חנוכה זה ה-חג של יטבתה. מתחילים להרגיש את החורף, ריח הסופגניות מעורר זיכרונות יפים, והכי חשוב – במהלכו מצוין חג המשק, שבו חוגגים את היווסדו של הקיבוץ.
על הסופגניות החגיגיות מנצחת סבתא שולה כבר למעלה מ-40 שנה, עם מתכון ישן, כתוב בכתב יד במחברת ישנה עם כתמים של ריבות ושמן. קוראים לו "הסופגניות של לילי – לא מפקששות" והוא רצוף בהערות אישיות שרק המטגנת תבין. הראשונה שהכינה את הסופגניות האלה ביטבתה הייתה אחות בשם לילי, שעזבה לפני שנים רבות אך כולם עדיין זוכרים לה את חסד הסופגניות.
>> כל מתכוני הסופגניות שאתם צריכים
שולה קורצת את הסופגניות עם קורצן מיוחד שהוכן במסגרייה (כמובן שבבית כל כוס תעשה את העבודה) – שבזכותו שבתאי, המסגר המיתולוגי, תמיד זוכה לקבל את הסופגנייה הראשונה של החג. היא זוכרת את ההעדפות של כל אחד מהילדים, מכינה לכל אחד בדיוק את מה שהוא אוהב ומגישה תמיד עם שמנת חמוצה, שתשבור את המתיקות. רוצים גם?
המצרכים (ל-20 סופגניות):
25 גרם שמרים טריים
1 כוס מים פושרים
3 כוסות קמח
2 כפות ועוד כפית סוכר
1 כף קוניאק
2 חלמונים
2 כפות שמן
כפית גרידת לימון או תפוז (לא חובה)
להגשה:
ריבת אדומה, ריבת חלב, או מה שאוהבים
שמנת חמוצה 27%
אופן ההכנה:
1. מערבבים עם השמרים עם חצי כוס מים ומניחים לכמה דקות, עד שהשמרים מתחילים את פעולתם.
2. מערבבים את הקמח והסוכר. מוסיפים את שארית המים ואת הקוניאק, ואחריהם את החלמונים והשמן. מוסיפים גרידת לימון או תפוז.
3. לשים במיקסר עם וו לישה 8-10 דקות, עד שמתקבל בצק רך שנפרד מדופנות המיקסר. מעבירים לקערה משומנת קלות, מכסים ומתפיחים להכפלת הנפח (כשעתיים).
4. מרדדים את הבצק לעובי של כ-2 ס"מ וקורצים עיגולים עם כוס או רינג. מסדרים על תבנית מקומחת להתפחה נוספת ומכסים בעדינות במגבת יבשה.
5. בינתיים מחממים סיר עם שמן עמוק לחום גבוה.
6. מטגנים את הסופגניות, כמה בכל פעם, עד שהן מקבלות צבע יפה, ואז הופכים ומטגנים גם מצידן השני. מוציאים לנייר סופג ומצננים.
7. ממלאים את הסופגניות בעזרת שק זילוף במילוי שאוהבים, ומגישים עם שמנת חמוצה.