יומנגס.
איך עוד לא כתבת על יומנגס? שאל אותי אחי הצעיר והמעודכן. האמת היא שעד לפני כמה חודשים לא ידעתי אפילו שהיא קיימת. וכבר שנתיים רצופות. אלא שבחודשים האחרונים הדיבור על הכוך הקטן הזה חצה את גבולות הגזרה של המסעדה בשרון. המוני בני ישראל עולים לרגל, לבדוק את מקדש המעט לקציצה המפורסמת.
כשאנחנו נכנסים סוף סוף, אנחנו מגלים שהמפלצתיות כאן לא מתחילה ולא נגמרת בגודלן של הקציצות. 220, 440 ו-660 גרם שמורכבים מכפולות של ה-220 - קציצה אחת, שתיים או, השם ירחם - לא פחות משלוש בלחמנייה אחת. ויש גם תחרויות אמריקאיות שכאלה, של מי אוכל הכי הרבה ו/או הכי מהר. שלא נדע.
הבעיה המרכזית של יומנגס היא, לטעמי הפרטי, הרצון להפוך את ההמבורגר למשהו אחר. לשם כך משתמשים בו בכמות חסרת תקדים של תוספות, שרובן הגדול הוא שלל גבינות איכות מיובאות. גבינות זה טוב, אבל גם מי שאינו אוהב צ'יזבורגר, כמוני, מבין שהבעיה היא לא אצלו.
קחו לדוגמה את ההמבורגר שלי, 440 גרם של מה שכונה "איטלקי", ולפיכך עורבבו לתוך תערובת הבשר הטחון שלו גם גבינת פקורינו ועלי בזיליקום. לקינוח גם הותכה מעל גבינת פרובולונה איטלקית*. המלצר הסבלני והחביב הציע, ואני נכנעתי. פוגרום איז פוגרום.
עכשיו תשאלו בוודאי, ובצדק, מדוע לקחתי משהו שדי ברור היה לי שלא אוהב. ובכן, ניסיתי למלא את תפקידי. המקום פשוט צועק, כאלה אנחנו. מתחכמים. לא ללכת איתם על זה יהיה קצת כמו להזמין כאן סלט חסה. לכן גם הזמנתי את הגודל ה"בינוני" המכונה כאן, בצדק, ענק (לקטן קוראים גדול ולעצום - יומנגס כמובן). לתוצאה לא היה שום סיכוי מול החך הפרטי שלי.
עם ישראל מסביבי נראה נהנה הרבה יותר. דווקא ההמבורגרים של הילדים, אחד עם בייקון והשני "בלי כלום", היו הרבה יותר מוצלחים. אכלתי טובים מהם אמנם, אבל גם לא מעט גרועים מהם. הצ'יפס היו מעט רכרוכיים בעיניי, ודווקא טבעות הבצל המאוד בסיסיות היו יופי של תוספת גסת רוח כמו שצריך. חוץ מהאיטלקי שלי והרגיל של הילדים, יש גם מקסיקני חריף, מזרחי מבקר ומכבש, אוסטרי מבשר לבן וצרפתי עם כבד אווז ועם שמן כמהין. הגזמות כבר אמרנו?
יומנגס היא כנראה הישראליאנה הנוכחית במלוא תפארתה. את החומוס-צ'יפס-סלט ושיפוד טוב-טוב על האש, החליפו כבר מזמן ההמבורגר והסטייק, אבל כל השאר נשאר כשהיה. תן לי אוכל, והרבה. הוסיפו לזה את מיטב הלהיטים של שלמה מלך ישראל, אווירת חדר אוכל במילואים/בתחנת דלק (המסעדה אכן ממוקמת בתחנת דלק, אבל לפי ההתנפלות נראה לי שלא לעוד זמן רב; מסתובבות שמועות עקשניות על מעבר לחלל גדול יותר).
לא אטען שלא נהניתי. אני אוהב התחזרויות כאלה, אבל משהו עבר בעיניי את גבול הטעם הטוב. אך לא עת יפי נפש היא. עוז ועזוז הם שם המשחק בימינו, כמו שאתם כבר יודעים. ביומנגס תקבלו בהחלט עוז לתמורה ותמורה לעוז. לא יזיק לבדוק אם המינוי שלכם לשח"ל בתוקף.
כדאי להכיר: גבינת פרובולונה
פרובולונה (Provolone) היא גבינה איטלקית חצי קשה מחלב בקר שמקורה בעיר צ'יסלי שליד ההר וזוב שבדרום איטליה, וכיום היא מיוצרת בעיקר בצפונה דווקא. הפרובולונה מגיעה במגוון גדלים וצורות, שהמפורסמת שבהן היא צורת אגס ענקי במשקל חמישה קילוגרמים, ובראשו לולאה לתלייה.
יומנגס, תחנת הדלק דלק על כביש הגישה לקלאנסווה (פונים מכביש 57 לכביש 5614), טל' 09-8943656; א'-ה' 18:00-02:00, שבת 02:00-12:00. מחירים: המבורגר גדול רגיל (220 גרם) - 42 שקלים, תוספת בייקון - 11 שקלים, איטלקי ענק (440) - 79 שקלים, תוספת גבינת פרובולונה - 12 שקלים, טבעות בצל - 25 שקלים, בירה קילמס ארגנטינית - 22 שקלים
