יבוא ושיווק גבינת השמנת פילדלפיה הופסק בישראל. האם מדובר בבעיית כשרות או בבעיית תקינה של משרד הבריאות בעקבות החלפת אחד הרכיבים בגבינה? תלוי את מי שואלים.
מבחינת נטו, המשווקת את הגבינה בישראל, הסיבה נעוצה בשינוי ברכיב בגבינה ביוזמת היצרנית, חברת קראפט העולמית, ומעבר לחומר משמר טבעי. בנטו טוענים כי בשעה שהרכיב מותר לשיווק בהתאם לתקינה האמריקאית - הוא אינו מאושר על ידי משרד הבריאות בארץ, ולכן עד להסדרת האישור "אין באפשרותנו להמשיך לשווק את הגבינה בישראל".
אלא שבקרב הקמעונאים נשמעת טענה כי המוצרים הורדו מהמדפים לאור בעיית כשרות. אייל רביד, מבעלי רשת ויקטורי, אמר ל"גלובס" כי הנימוק שהוא עצמו קיבל מנטו היה שמשגיחי הכשרות אינם מאשרים את שיווק הגבינה בישראל מטעם הרבנות, היות שמדובר בכשרות שנותנים בחו"ל ולא בכשרות ישראלית.
"זו הסיבה שהמוצר כעת לא נמצא אצלי על המדף, וזה מאוד חבל לי", אומר רביד, "גם בגלל שהוא נמכר ממש טוב, וגם בגלל שאני אוהב אותו ברמה האישית".
גם ברשת גדולה אחרת אומרים ל"גלובס" כי הסיבה להיעדר הגבינה מהמדפים היא בעיית כשרות בחלב שממנו נעשית הגבינה. ברשת זו מספרים כי אספקת הסחורה צפויה להתחדש בחודש הבא.
למרות הטרנד הבריאותי שחולש על ענף המזון ובכלל, סגמנט גבינות השמנת נמצא בעלייה מאז שנת 2013 ורושם צמיחה של עשרות אחוזים. בשנת 2016 הסתכמו מכירות גבינות השמנת בכ-96 מיליון שקל.
לפי נתוני סטורנקסט, ענף גבינות השמנת בישראל נחלק לשתי קטגוריות: גבינות ב"מרקם שמנת", כלומר כאלה המכילות אחוזי שומן של כ-5%-9%; וגבינות שמנת בעלות אחוזי שומן גבוהים יותר, המטפסים לכ-25%-30%. בקטגוריה זו ניתן למצוא מותגים בייצור מקומי כמו נפוליאון, המובילה בשוק, גד וסימפוניה.
את המקום השלישי בקטגוריה תופסת הגבינה המיובאת פילדלפיה, השחקן הכמעט בודד בקטגוריה שהואו מותג המיובא לישראל (לצד המותג הצרפתי בורסאן), ואליהן הצטרף לאחרונה מותג חדש, סדרת מוצרי הגבינות Arla מדנמרק, שמשווקת ויליפוד.
ממשרד הבריאות נמסר: "על פי התקנות לתוספי מזון, שימוש בחומר משמר המוזכר בפנייה, חומר משמר טבעי, איננו מותר בגבינות לבנות. זו הסיבה להפסקת היבוא של המוצר, שאינו עומד בדרישות החקיקה".