ישראלים שעשו את זה בחו"ל

סיפור הסינדרלה כמעט תמיד דומה: ישראלים או ישראלים לשעבר התגעגעו לטעמים של הבית, וגילו שאין להם איפה למצוא חומוס או פלאפל ראויים לשמם ברחובות לונדון/אמסטרדם/ניו יורק. אז הם פתחו מקום קטן, הציעו למקומיים אוכל ים-תיכוני זול ובריא יחסית (לעומת מקדונלד'ס כמעט הכל יותר בריא) והפכו ללהיט.

שתי דוגמאות בולטות הן "פלאפל מעוז" – שהחלה את דרכה באמסטרדם וחובקת היום 19 סניפים ברחבי אירופה ואף באוסטרליה וארה"ב, ו"האחים חומוס" – חומוסיה לונדונית שנולדה בשנת 2005 וכבר הספיקה לפתוח סניף שני בעיר.

צלחת חומוס ופלאפל (צילום: istockphoto)
שבוע בחו"ל בלעדיו ומתחיל הקריז|צילום: istockphoto


בניגוד למסעדות האוכל המהיר הללו, שף חיים כהן החליט להפוך את המטבח הים תיכוני שבו הוא מצטיין לגורמה מבוקש בניו יורק. והוא גם הצליח. מגזין האוכל "זאגט" ממליץ בחום על ביקור במסעדת "טאבון" של כהן, ו"ניו יורק מגזין" שיבח את הלחם הטרי שנאפה במקום, הגדיר את המסעדה כ"טובה ביותר בהל'ס קיטשן" ואף כלל אותה ברשימת 101 המסעדות הטובות בעיר.

אבל מי שמתעלים על כל אלו הם יותם אוטולנגי וסמי תמימי שניהם ילידי ירושלים, שהקימו רשת מסעדות באזורים הכי נחשבים של לונדון. בתחילת דרכה הייתה האוטולנגי מעדנייה קטנה שהציעה סלטים טריים, לחמים, עוגות ודברי מאפה, אבל מהר מאוד ההצלחה הכתיבה התרחבות של התפריט ופתיחת 4 סניפים נוספים. השניים אף הוציאו לפי כחצי שנה ספר מתכונים מצליח עם מיטב המנות של הרשת.
מלבד האוכל המשובח, והעיצוב המוקפד והמרהיב של כל הסניפים, השניים מספקים סיבה נוספת להתגאות – הם עדות חיה לאפשרות של דו קיום בין ישראלים לפלסטינאים: סמי מגיע ממזרח ירושלים ויותם ממרכזה, כנראה שלו הם היו נשארים בארץ, הם לא היו נפגשים ומשתפים פעולה.
ואם זה לא מספיק, אוטולנגי ממשיך וגורם לחזה להתנפח עם טור קבוע ב"גארדיאן" הבריטי

אין תמונה
האמריקאים מלקקים לו את השוקולד מהקרחת
שלחו זרועות אל מעבר לים

אמנם הן עוד רחוקות מלהיות הסטארבקס הבא, אבל גם הרשתות "מקס ברנר" ו"ארומה" זוכות להצלחה לא מבוטלת בחו"ל. עודד (מקס) ברנר, האיש והקרחת, הפך את אהבתו לשוקולד לאימפריה חובקת עולם עם 25 סניפים הפזורים מסינגפור ועד ניו יורק. ברנר ייסד את החברה בשנת 96', אחרי שהשלים קורס קונדיטורים ב"תדמור" ועבד יותר משש שנים כשוליה בקונדיטוריות בגרמניה וצרפת. כיום החברה נמצאת בבעלות משותפת של ברנר וחברת "שטראוס-עלית".

רשת ותיקה אף יותר ממקס ברנר היא ארומה, שהביאה מירושלים את בשורת האייס קפה לכל הארץ. 12 שנה לאחר שהוקמה, ב-2006, התרחבה ארומה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ופתחה סניף ראשון בניו יורק. בהמשך נפתח סניף גם בטורונטו, קנדה. הרשת הגיעה גם לאירופה – תחת השם "marrone rosso" (המשמעות: חום-אדום, צבעם של פולי הקפה המשובחים ביותר) – ויש לה כבר סניפים ברומניה וקפריסין.

פיתוחים חקלאיים - עגבניות שרי ופירות הדר

עגבניות שרי (צילום: Aradan, Istock)
העולם אוהב אותן|צילום: Aradan, Istock

הן קטנות יותר מכדור פינג פונג, מתוקות יותר מעגבניות רגילות ומכניסות הרבה מאוד כסף למדינה. למה? כי עגבניות השרי הן פיתוח כחול-לבן. פרופ' נחום קידר ופרופ' חיים רבינוביץ' מאוניברסיטת ירושלים קיוו במקור שעגבניית השרי תהיה חטיף בריא לנשנוש מול הטלוויזיה, ולכן קראו לה "TV Tomato", אך דמיונה לדובדבן העניק לה את השם שתפס עד היום (Cherry).
אז נכון שאין ילדים שמבקשים לזלול סלסלת עגבניות שרי מול הטלוויזיה, ואין סכנה למעמדה של הבמבה כחטיף הלאומי, אבל עגבניית השרי הפכה לירק פופולרי ברחבי העולם ולמצרך שאפשר למצוא בכל שוק או סופרמרקט. זרעי העגבניות שפותחו בארץ הם אחד מענפי הייצוא המרכזיים בחקלאות הישראלית, ונמכרים לחו"ל בהיקף של עשרות מיליוני דולרים מדי שנה.

אחד המותגים הישראלים המצליחים ביותר בחו"ל הוא מותג פרות ההדר ג'אפה. המותג מוצלח עד כדי כך שישראל מכרה את זכויות השימוש בו לייצרני ומשווקי פירות הדר ברחבי העולם, וכך גם פירות הדר הגדלים בכלל בחו"ל יכולים לשאת עליהם את המדבקה הירוקה המבטיחה כי צרכנים ברחבי העולם ישלמו עליהם הרבה יותר. חשבתם שימי הזוהר של המותג נגמרו? שג'אפה זה נחלת העבר? תחשבו שוב. רק לאחרונה זכה המותג לתו התקן היוקרתי ביותר- הסינים החלו לזייף אותו. בדיוק כמו תיקים של לואי ויטון, פומלות מזוייפות תוצרת סין, נמכרות ברחבי העולם תחת שם המותג ג'אפה. (במקרה אחד הסינים לא עשו שיעורי בית בצורה מספקת ובחרו ליצא את הפומלות המזוייפות דווקא ל אירן, שם כידוע למוצרים תוצרת הארץ אין פופולריות רבה. הפומלות "הציוניות" עררו סערה גדולה באירן. הפירות הוחרמו, מרכזי החלוקה שהפיצו את הפרי נסגרו וחקירה נפתחה. בכיר במכס המקומי הבטיח להעמיד את האשמים לדין. לבסוף כולם נשמו בברכה כאשר, כך על פי דיווח של הבי.בי.סי הפומלה העברית התגלתה כחיקוי סיני).

תפוזים חצויים (צילום: iStock)
הישראלים הכי שווים|צילום: iStock

לא רק בסין מנסים לזייף את התוצרת הישראלית ההמשובחת. מאבק איתנים מתנהל בימים אלו בין מועצת ההדרים הישראלית ובין מגדלי פירות הדר ספרדים סביב זן של קלמנטינות מיוחד במינו העונה לשם "אור" והמשווק גם הוא תחת המותג ג'אפה. קלמנטינת האור היא פרי פיתוח ישראלי, היא רשומה כפטנט ונחשבת לקלמנטינה הטובה ביותר בעולם. מחירה הגבוהה במיוחד והביקוש הרב שיש לה בשווקים ברחבי העולם הובילו "סוכני ריגול" ספרדים לגנוב את הזן מישראל. אך מועצת ההדרים אינה עומדת לא מגיבה בשתיקה  אלא מפעילה מערכת אכיפה קשוחה במיוחד המנסה למנוע את ההפצה הלא חוקית של הפטנט הישראלי בספרד, ענקית פרות הדר בפני עצמה.

כוס יין אדום (צילום: jupiter images)
יין ישראלי - בעולם מתחילים לשים אליו לב|צילום: jupiter images
משהו לשתות

תעשיית היין הישראלית עולה כפורחת בשנים האחרונות, מספר היקבים גדל ואיכות היין משתבחת, עד כדי כך משתבחת שהתחילו לשים לב אלינו בעולם הגדול. היינות הישראליים זוכים בתחרויות בינלאומיות (חלקן חשובות יותר וחלקן פחות) והיקפי היצוא גדלים. אחד המדדים הטובים ביותר לעניין הגובר ביינות מישראל, היא נוכחתם המתמדת במדריכי יין חשובים בעולם כמו זה של יו ג'ונסון, טום סטיבנסון או רוברט פרקר.
אז אמנם אנחנו עדיין לא מהשחקנים החשובים על המגרש, אבל לפי המדריכים המובילים הללו אנחנו לגמרי בדרך.