שני וידויים בעניין האוכל שעולה על שולחן ביתי הפרטי: ראשית, בחלק מכריע מהזמן בני משפחתי אוכלים את האוכל הביתי והנפלא שמכינה להם באהבה ומדי יום אשתי אורית. השניצלים המעולים והפתיתים מצליחים לפתות גם אותי, בזכות הטאץ' הייחודי שלה (בכל זאת, אשת שף). כשאני מגיע הביתה מן המסעדה בלילה, או בין סרוויס הצהריים לערב, אני מצטרף לילדים ואוכל את האוכל הכיפי של אורית, שאני מבסוט ממנו לא פחות מאשר מזה של מסעדות מפוארות.
שנית, מכיוון שמבחינתי המסעדה היא הארכה של המרחב הביתי שלי, גם כשאני מבשל לאורחים – הם יסעדו לרוב בחלל של המסעדה, התרנגול הכחול. מעטים המקרים שאני מזמין אנשים הביתה, וימי הולדת וחגים הם מההזדמנויות היחידות לראות אותי מבשל במטבח הפרטי שלנו. במילים אחרות: גם עבור משפחתי, ארוחות אצלי בבית, כמו שיקרה בקאזה סן פלגרינו, הן לא מאורע נפוץ.
הארוחה שאגיש במסגרת קאזה סן פלגרינו תיקח השראה מתפריטי ארוחות הטעימות המיתולוגיים של המסעדות קימל והתרנגול הכחול, ותכלול אינספור מנות שמתחברות יחד למשתה של ממש. אני אהיה אמון על הראשונות והעיקריות – מנות כמו שוק טלה שלם שפורסים על השולחן, סלט עשבים, רביולי במרווה ועוד. אורית תהיה אחראית על הקינוחים – ואם אני ואתם נתנהג יפה, יש מצב שהיא תכין עבורנו את הסברינה המפורסמת שלה. בקיצור, יהיה שמח.
טוסט של שף
ובחזרה למטבח שלנו, היומיומי והביתי. כמו אצל רוב עם ישראל, כשאני מכין לילדים את ארוחת הערב בבית הרבה פעמים טוסטים הם הכוכבים של הארוחה. זה קל להכנה, טעים, וכולם נהנים. בשביל הלוק המושקע אני שם על השולחן, בבית כמו במסעדה, בקבוק סן פלגרינו, עם העיצוב האלגנטי והבועות העדינות. אבל בטח לא חשבתם שמדובר בסתם טוסט, נכון? קבלו שתי דרכים לשדרג את הטוסט הביתי עם טאץ' שעושה את ההבדל:
מבוסס על המתכון המקורי של פיצה-פיתה, בתוספת אינספור תוספות. אצלנו בבית אני מחליף את הגבינה הצהובה בתערובת של 2-3 גבינות. את הלחם – במקרה הזה פיתה או לחם קסטן מרובע – אני מלטף מבפנים עם נגיעה של אריסה, ועל הגבינה אני מסדר טבעות בצל חי, זיתים שחורים ופרוסות עגבנייה. מעל הכל אני מוסיף קצת קטשופ, שזה משהו שכולנו (כולל אותי) בבית אוהבים, וזהו.
טוסט משודרג #2 – עראייס
אחת המנות האהובות על הילדים שלי בבית. עראייס – "מאורסים" בערבית – הם רבעי פיתה קלויים במילוי בשר טחון, שדרוג בשרי ומקומי עם שם מפונפן ואקזוטי לטוסט הישן והטוב. מדובר במנה נצרתית במקורה, שנהנית בשנים האחרונות מפופולריות בכל הארץ. אני מגיש עראייס במסעדה כפתיח באירועים פרטיים – ולאחרונה גם הגשתי אותה בבודפשט ל-500 אורחים, באירוע של משרד החוץ הישראלי.
בבית אני מכין את המנה כמעט באותו האופן שאני מכין אותה במסעדה, ובקלי קלות: מערבבים בשר טחון לא מבושל עם מלח, פלפל והרבה צנוברים ופיסטוקים (או רק אחד מהם). במקור דוחסים את המלית לתוך רבעי פיתות, אבל בבית אני משדרג את המנה עם פיתות מרובעות, מהסוג שניתן להשיג היום בכל סופר (ונהנות מאקסטרה עובי ואווריריות וגם ממראה מצודד), או במיני פיתות אישיות.
משמנים את הפיתות בשמן זית וצולים במחבת גריל לוהטת או על הפלנצ'ה (הבשר מתבשל מהאדים שמשתחררים במהלך הצלייה). מגישים עם טחינה ועמבה. עם יד על הלב, אם תשאלו אותי מה אני מעדיף, סטייק או עראייס – יש סיכוי טוב שאבחר בפיתה הצלויה המעולה הזו.
שאול בן אדרת יבשל שתי ארוחות חד פעמיות בביתו הפרטי במסגרת קאזה סן פלגרינו. לפרטים ורכישת כרטיסים לארוחה הראשונה.
מכירת הכרטיסים לארוחה הבאה שלו, שתתקיים ב-22.5, תיפתח בשבוע שלפני הארוחה (14.5).