פסח עבר, יום העצמאות חלף, והנה הגענו אל החג השנוי במחלוקת ל"ג בעומר, שמספק לנו סיבה נוספת לחגיגה (למרות שבינינו, חגיגה בלי חופש היא לא כזה שוס גדול). אז מה אוכלים בל"ג בעומר? תפוחי אדמה שנחרכו מתחת לגחלי המדורה, לפעמים נקניקיות, וכמובן מרשמלו על כל גווניו וצבעיו, עדיף כזה שנצלה במדורה ויצא כשהוא שחום ומותך.
אבל רגע, גם מרשמלו הוא כבר לא מוצר שמופיע רק בגרסה אחת, שאותה קונים וממנה נהנים. ואיך נדע איזה מרשמלו ישרת אותנו במדורה טוב מכולם? עם המחשבה הזו מצאנו את עצמנו מול מדפי הממתקים בסופר. את תשומת ליבנו משכה סדרת הטעמים יוצאי הדופן של ממתקי כרמית, שכוללים מרשמלו מסוגים שטרם יצא לנו להיתקל בהם. רכשנו ארבע חבילות (4.5 שקלים כל אחת) - בטעמי אננס, תות וקצפת, בננה ואבטיח-מלון - וניגשנו לבדיקה.
לבד מטעם האבטיח-מלון, כל סוגי המרשמלו התאפיינו בניחוחות סינתטיים עזים שביאסו אותנו עם פתיחת האריזות. טעם האננס היה לצערנו הגרוע מכולם - כריות לבנות לא אווריריות מספיק, שניחנו בריחות אננס מלאכותיים ובטעם שמזכיר את ארטיק האננס, ולצערנו לא בקטע טוב.
אל המקום השלישי הגיע מרשמלו הבננה. ריח הבננה הכימי היה עז מאוד, והיה מלווה בטעם כימי מאוד של בננה. שום דבר טוב לא היה שם, לבד ממרקם אוורירי ונראות חביבה של מרשמלו מסולסל בגווני צהוב ולבן.
על המקום הראשון התחרו שני הטעמים האחרים - תותים וקצפת ואבטיח ומלון. טעם התות-קצפת היה בהחלט חביב - מתקתק ולא תעשייתי מדי - וטעם האבטיח-מלון הצליח להפתיע משום שלמרות הנראות המשונה (צבעי ירוק-כתום עכורים ולא מגרים), הטעמים היו מעודנים וטובים, ואף השכילו להזכיר את הפירות שעליהם הם מבוססים (אל דאגה, על האריזה מצוין שהמוצר אינו מכיל פרי אמיתי, שלא נתבלבל חלילה).
בשורה התחתונה, מארזי המרשמלו של כרמית בהחלט נותנים תמורה ראויה למחיר, בייחוד אם מתאימים את הציפיות מראש. ואם אתם מתלבטים מה להוסיף לסלסילת הקניות שלכם (בנוסף למרשמלו הרגיל, לא חלילה במקום!), תנו צ'אנס לטעמי התות-קצפת או האבטיח-מלון.