כזו היא יפית נעים, בת 35 מנתניה, אם חד הורית לשני ילדים קטנים. את הדאגות שחולפות מעל ראשה ולא מרפות מדי יום ביומו קשה אפילו לתפוס – היא לא מתלבטת מה להכין לארוחת הערב, אלא האם בכלל תהיה ארוחה, כיצד תשיג כסף עבור טיפול לבנה החולה ומתי מעגל ה"קסמים" הקשה הזה אליו נקלעה עומד להשתחרר, אם בכלל?
אל תשאירו אותם לבד בחג: לתרומה למשפחות נזקקות הכנסו
או תירמו בטלפון: 6833*
יפית גרה בדירת חדר וחצי בנתניה עם שני בניה - בני שלוש וחצי ושמונה וחצי. מצבה הכלכלי הוא קשה מאוד, היא חיה מפרוטות. יפית עבדה מספר שנים בתחום הניקיון, אך הפסיקה את עבודתה לאחר שהתגלתה מחלה אצל בנה הקטן – דלקת ריאות. המחלה הקשה מכניסה ומוציאה אותו מבית החולים בתדירות גבוהה ויפית לא מצליחה למצוא מקום שיקבל אותה בתנאים שיוכלו לאפשר לה גם לטפל בבנה מתי שתצטרך.
"אף אחד לא רוצה להעסיק אותי", אומרת יפית. "אני חיה מ-3,000 שקלים בחודש מביטוח לאומי, ושוכרת דירה קטנטנה ב-2,500 שקלים. אין לי ולילדים ממה להתקיים".
"הילדים האלה הם החיים שלי"
בימי החופש הגדול הילדים נשארים עם יפית בבית. "אין לי כסף לקייטנה, הם נשארים איתי בבית ומשעמם להם. חסרים להם כל כך הרבה דברים ועצוב לי שאין לי איך לעזור להם".
מעבר לבגדים, פעילויות או צעצועים שכל ילד בגילם רגיל לקבל, הילדים אוכלים באופן מאד מתוקצב. יפית המתקשה לסגור את החודש - אחרי תשלום לשכר דירה וחשמל, היא נותרת כמעט ללא אגורה עבור מזון לה ולילדים.
בתקופה האחרונה המצב הפך אפילו יותר גרוע – המקרר שלהם התקלקל, בימים הכי חמים של חודש אוגוסט. "גם אם היה לי אוכל להכניס הביתה לא היה היכן לאכסן אותו", אומרת יפית בייאוש. "קראתי לטכנאי שיבדוק את המקרר. הוא ביקש ממני 1,300 שקלים על התיקון. אין לי כסף לשלם לו, אז המקרר עדיין מקולקל ולילדים שלי אין אפילו מים קרים לשתות בחום הזה".
יפית היא אם חמה ודואגת, והעובדה שהיא לא מצליחה למצוא פתרון למצב שלה ושל ילדיה מתסכלת אותה. "הפחד הכי גדול בחיים שלי הוא שאני ארגיש שנכשלתי כאימא. הילדים האלה הם החיים שלי".