אנחנו יודעים הכל על עוגיות אוראו, נסו אותנו: הזמן המדויק לטבילת אוראו בנס קפה הוא שתיים וחצי שניות, שמניבות איזון מושלם במרקם מדויק בין טעמי העוגייה וטעמי הקפה; באוראו עם מילוי כפול אין פי שניים מילוי מאוראו רגילות כמו שהיינו חושבים, אלא רק פי 1.86 מילוי. רוצים עוד? אנחנו יכולים לשלוף עובדות בלי שום בעיה, הרשת מפוצצת בנתונים על העוגיות האייקוניות, אבל דבר אחד קטן אנחנו מתקשים לגלות: ממה זה עשוי. נביסקו, שמייצרים את הפלא, מסרבים לחשוף את הסוד, אבל דבר אחד בטוח; הקרם המפורסם – הוא לא ממש קרם, או לפחות – הוא לא עשוי ממה שאתם חושבים.
לפי הכתבה הזאת - הקרם הלבן של עוגיות אוראו לא מכיל חלב כלל, ואף על פי שהמתכון, כאמור, לא נחשף - רפרוף מהיר על רשימת המרכיבים של המוצר מכוון למשהו שהוא באמת פחות קרמי, ויותר תרכובת כלשהי מסוכר, סירופ תירס, לציטין, חומרי טעם וריח ושמן כלשהו – דקל או קנולה.
הרשימה הזו היא לא באמת תגלית חדשה או מסעירה, אלה בערך החומרים שמהם עשוי כל זיגוג לבן תעשייתי לעוגה שאי פעם אכלתם. אבל העניין הוא שחוץ מאוראו - אף אחד לא קורא לזה קרם.
אז האם היעדרן של חמאה ושמנת מהמתכון הופך לגמרי במקרה את האוראו, ללא ספק מהעוגיות האהובות והנמכרות בעולם, לטבעוניות? רגע, לפני שאתם מתלהבים – התשובה היא שזה יותר מסובך מזה. בעוד העוגיות מעולם לא הכילו חלב, עד 1997 היה ניתן למצוא באוראו שומן חזיר (שימוש בשומן מן החי היה מקובל ועדיין די מקובל במוצרים רבים), אבל אז החליטו להיפרד מהמרכיב החינני הזה, והעוגיות הפכו בן-רגע לכשרות וגם לצמחוניות. למרות שתזונה ללא מרכיבים מן החי היא כבר מזמן הרבה יותר מעוד טרנד, באוראו ממש לא ממהרים לתייג את העוגיות שלהם כטבעוניות. ההסבר הרשמי הוא שעוגיות אוראו עשויות להכיל חלב בקשר צולב (רגע, להירגע, גם לנו לא היה מושג מה זה. קשר צולב הוא תהליך כימי שקשור לחיבור בין מולקולות) ובמילים אחרות – במתכון אין חלב, אבל בפועל יכול להיות שכמה מולקולות חלב שובבות נקשרו והתחברו לעוגייה. בחברה שמייצרת את העוגיות קיימים גם מוצרים המכילים חלב, כך שאי אפשר להתחייב שכמויות מזעריות לא מצאו את דרכן לעוגיה שלכם.
אז יש כאן או אין כאן בשורה? תלוי איזה טבעוני שואלים: מי שבשום אופן לא רוצה (או לא יכול) לאכול משהו שבא במגע עם חלב – שיימנע. טבעונים קלילים יותר וטהרנים פחות – אתם יכולים להתחיל לחגוג על אוראו כאילו אין מחר.