מי מאיתנו לא הרגיש לפחות פעם אחת שבא לו לעזוב הכל, בעיקר את העבודה השוחקת והמתישה, ולהתמקד רק בתחביב שעושה לו טוב. אך בין אם מדובר בכתיבה, ציור או הוראה – דרוש אומץ רב על מנת לעשות את הצעד הנוסף ולהיכנס באמת אל עולם חדש לגמרי. בתחום הבישול בישראל, למרות גילו הצעיר, אפשר למצוא אנשים שעשו את זה בהצלחה. אך מה הוביל אותם לקבל את ההחלטה, ואיך זה נראה במבט לאחור?
"לאחר שעזבתי את ההיי-טק חיפשתי עולם אחר ליצור בו", מספר רוי גרשון – בן 38, נשוי פלוס שניים והבעלים של רשת "רוי שוקולד" אשר מונה כיום לא פחות משישה סניפים ברחבי הארץ. "למדתי מחשבים ומנהל עסקים, התחלתי כתוכניתן ועם השנים התקדמתי לתפקידי ניהול, שיווק ופתוח עסקי", מספר רוי על השנים הראשונות בקריירה. "למרות ההצלחה החלטתי לעזוב ולחפש משהו יותר מלהיב ויצרי. בחרתי בשוקולד בגלל שהוא עובד על כל החושים ומענג אותי, את האנשים בסביבת העבודה שלי ואת הלקוחות", הוא מסביר.
רוי נסע לבלגיה ללמוד את התחום לעומקו, וכשחזר - הכל היה ברור. את היצירות הראשונות שלו רקח בלילות ובמקביל החל למכור שוקולדים, פרלינים וליקרים אותם הכין בעבודת יד. ההצלחה הייתה מהירה וברורה: המוצרים נחטפו, הביקוש גדל ואשתו עזבה אף היא את עבודתה והצטרפה אליו כמנהלת שיווק.
"הקושי האמיתי הוא לשים את האצבע על מה שאוהבים"
ישנם גם כאלו אשר קיבלו את ההחלטה לעזוב מקצוע ועבודה מסודרת דווקא בעקבות שינויים בתא המשפחתי. שירלי נמש היא דוגמא קלאסית לאדם שאזר אומץ וגילה שאפשר להגשים חלום גם בלי לתכנן: "במשך 15 שנים בהם עבדתי בחברת היי-טק טיפחתי את האהבה לעשייה, אך העיסוק הזה נדחה רק לסופי שבוע או לחופשות", נזכרת שירלי.
"אני יודעת שלכאורה אין שום קשר בין העולמות השונים, אך מסתבר שהשנים בקריירה הקודמת היוו עבורי קרקע פורייה לגדול ולהתפתח לתחום החדש שמצאתי", מסכמת שירלי. "אני מאמינה שהחיים מנתבים אותנו צעד אחר צעד אל המקום שמתאים לנו ביותר, וכל שלב שאנו עוברים בחיים מהווה הכנה לקראת השלב הבא. מכל מקום ושלב אנו לומדים משהו חדש. הקושי האמיתי הוא דווקא בלשים את האצבע על מה בדיוק אנחנו רוצים לעשות. ברגע שמוצאים את מה שעושה לנו טוב, הכל מסביב מסתדר, והדברים פשוט קורים".
מאסטר שף, ימים חמישי ושבת בשעה 21:00
>> רוצים לדעת עוד על שופטי מאסטר שף?
>> בואו להיות חברים שלנו בעמוד הפייסבוק הרשמי של מאסטר שף