אסטל סלוין, בת ה-64, מתנדבת בלקט ישראל כבר קרוב לשנתיים. "התחלתי באמצע תקופת הקורונה. יצאתי לפנסיה כשכירה וחיפשתי משהו משמעותי לעשות עם הזמן שלי. הבת שלי סיפרה לי הארגון ומאז אני שם. האווירה ממש נחמדה ויוצרים חברויות במקום תוך כדי התנדבות". לדברי סלוין, דווקא מכיוון שבעבודה שלה כקלינאית תקשורת היא ממשיכה לפגוש המון אנשים, היא העדיפה להתנדב בלקט ישראל ולהתעסק בעבודה פיזית.
איזו סוג של עבודה התנדבותית את עושה בלקט ישראל?
"אני ממיינת ואורזת פירות וירקות לפי הצורך של העמותות שמבקשות אוכל שיוכלו לבשל איתו. רוב הזמן, הסחורה שהארגון מקבל היא טובה ומה שבאיכות פחותה הולך לבעלי חיים - כדי להגיע למקסימום הצלה של מזון. לפעמים מגיעים אלינו גם תבלינים ואוכל יבש שאנחנו מצרפים למארזים.
"בנוסף, אני מתנדבת בעוד פרויקט שלקט ישראל שותפים לו. הוא נקרא 'שבת מתוקה'. בכל יום שישי אני נוסעת עם מארזי חלות, ירקות ומוצרים יבשים ומחלקת לניצולי שואה בפתח תקווה יחד עם בעלי. ככה אני גם פוגשת את האנשים שזקוקים לסיוע ויכולה לתת להם מענה לצרכים נוספים".
"אני מאוד סומכת על לקט ישראל. ההתנדבות היא סופר משמעותית, במיוחד עם כל מה שקורה בארץ עם החקלאות. כשמזון מגיע ליעד הנכון, כולם זוכים. גם המתנדבים שזוכים לנתינה".
"לקט ישראל מוכר בעולם, לפעמים אפילו יותר מאשר בישראל"
אינגה דוד, בת 92, עלתה לישראל מארה"ב בשנת 1985 ומתנדבת בלקט ישראל כבר 4 שנים. לדבריה, הארגון מוכר בעולם, לפעמים אפילו יותר מאשר בישראל בשל המודל הייחודי שלו המבוסס על הצלת מזון המיועד להשמדה, בניגוד לתרומות מזון. "מגיעים לפה תיירים מגרמניה, אנגליה וארה"ב שמתנדבים בלקט במשך שבועיים. הארגון הזה התחיל כ"כ בקטן והיום מגיעים אליו מתנדבים מחברות, בתי ספר ועוד".
את החיבור שלה לארגון גילתה כשחיפשה מקום קרוב להרצליה בו תוכל להתנדב, מאז היא מלווה את לקט ישראל מדי שבוע. "אני מאוד אוהבת להתנדב שם. זה נותן לי הרגשה טובה שאני עוזרת למישהו לאכול. רוב הפירות והירקות שאנחנו מקבלים הם במצב מאוד טוב. אני רואה כמה אוכל אנשים זורקים רק בבית, אז זה הרבה יותר הגיוני שמזון טוב יגיע ללקט ישראל במקום שייזרק. יש המון אנשים שצריכים את האוכל הזה".
כצמחונית בעצמה ופיזיותרפיסטית בהכשרה, דוד מספרת שהיא אוכלת המון פירות וירקות ומאמינה בחשיבותם לבריאות ואריכות ימים. "אני ישנה טוב, אוכלת טוב ותמיד עסוקה. אני עדיין מלמדת שיעורי התעמלות בבית הורים וההתנדבות בלקט ישראל נותנת לי הרגשה טובה. זה עדיף על לשחק ברידג'".
"עניים אינם עניים באשמתם"
"אני מאוד אהבתי את הרעיון של לקט ישראל. יש לי פילוסופיית כלכלה קצת סוציאליסטית אז זה היה נראה לי מתאים", מספרת שרלוט קוריצקי, מתנדבת שמלווה את לקט ישראל כבר 4 שנים. "יש אנשים שיש להם ויש אנשים שאין להם. עניים אינם עניים באשמתם. אמנם ההתנדבות היא עבודה פיזית לא פשוטה, אבל אני עושה המון ספורט אז אני בכושר".
קוריצקי, בת ה-73, גדלה במשק בניו זילנד ולדבריה ראתה כבר שם את עקרון הצלת המזון. "לא זורקים שם מזון אפילו שהוא פחות טוב, מאכילים חיות איתו. אני אוהבת לראות איך בלקט ישראל משתמשים במזון ומאכילים כ"כ הרבה אנשים כל שבוע. אני חושבת שזה דבר נפלא".