לפני שלושה שבועות, כשהתחלתי לכתוב את המדור הזה, ניסינו אני ומשפחתי למצוא מסעדות שילדים ומבוגרים יכולים ליהנות בהן יחד. אחרי שביקרנו במסעדה תאילנדית ואכלנו שניצלים בעמידה החלטנו ללכת ביחד למסעדת שף, כדי לבדוק מה דעתנו המשפחתית על אוכל גורמה, או אם תרצו "אוכל של פלצנים". האם גורמה יכול להיות טעים גם לילדים וגם למבוגרים? ובכלל, האם גורמה זה באמת טעים, או רק כאילו טעים? כל התשובות – ממש תכף.

מסעדת טרומפלדור 10 (צילום: נעה תלם, האלבום המשפחתי)
האם גורמה זה באמת טעים?|צילום: נעה תלם, האלבום המשפחתי

ארוחת ילדים? לא הפעם

מסעדת טרומפלדור 10 היא מסעדת שף ביסטרו שממוקמת ברחוב טרומפלדור 10 ברמת השרון, מה שהופך את השם שלה למאוד הגיוני. השף של המסעדה הוא דניאל זך, שאם מקלידים את השם שלו בגוגל (בלי שגיאות כתיב), מיד מגלים שהוא שף מאוד נחשב. זך התחיל את הקריירה שלו במסעדה בשם "תפוח זהב", אחת ממסעדות הגורמה הראשונות בארץ, שעבדו בה שפים מפורסמים כמו ישראל אהרוני ויונתן רושפלד ממאסטר שף, ועבדה שם גם מלצרית אחת, פחות מפורסמת, שהיא היום אמא שלי. אז אחרי שאמא סיפרה לנו בהתרגשות שהיא והשף בעצם התחילו את הקריירה ביחד, התחלנו לקרוא את התפריט. מיד כשקיבלנו אותו ראינו שיש מנות מיוחדות לילדים (שזה מקסים ומתחשב), אבל אנחנו באנו לבדוק אם ילדים נהנים מאוכל גורמה, ולכן אמרנו לא לפסטה-שניצל-כדור-גלידה-ומשקה-קל (44 שקלים), והתחלנו להזמין.

למנה הראשונה הזמנו פרעצל עם חמאה (11 שקל). פרעצל הוא כמו בייגלה אבל בלחמנייה, והאגדה מספרת שהוא הומצא בשנת 600 לספירה על ידי נזיר איטלקי שרצה לשכנע את הילדים שלמדו אצלו ללמוד היטב את התפילה. כל מי שהיה מקריא את התפילה כמו שצריך היה מקבל מיד פרעצל חם וטרי, ומי שלא גם הלך לגיהינום וגם לא קיבל פרעצל, שזה די אותו דבר. למעשה, אם מסתכלים על הפרעצל ומפעילים הרבה מאוד דמיון אפשר לראות בו צורה של ילד משלב ידיים על החזה שלו ונושא תפילה.

פרעצל במסעדת טרומפלדור 10 (צילום: נעה תלם, האלבום המשפחתי)
פרעצל אחד לחמישה אנשים? הצחקתם אותנו|צילום: נעה תלם, האלבום המשפחתי

כשהפרעצל הגיע לשולחן עלה ריח של בייגלה באוויר, ואצלנו בשולחן נפתחה מלחמת הפרעצל הראשונה. הפרעצל היה חם וטרי וטעים. הוא הזכיר לקטנה בייגלה שטוחים רק רך יותר, ולכן גם היא, גם אני וגם כולם אהבנו מאוד את המנה ונתנו לה את הציון המושלם 5.

אז פרעצל אחד לחמישה אנשים זה נחמד אבל ממש לא משביע, ולכן המשכנו מיד לשתי מנות ראשונות שהזמינו ההורים: דג ים נא על מצע של סלק בליווי גבינת עזים (52), וסינטה כבושה על סוג בגט קלוי עם אפרסקים (44). פה ללא ספק הרגשנו את ההבדל בין מבוגרים לילדים. ראשונה הגיעה הסינטה הכבושה: חתיכות סינטה דקות דקות, כמעט כמו נקניק, עם אפרסקים. הילדים שבנו לא אהבו כל כך, ועשו פרצוף. ההורים אמרו שזה חביב וטעים ונתנו את הציון 4. בעודנו לועסים את הסינטה הגיעה המנה הבאה, שכללה שלושה מרכיבים שרוב הילדים לא אוהבים: דג נא, סלק וגבינת עזים. אמא לקחה ביס וגם היא לא כל כך התלהבה, אבל אז היא לקחה עוד ביס, הפעם עם הגבינה, ובסוף יצא שהיא סיימה את המנה כמעט לבד ונתנה לה את הציון 5.

אין תמונה
המסעדה. בינתיים כולם מרוצים

רוטב בצד בבקשה

בחירת המנות העיקריות הייתה לא קלה. המבחר מצוין, ויש גם מנות צמחוניות לצמחונים, גם מנות דגים לדגיגונים, וגם מנות של בשר לבשרנים. הקטנה הפתיעה את כולם ואת עצמה ובחרה לה דג סלמון (76). היא ביקשה בנימוס שישימו לה את הרוטב בצד, כי היא לא אוהבת שהדג רטוב ומלוכלך בכל מיני דברים, ולכן הניחו לה את רוטב החרדל בצנצנת קטנה ליד. היא טעמה, וטעמה עוד, ואכלה את הדג עד הסוף. הציון שהיא נתנה למנה היה 4 (צריך אולי לגלות שצלחת קטנה של קטשופ ליד עזרה לו להיות מאוד טעים). אחרי שסיימה שאלנו אם היה עדיף לאכול שוב שניצל, והיא אמרה שברור.

סלמון בטרומפלדור 10 (צילום: נעה תלם, האלבום המשפחתי)
הסלמון של הקטנה. בלי רוטב ולכלוכים|צילום: נעה תלם, האלבום המשפחתי

המתבגרת, שקראה את התפריט בקפידה, באמת הזמינה שניצל, אבל וינאי, כלומר עשוי מעגל (76), עם פירה והמון בצל מטוגן. השניצל היה גדול והשתלט על רוב הצלחת, ובא יחד עם סכין מיוחדת לחיתוך בשר. המתבגרת אהבה אותו מאוד כי הוא היה דק ופריך, ונתנה לו את הציון 4.5.

אבא הזמין פאייה של פירות ים (98) שלמי שלא יודע זו מנה של אורז עם עוף, נקניקים או דברים טובים אחרים, שהגיעה מחבל ולנסיה שבספרד (יש להם גם קבוצת כדורגל טובה, עם חולצות ממש יפות), ומשם התפשטה בכל ספרד. בתוך 10 דקות המנה הגיעה, ובתוכה המון פירות ים. מכיוון שביניהם היו גם סרטנים, הוא קיבל בהשאלה מהמסעדה משהו שנראה כמו מפצח אגוזים ועוד משהו שנראה כמו כלי של רופא שיניים. ואז הוא התחיל לרסק בהתלהבות את הסרטן, ולהוציא לו את הבשר. הוא אמר שזו מנה טובה וטעימה ונתן לה את הציון 4.

פאייה פירות ים במסעדת טרומפלדור 10 (צילום: נעה תלם, האלבום המשפחתי)
זאת הפאייה של אבא|צילום: נעה תלם, האלבום המשפחתי
כלים לפיצוח סרטנים במסעדת טרומפלדור 10 (צילום: נעה תלם, האלבום המשפחתי)
ועם זה הוא אמור לאכול אותה|צילום: נעה תלם, האלבום המשפחתי

אמא הזמינה מנה של פילה דניס עם כל מיני דלעות צבעוניות (98), ואמרה שזו מנה מעולה וטעימה עם שילוב טעמים מיוחד במינו, ולכן נתנה לה את הציון 4.99.

המבקר החליט, לטובת הקוראים, לא להזמין לעצמו סתם סטייק (שהוא אוהב) או עוף, אלא ללכת על מנת דג היום (98). דג היום היה דג מוסר, והוא הגיע בצלחת עמוסה בכל מיני תוספות. הפילה של הדג עצמו היה עשוי ממש טוב (בכל המנות של הדגים לא הייתה אפילו עצם אחת קטנה, שזה מאוד חשוב לילדים). בצד של הצלחת צייר הטבח עם הרוטב חמישה כתמים יפים של צבע, וכשטובלים את הדג בהם, זה יוצא ממש טעים. נהניתי מהמנה, מהתוספות קצת פחות, ולכן החלטתי לתת לה את הציון 4.

דג מוסר במסעדת טרומפלדור 10 (צילום: נעה תלם, האלבום המשפחתי)
דג היום - מוסר. אפילו בלי עצם אחת|צילום: נעה תלם, האלבום המשפחתי

לקינוח הזמנו קרם ברולה (28) – קינוח צרפתי של קרם וניל לבנבן שמעליו יש ציפוי פריך ומושחם בטעם קרמל. חמישה אנשים, חמש כפיות, ותוך הרבה פחות מחמש דקות נעלמה המנה, שהייתה ממש טעימה. הציון שלה – 4.5.

בסוף כבר רצינו להזמין חשבון, אבל אז הבנו שמשהו קורה. כשהמתבגרת קמה לרגע מהשולחן שאלה אותה המארחת מה הסיפור מאחורי הפנקס והמצלמה שאנחנו שולפים כל הזמן, ולמה אנחנו מצלמים את המנות. המתבגרת הופתעה מאוד, אבל לא התבלבלה ומיד סיפרה שהיא עובדת על פרויקט מיוחד לבית ספר. מיד אחר כך הגיע מלצר אחר, ששמח לבשר לנו שזכינו לעוד קינוח על חשבון הבית – אז קיבלנו עוגת שוקולד טעימה מאוד, מלאה בשוקולד רך ונוזל, ולידה כדור לבן וטעים של קצפת (36 שקלים, לאנשים שמשלמים עליה). כל המשפחה טעמה ונהנתה ורק אמא, שפחות אוהבת שוקולד, הורידה את הציון לעוגה המעולה הזו, שקיבלה בסופו של דבר 4, אבל מגיע לה יותר.

אז מה המסקנה?

השאלה שאיתה הגענו למסעדה היא האם ילדים יכולים ליהנות מאוכל גורמה. אז התשובה על פי טרומפלדור 10 היא שכן, אבל בגלל שתמיד הוא מגיע עם כל מיני דברים שהם לא אוהבים כדאי תמיד לשאול קודם את המלצר מה יש במנה, במקום אחר כך להסתכל על הצלחת בפרצוף לא יפה ולהגיד "לא בא לי".

לגבי המסעדה עצמה – ברמת השרון אין הרבה מסעדות, ובטח שלא מסעדות גורמה, ואנחנו חושבים שטוב שהיא פה, ושזה כיף שלא חייבים לנסוע לתל אביב או רחוק יותר כדי ליהנות מאוכל מעולה. זאת בהחלט מסעדה שכיף לאכול בה, עם אווירה כיפית, מלצרים נחמדים ושירות מהיר וטוב.

אז האם היינו חוזרים לשם?

הקטנה: "ברור. גם בפעם הבאה אני אזמין שניצל".
המבקר: "היה מעולה. אחזור לשם בקרוב, אם ההורים יסכימו".
המתבגרת: "אני סתם מצלמת לפרויקט לבית ספר, מה אתם רוצים ממני?"
אמא: "אהבתי מאוד את המסעדה, השף מצוין, רואים ששנינו התחלנו באותו מקום".
אבא: "אני עדיין עייף מפיצוח הלובסטרים, אבל היה לי טעים מאוד".

מחיר הארוחה היה 636 שקלים – שזה אמנם שווה כל שקל, אבל עדיין יקר מאוד בשביל משפחה ממוצעת בישראל. אולי שווה לכם לבוא לפה רק כשאתם חוגגים אירוע מיוחד, או אחרי שזכיתם בלוטו, או אם החלטתם לפנק את עצמכם לערב אחד במסעדה ממש טובה.

>> בשבוע שעבר אכלנו יופי של שניצלים בפיתה
>> המסעדות האיטלקיות הכי טובות בארץ