קורות האירוח הביתי מתחילים אי שם בשנות ה-90, עת פתחו שוחרי הבריאות את ביתם לאירוח קולינרי על טהרת הטבעונות. הוגש שם אוכל רע במיוחד במחירים מופקעים: ביסקוויטים בטעם אורנים מחורש טבעי, עיסות של קטניות שבושלו למוות וירקות חיוורים מעודף בריאות. אבל היה שם הרבה קסם, על קודקודי מצפי הגליל.
גם היום ממשיכים חובבי ההרפתקאות הקולינריות, אלה המשתעממים מהבנאליות של מסעדות, תפריט ומלצרים - לחפש אחר הדבר המיוחד הבא. אולי בצד הדרך מסתתר לו שף מחונן שמפליא לבשל רק בין השעות 14:00-16:00 בימי חול אי זוגיים?
לרדוף אחר הרוח
מעטות הן ההפתעות החבויות בביתם של בשלנים ביתיים ולעתים רחוקות אפשר להיתקל במצטיינים במיוחד. אורית פרי, לשעבר מועדון אלון בגבעת עדה, המועדון ששימח לפני שנים הרבה אנשים בארוחות בשר ציד, שייכת לזן הנדיר הזה. פרי פתחה באחרונה את ביתה היפה שבשכונת עג'מי ביפו לארוחות פרטיות בסופי שבוע. לאחר סגירתו של מועדון אלון, ירדה פרי מגבעת עדה לתל-אביב, עשתה סיבוב של כמה שנים במסעדות שפתחה וסגרה, והחליטה שכעת הגיעה זמנה להתמקם ביפו, לצדו של הים.
פרי היא חמקמקה וקשה להתחקות אחר עקבותיה. קצת כמו צוענייה, המסרבת להיכנע לחוקים המוכתבים על ידי זמן ומקום, היא בדיוק הטיפוס שנועד לבשל ולארח רק לכאלה שמוכנים ללכת להרפתקה קולינרית מסוג אחר. המיקום שבו היא חיה ופועלת מכתיב לה את אופי הארוחות וטיבם של חומרי הגלם. לעת עתה אלה הם שוק הדגים הסמוך לביתה, שבו היא רוכשת את הדגה הטרייה ביותר שהים מאפשר באותו היום, ושווקי הבלדי בסמטאות יפו המאפשרים לדמיונה של פרי לחלום ארוחות משובחות.
משתה ממושך של אוכל טוב
צריך אופי תאב חיים ואהבת ריגושים כדי לשמוח בארוחה של פרי. זוהי ארוחת חשקים מתמשכת של שבע מנות, המשקפת את האופי ואת החזון של האישה המעט פראית הזאת. חזון המבקש לארח בנדיבות, באהבה וברוחב לב לפי מה שמתחשק לה באותו בוקר.
לכן מומלץ למי שמגיע לבית בעג'מי, לא להכביר ביותר מידי שאלות, להניח את יצר השליטה בצד ולאפשר לפרי ללהטט בכם כראות עיניה.
בבית של פרי דלקו אורות עמומים ששיוו לרצפות המצוירות ולאכסדרה הפתוחה גוון של הרפתקה הממשמשת ובאה. לאורחים הוגשו פרוסות חמימות של לחם ועליהן כבד אווז, שכיפתו צהבהבה מהשומן שבו הוא נאפה. יחד עם מרקחת ענבים מתוקה, זאת הייתה התחלה שחיברה בין האורחים - כמה זוגות חובבי הנאות של אוכל מצטיין.
אחר כך הגיעה צלחת של דג הרינג כבוש. דג מטופל כהלכה, שטוגן כמו שניצל עם המון בצל מתקתק ושמנת נהלל - השמנת של אורית. שמנת סמיכה במיוחד, שחייבה גם את מי שנזהר ממלכודת הלחם הטרי, לעשות סיבוב של טבילה עם השמנת והדג.
הומאז' לגנים הרוסיים
פרי הגיעה מהמטבח בעיניים של מי שעלתה על משהו טוב - סביצ'ה מוסר ים, ג'מבו שרימפס וקוביות של טונה מעושנת. מוסר טרי במיוחד, שעלה מן הים באותו בוקר. שרימפס עסיסי, טונה מעושנת ותלולית של יוגורט כבשים הוסיפו מימד קצת אחר למנה. יש לה לפרי יכולת מופלאה לתבל ברגישות מספר לא מבוטל של מרכיבים יחד. מה שעשוי היה להתפרש כעומס על הצלחת, התחבר כאן בהרמוניה מדויקת.
למרות שגשם לא נראה באופק, פרי מזגה לצלחות מרק עשיר של כרוב וסלק עם פיסות לחי של בשר, כרישה ופטריות. הומאז' לגנים הרוסיים בעץ היוחסין המשפחתי. עץ ששורשיו נטועים בכל מיני יבשות, מה שלימד אותה לאגור השראות מכמה מטבחים.
היה קצת חם למרק, ופרי עברה לביס מרענן של מוח בלימון ועשבי תיבול. לידו הוגשו גם קציצות. פרי מתה על קציצות ולכל מקום שפתחה היו הקציצות שלו. כאן היו אלה קציצות אווריריות של כרישה מבושמות בעשבי תיבול ולימון.
לקינוחים - קיבה נפרדת
הפסקה קטנה על ספת הקטיפה האדומה, פטפוט לא מחייב והמערכה עם הכלים הכבדים מתחילה. שני סירים יפים שבילו בתנור כל הלילה נפתחו בחגיגיות ומהם פרץ תבשיל זנב שור. זנב מפותל שסביבו נאפו ראשי שום מעוקמים, ועלים של כרוב בלדי מלופפים סביב תערובת דחוסה ומתקתקה של שקדי עגל ואורז.
לידם הניחה פרי קצת מהסיר השני - בשר ראש עם תפוחי אדמה בלדי שהעלו טעמים של מדורה. אלה היו תבשילים של אישה שיודעת דבר או שניים על בשר, ירקות ומה שביניהם. לקינוח הוגשו קצת מתוקים - טראפלס שוקולד, גלידה וריבות טובות. במתוקים פרי פחות מתאמצת. לשיטתה, הבטן אינה זקוקה למתוק אחרי סעודה שכזאת. אולי זה כך, אבל עם הזמן האורחים יכתיבו לה כבר את הכלל הנלוז שלקינוחים קיבה משלהם.
הגברים לוגמים עוד קצת יין והנשים יוצאות לגינה לסלסל סיגריה. פרי הלכה להבריק את סירי הנחושת ונפרדה יפה מכולם. מחר יום חדש ואיתו חשקים ויצרים לארוחה אחרת לגמרי.
הבית בעג'מי, יפו. כתובת מדויקת תימסר רק למי שמגיע לארוחות. בסופי שבוע בלבד. בתיאום מראש: 054-4475557. מחירי הארוחות נעים בין 400-200 שקל לאדם, תלוי בתפריט. יש גם בראנצ'ים משובחים בהזמנה מראש
