מכירים את האוכל הזה, שכשאוכלים אותו הוא מתפזר ברחבי הצלחת ונשאר כזיכרון למנה שנטרפה? אז אצלנו בבית הפירורים לא היו תזכורת, אלא חלק אינטגרלי מהארוחה. לפחות אצלי.
>> טעימא: הסיפור שמאחורי הטור
כילדה, כשהייתי אוכלת אוכל מלכלך כמו בורקס, פלאפל, עוגה בחושה או עוגיות פריכות, הייתי מלקטת את הפירורים בעזרת האצבע ואוכלת בשמחה. אבא שלי טוען שהייתה לי העדפה ברורה לפירורים ושפשוט הייתי מפוררת חלק מהמנה רק כדי שאוכל ללקט את השאריות שלה בסיום. אמא שלי מיותר לציין, שנאה את המנהג הזה מפאת החינוך הצבאי והאירופאי שקיבלה, אבל לא יכלה להילחם בהבעת העונג שעלתה על פני.
בפעם האחרונה שהכנתי עוגיות שומשום, זוגי היקר כהרגלו, לקח צלחת ,ערם עליה ערימה יפה של עוגיות וישב לבלוס. תוך דקות סביבתו התמלאה פירורים שנמלים אוהבות לסחוב. כדי לא לצאת פולניה לא אמרתי כלום, רק הסתכלתי עליו במבט חרד. הוא לא התייחס וכשסיים את הערימה, דג עם האצבע את הפירורים ושאב, כך לא נותר פירור אחד לנחם נמלה רעבה. חייכתי באהבה וציינתי לעצמי בשקט שככה זה אצלנו במשפחה, לא משאירים עדות לאוכל.
עוגיות שומשום שכיף לחסל
המרכיבים:
6 כפות סוכר
2 ביצים
500 גרם שומשום
12 כפות (180 גרם) קמח תופח
200 גרם חמאה מומסת
2 כפיות תמצית שקדים (לא חייבים, אבל מוסיף)
אופן ההכנה:
1. מערבבים את החומרים היבשים ומוסיפים ביצים טרופות, חמאה מומסת ותמצית שקדים (אם יש). מערבבים עם הידיים.
2. מרטיבים ידיים, יוצרים כדורים מהבצק ומניחים במרווחים על גבי נייר אפיה בתבנית שטוחה וגדולה. משטחים קלות כל עיגול.
3. מכניסים לתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות לכ-25 דקות.
הכנתם? ספרו לנו איך יצא!