סבתות מבשלות לפסח: הגרסה הגרמנית

לביתה של דבורה שפיר בבית יצחק הגענו באיחור של 10 דקות. רק מאוחר יותר סיפרה לנו דבורה, סבתא נמרצת לתשעה נכדים ושני נינים, שהיא מאמינה בפתגם הגרמני העתיק לפיו: דיוק הוא מתנת האדיבות של המלכים.
דבורה בת ה-83 מצאה את עצמה במטבח כבר בגיל 13, ולמרות שאחרי שבעים שנה הייתם חושבים שאולי כבר קצת נמאס לה, דבורה עדיין נהנית לבשל למשפחתה ולהעביר את המתכונים הלאה. השנה כמו בכל שנה דבורה תכין את המטעמים הקבועים שלה לליל הסדר' לפי העקרון המנחה שלא כמויות מדויקות של תבלינים אחראיות על הטעם אלא ההנאה מתהליך ההכנה.

החרוסת שטיילה בעולם

החרוסת של סבתא דבורה היא הרבה יותר מסתם חרוסת רגילה. היא מעין פיסה של נפש שנעשית באהבה ולפי הרגש, המתכון שמובא כאן הוא הבסיס, אפשר לאלתר ולהוסיף אליו עוד דברים שטעימים לכם או לחזק טעמים נבחרים.
סבתא דבורה טוענת שהכמות אף פעם לא מספיקה, והיא יודעת על מה היא מדברת. אחרי טעימה מהחרוסת הזו, שהגיעה גם למקסיקו ואמסטרדם לבקשת הנכדים, אפשר גם להבין למה.

כופתאות או לא להיות

פסח הוא עניין של מסורת, אנחנו מעבירים לילדים שלנו את הסיפור של אבות אבותינו ומאכילים אותם במאכלים של סבות סבותינו. הכופתאות הן מאכל שכזה, הן אינן נפקדות מאף ליל סדר, בשום עדה ולכל משפחה יש את הגרסא שלה. לדבורה יש שני מתכונים משובחים באמתחתה, שניהם הועברו אליה עלי ידי אמה וכשהיא מכינה אותן היא יוצאת למסע של היזכרות בתנועות הידיים וסודות התיבול של בית אמא. תוך כדי גלגול הקניידל, דבורה גם נזכרת בספר מתכונים יהודיים בגרמנית שהורישה שלה אמה. הספר מלווה את המשפחה כבר משנת ,1888 הוא כתוב באותיות גותיות, וזה כמעט נס שדפיו החומים שרדו את פגעי הזמן.