ממחקרים שנעשו נמצא כי קרוב ל-90 אחוז מהישראלים מצהירים על העדפה של מוצרי כחול לבן כאשר המחיר והאיכות זהים למוצר זר אחר על המדף. כולנו מכירים את התו הכחול עם כובע הטמבל של "מיוצר בישראל". בשנים האחרונות פועל משרד הכלכלה בשיתוף עם התאחדות התעשיינים וההסתדרות החדשה, ולאחרונה גם עם משרד החינוך, כדי לקדם את הנושא דרך מגוון של פעילויות בבתי ספר, סדנאות וקורסי יזמות. כל זה נעשה על מנת לחזק את המודעות לערבות ההדדית, לערכי יזמות ולהבנה של היכולת של כולנו להשפיע על הכלכלה ועל החיים שלנו בארץ. אז כיצד רכישה של מוצרי כחול לבן תשפיע על המשק הישראלי ובסופו של דבר על האזרח הקטן?
איך רכישת מוצרי כחול לבן משפיעה על המשק הישראלי?
"ברגע שקונים מוצר ישראלי יש יותר ערך מוסף בישראל", אומר ינון אלרועי, משנה למנכ"ל משרד הכלכלה וראש מטה כחול לבן, "כלומר, מעגל המועסקים שמעורבים ביצור ואספקת מוצר הוא רחב יותר מאשר אם נקנה את המוצר מייבוא: כל מפעל ייצור מספק עבודה ליצרנים של חומרי הגלם, לקבלני משנה שיכולים להיות מפעילים נוספים וכו', וכל מפעל נותן שירותים ועבודה לבעלי מקצוע נוספים כמו שירותי לוגיסטיקה, ראיית חשבון, משרותי משפטים, הובלה, הסעדה, רווחה לעובדים ועוד. כך הערך המוסף של השקל שאנו מוציאים על המוצר נכנס להרבה כיסים ובתי אב במדינת ישראל".
ועדת טרכטנברג התייחסה לנושא של חסמים בתחום ייבוא מוצרים לישראל וקבעה: "חשיפת השוק המקומי למסחר בינלאומי תורמת רבות להפחתת מחירים, להגברת כוח הקנייה של משקי הבית, להעלאת היצע המוצרים ולהגדלת מגוון המוצרים, ולהעמדת היצרנים המקומיים מול תנאי תחרות המונעים היווצרותו של כוח מונופוליסטי" - איך זה מתיישב עם רכישת כחול לבן?
"הפחתת מחירים מתרחשת גם כשיש תחרות מבית", אומר ינון אלרועי, "במספר תחומים שבהם נכנסו שחקנים תחרותיים ישראליים כמו במיצים הטבעיים, שבהם היו שחקן או שניים ששלטו בשוק, כאשר נכנס שחקו חדש המחירים ירדו בצורה משמעותית. גם בעולם החיתולים הובילו שני מותגים בינלאומיים: 'האגיס' ו'פמפרס', כאשר נכנס המותג הישראלי 'בייביסיטר' הוא גרם לשינוי משמעותי בשוק ויש לכך עוד דוגמאות רבות. גם ייבוא יכול להשפיע ואנו עובדים עם מכון התקנים על רפורמות שיסייעו גם ליבואנים לייצר בשיתוף עם התאחדות התעשיינים וההסתדרות החדשה, ולאחרונה גם עם משרד החינוך, וגם ליצואנים כדי לסייע לשני הכיוונים, ולגרום להפחתה ביוקר המחייה ולהמשך פעילות ברת קיימא של התעשייה הישראלית". הממשלה אף הוסיפה והשיקה לפני מספר שבועות מסלול תחרות למחלבות קטנות ובינוניות שישקיעו בהקמה או הרחבה של מפעל וכל זאת, על מנת להגביר התחרות באמצעות חיזוק היצרנים הקטנים יותר".
פרופ' מנואל טרכטנברג (צילום: דודו בכר)
האם עידוד של היצרנים הישראלים לא תפגע ביבואנים הישראלים?
"מדינות רבות מעודדות קניית מוצרים מקומיים, הטרנד של 'buy local' הוא לא המצאה ישראלית ומקובל בהרבה מקומות בעולם. יש תקנה אמריקאית שמכוונת לתעדף קניות מקומיות, וכך גם באירופה ובאוסטרליה. מדינות משקיעות מאמצים כדי לחשוף את המוצרים שלהן וגם לנו בישראל יש תוצרת שאפשר להיות גאים בה. החלטת ממשלה מ-2009 נתנה גושפנקא לעידוד התוצרת הישראלית ורכש מקומי. מתחשיב שנעשה במינהל הכלכלה במשרד הכלכלה, עלה כי הסבה של מיליארד שקלים מייבוא לייצור מקומי לאורך מספר שנים עשויה ליצור תוספת של 2,750 מקומות עבודה". כן, לא פחות.
"כיום, בשווקי אירופה, תחת המשבר הכלכלי שלא נגמר, המדינות מתעקשות שהצריכה תהיה מקומית", אומר ד"ר רון תומר, "ליצואן ישראלי קשה מאוד לזכות במכרזים ממשלתיים באירופה כי הם מנסים לשמור על הערך של המוצר המקומי שלהם, אנו חייבים להגיע לאותן מסקנות. לכל מי שהציונות ואהבת ישראל זורמת בעורקיו, יכול להיות שהמוצר לא יתאים או יהיה יקר יותר אבל בהינתן כל הבחירות כדאי לתמוך במוצר ישראלי".
כשיש תחרות קשה זה מוציא את המיטב מחברות, הן חדשניות ויצירתיות. כשלא קיימת תחרות הן לא יתאמצו יתר על המידה מה שעלול להביא לניוון ביצרנות המקומית. האם צמצום התחרות לא יפגע בסופו של דבר גם בעסקים הישראליים?
"הימים השתנו, הלקוחות לא קונים על אוטומט" אומר ינון אלרועי, " היום אנשים קונים באינטרנט, גם מרשתות בינלאומיות. זו תופעה שעשויה להיות לה השפעה על כלל המשק. כשאני רוכש מחו"ל ישירות – אני הולך פחות לחנויות ולקניונים וליבואנים ולסוחרים יש פחות עבודה. כך שאדם קונה בגדים או מוצרים זולים באינטרנט, שיבין את המשמעות והמחיר שיש לזה. בעולם הטקסטיל, התברכנו במגוון של מעצבות ומעצבים ישראליים שמייצרים קולקציות ויש לא מעט אנשים שרוצים בגדים מקוריים. גם כאן אפשר למצוא אופנה במחיר טוב ואיכות טובה. לכן אנו אומרים להפעיל שיקול דעת, להתייחס גם למחיר וגם לאיכות, וגם היכן מייצרים ומה המשמעות של הייצור. כללי המשחק השתנו היום, אם יצרן לא יהיה קשוב לקהל הקונים הוא לא ישרוד".
"אם תהיה העדפה לתוצרת ישראלית ונייצר תחרות מבית, לתעשיינים שמסכנים משאבים של זמן וכסף ולא מעט סיכונים עד כדי פשיטת רגל, תהיה כאן תמיכה וסיכוי", אומר ד"ר רון תומר, "גם אם מפעל מקומי אחד ימכור יותר על חשבון המפעל המקומי השני, עדיין תהיה תעסוקה ולא נפסיד אלא רק נרוויח, זוהי תחרות בריאה. צריך לעזור ליזמים הישראליים ולתמוך בהם, חשוב לדעת להוריד מחסומים. היום מייקרים לתעשייה כל הזמן את הארנונה, והרגולציה מקשה על פתיחת עסקים. אנחנו לא יכולים להסתכל על התעשייה כפרה חולבת כי אי אפשר לחלוב אותה יותר מדי. באירופה ובארה"ב יש עידוד לרכש מקומי, אבל גם הורדת תשומות מהתעשייה והקלות שעוזרות לה לשגשג".
איך רכישת כחול לבן תשפיע על יוקר המחייה בארץ?
"ככל שקונים יותר מוצרים ישראליים, יש יותר גיוון והעלויות יורדות בגלל שההוצאות הקבועות של הפירמות מתחלקות על יותר מוצרים: מפעלים שמשלמים שכירות וארנונה, ככל שהם ימכרו יותר, העלות השולית של כל מוצר מבחינת ההוצאות הקבועות יורדת. הפן הנוסף הוא שהעלויות של המדינה מצטמצמות: יש פחות זיהום אוויר, פחות דלק, פחות רכבים על הכביש, עובדים מקומיים משלמים יותר מיסים, זה חוזר למדינה והמדינה נותנת יותר שירותים לאזרחים וכך אנו מפרים את עצמנו", מציין ינון אלרועי. "משרד הכלכלה פועל ומעודד עסקים קטנים ובינוניים להיכנס לתחומים שבהם יש ריכוזיות ושחקנים גדולים, כדי להגביר תחרות, וזה מוביל להורדת מחירים. מטה כחול לבן קורא לקניינים הישראלים במשקי הבית לקנות מה שנכון ומתאים להם מבחינת המחיר ומבחינת האיכות, אך כשהם מושיטים את היד למדף, שייקחו בחשבון את השיקול הזה. כשיש שני מוצרים איכותיים במחיר הגון, אנחנו ממליצים לבחור בישראלי מביניהם, בגלל הערכים המוספים".