עגבניות (צילום: Shi Liu, GettyImages IL)
מסוכן או מומלץ? עגבניות שרי|צילום: Shi Liu, GettyImages IL
כדי שהירקות שאתם אוכלים יגיעו אל הירקן או אל הסופר שלכם, הם צריכים להצליח לגבור על נזקי מזג האוויר – כמו גם על מזיקים שונים כמו חרקים או פטריות. במטרה להילחם במפגעים משתמשים החקלאים בכל העולם במגוון חומרי הדברה, שברבים מהם מצויים רעלים חריפים. אבל מתי כמות הרעל בחומר ההדברה, שנועד לשפר את איכות ותפוקת התוצרת, מסכנת גם את הצרכן שנוגס בעגבנייה בסופו של התהליך?

סקר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציג תמונה לא מעודדת. הסקר בחן את המרכיבים הרעילים אותם מכילים חומרי הדברה הנמכרים בארץ ביחס לכמות השטחים החקלאיים בה, ומיקם את ישראל כראשונה בטבלה מול מדינות אחרות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD).

לפי נתוני הסקר, בישראל היחס בין החומר הרעיל בחומרי ההדברה לאלף דונם קרקע חקלאית עומד על 3.5 טון - לשם השוואה, בשוודיה היחס הוא 0.04 טון לאלף דונם. אחרי ישראל מככבת יפן, עם 1.55 טון לאלף דונם קרקע.

"משתמשים בחומרים הרבה פחות רעילים מבעבר"

"אנחנו משתמשים היום בחקלאות בישראל בחומרים הרבה פחות רעילים וחריפים מאשר בעבר", אומר עידו סבן, איש שדה בכיר ומתמחה בתחום הגנת הצומח. "כשאנחנו מייצרים לייצוא, אנחנו צריכים לעמוד בתקנים אירופאים מחמירים שבודקים שאריות חומרי הדברה על פירות וירקות, ולכן החקלאות לייצוא מאוד מוקפדת מהבחינה הזו. הסיבה השנייה היא קריסתם של חומרי ההדברה הרגילים, שכבר לא עובדים על המזיקים, ומחייבים אותנו להשתמש ברעלים טבעיים שמופקים מחיידקים או מפטריות והם הרבה יותר ידידותיים לסביבה ופחות רעילים גם לאדם".

לטענתו, הנתונים הקשים של הסקר עשויים לנבוע מהעובדה שבישראל עושים שימוש רב-עונתי בקרקע: "אין לנו קרקעות, ולכן אנחנו מעבדים בצורה מאוד אינטנסיבית את החלקות שיש לנו. חקלאי יכול לפעמים לגדל שלושה מחזורי גידול על דונם אחד, בשעה שבמקומות אחרים בעולם לא מגדלים יותר מגידול שנתי אחד. העובדה הזו יכולה ליצור נתון של כמות גדולה של חומרי הדברה פר שטח".

"אין סיבה לשנות את הרגלי התזונה"

אבל מה בכל זאת משמעותם של הנתונים המטרידים מבחינת הצרכן הביתי? האם אתם צריכים לדאוג, ומה אפשר לעשות בקשר לסלט הירקות? "אכן, יש חשיפה במידה שמעל לרצוי לחומרי הדברה בישראל, ויש לה פוטנציאל לנזק בריאותי",  אומר פרופסור יונה אמיתי, מומחה לרפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור מקופת חולים מאוחדת ואוניברסיטת בר אילן. "בשנים האחרונות משרד הבריאות פועל להקטנת החשיפה לחומרי הדברה, כולל הוצאה של זרחנים אורגניים משימוש ומעבר לחומרים פחות רעילים, בתיאום עם משרד החקלאות. בנוסף, משרד הבריאות ממליץ לציבור למזער את החשיפה לחומרי הדברה באמצעות שטיפה טובה של ירקות ופירות במים וסבון, או בחומרי חיטוי מיוחדים לפירות וירקות הזמינים בשוק".

ילד ליד מגש ירקות (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
מה זה אומר על הסלט שלנו?|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

הפרופסור מציין, בנוסף, שבישראל צריכת הירקות והפירות גבוהה ביחס לאירופה וארה"ב, וממליץ לציבור להמשיך לאכול סלט בהנאה: "בסך הכל, יש ערך בריאותי רב לירקות ולפירות בתזונה השוטפת, ובאופן כללי, האוכלוסייה בישראל נמצאת במצב בריאותי טוב ביחס למרבית מדינות המערב. המגמות של משרד הבריאות אמורות לשפר את הבטיחות, ואין סיבה לסטות מהשגרה ולבצע שינוי בשגרת התזונה על רקע הממצאים האלה".