"לרשתות השיווק יש המון כוח. אף אחד לא מגביל אותן - והצרכנים משלמים"
היוזמה: חקלאות חברתית ישירה (מחאת הפלפלים)
יזמים: כרמית משיח (המרואיינת) וג'קו שיפמן, ממושב פארן.
הקמה: מחאת הפלפלים התחילה במאי 2014 בעקבות פוסט של משיח, מגדלת פלפלים, בפייסבוק. לאחר תגובות נלהבות נפתח עמוד "חקלאות חברתית ישירה", וחקלאי פארן הוצפו בפניות לקיום מכירות ישירות. מכאן התפתח מעין שוק איכרים נודד, שבו מתבצעת מכירה במחירים המהווים כמחצית ממחירי הרשתות הגדולות.
מיקום: "כיום יש לנו שווקים קבועים פעמיים בחודש בגבעת ברנר, גבעת עדה ובמתחם התחנה בירושלים. אנחנו מרחיבים כל הזמן את הפרישה - יש עוד עשרות מקומות שהזמינו אותנו. ביום שני הקרוב אנחנו בפיילוט בגן העיר בתל אביב. המטרה שלנו היא ליצור מספיק שווקים כדי שתהיה דרך לסייע למאות החקלאים שפנו. בעמוד הפייסבוק אנחנו מעדכנים בתאריכים של מכירות חדשות".
מה הכשל העיקרי שגרם לכם לצאת ולמחות?
"ראינו איך אנחנו מקבלים חצי שקל או שקל על ק"ג פלפלים, כשהרשתות מכרו אותו בעשרה שקלים לק"ג. בזמנו כשנפגעו מטעי הבננות בחוף הכרמל, המגדל סיפר שקנו ממנו את הבננות ב-1.70 שקל לק"ג וראו אותן בסופר במחירים של 8–14 שקלים. לרשתות השיווק יש המון כוח. אף אחד לא מגביל אותן ובסוף זה מתבטא בחוסר יכולת של אנשים לקנות פירות וירקות.
"החקלאים הם היצרן היחיד שלא קובע את מחיר התוצרת שלו. זאת אומרת שהוא עושה את רוב העבודה בשרשרת, החל מהשתילה, הקטיף, השטיפה, המיון והאריזה. ורק אחרי חמישה שבועות הוא מקבל חשבונית ויודע כמה הוא מקבל על ק"ג תוצרת, ואם בכלל היה שווה לו לפתוח את כל מערך המיון הזה. זה מוצר שחיי המדף שלו הם קצרים מאוד. לחקלאים אין הרבה ברירה, אחרת זה להשאיר את התוצרת להירקב.
"חקלאים מגיעים ומביאים תוצרת לחברות הסיטוניות של רשתות השיווק, מגיע מבקר איכות ואומר לו בשער 'אני מוריד לך על זה 15% על איכות', והוא אומר לו 'מה איכות? זה מוין, זה נשטף' - אבל הוא יודע שאין לו ברירה כי למחרת מגיעה עוד משאית".
ומכירה ישירה של פעמיים בחודש אמורה לעקוף את זה?
"זה לא תחליף לרשתות, זאת עוד דרך למכור ולהרוויח שכר הוגן. אנחנו מקימים ירידים של תוצרת חקלאית טרייה. זה מעודד ערכים ירוקים - שלא תצטרכי לזרוק את התוצרת שלושה ימים אחרי שקנית אותה. וגם כשפוגשים את החקלאי יש לו שם ופנים, יודעים שקונים תוצרת ישראלית, שגדלה על פי חוקי הדישון של מדינת ישראל. גם החקלאים מספרים שכיף להם לראות את האנשים שקונים את הסחורה שלהם".
הציבור הביע את תמיכתו ברעיון שלנו, והפרויקט הגיע לשיא ישראלי של מספר התומכים הגדול ביותר אי פעם בפרויקט מימון המונים. נקים ארגון רזה שיבסס שוקי חקלאים ויעסוק בהסברת חשיבות החקלאות בישראל. אנחנו עובדים על מנגנון שהארגון יוכל לקיים את עצמו".
"כשקונים מחקלאי עגבניות בפחות מ-3.50 שקלים זה אומר שהוא מפסיד על זה כסף"
האתר: מושבניק.
בעלים: משה סלמה (המרואיין), אבי יעקב ומני בניש.
מיקום: מושב מצליח, מועצת גזר.
אזורי חלוקה: אזורי השרון, גוש דן, ירושלים והסביבה, פעם בשבוע מגיעים גם לאשדוד וגדרה.
הקמה וגודל: "התחלנו במכירה ישירה באוגוסט 2013. יש לנו שטח של 600 דונם ואנחנו מפיצים כ-4,500 סלים בחודש ללקוחות פרטיים. הגידול המשמעותי היה בשנה האחרונה, שבה שילשנו את מספר הלקוחות. במקביל אנחנו מוכרים למפיצים עצמאיים שיש להם קווים למסעדות, וגם ל'סופר דוש'".
מגדלים לבד: "עלים, בצל לבן וסגול. התחלנו לגדל כרוב לבן שיהיה מוכן למכירה בעוד כחודש, ואנחנו מכשירים כעת חממות לפלפלים ולעגבניות שנתחיל למכור בעוד כחצי שנה".
השלמות: "אנחנו קונים את יתר המוצרים מהחקלאים במושב מצליח, שמגדלים מלפפונים, אבטיחים ומלונים. מהמושב הסמוך פתחיה אנחנו מביאים חצילים, תותים וענבים, ומיד רמב"ם את העגבניות מכל הסוגים".
קראתם את הכתבה על ביכורי השדה דרום (הכתבה על ההתנהלות הקרטליסטית של סיטונות הירקות והפירות שפורסמה בשבוע שעבר ב - MarkerWeek)?
"כולם קראו. ביכורי השדה זה הפצה גדולה, זה נוח מאוד אבל יש לזה מחיר. אני ממליץ לכולם להפיץ לבד, ומי שלא יכול להפיץ לבד שיחבור לאתרים כמונו, או שימכור לירקנים ולמינימרקטים. כיום, בעולם של אינטרנט, גם החקלאים צריכים להיות יצירתיים".
אז מה הם ירוויחו? במקום מתווך אחד הם יצטרכו לרדוף אחרי כמה. למה אתה טוב יותר?
"כשאנחנו קונים מחקלאים באזור אנחנו משלמים "מחיר תקליט", בלשון שלנו הכוונה למחיר הוגן. חשוב לי שהחברים שלי יתפרנסו ממני. שיהיה להם אינטרס לבוא ולתת לי את המוצר הכי טוב שלהם. יש דברים שהרשתות לא יכולות להתחרות בנו. חבר חקלאי פנה אלי ואמר שגידל הרבה דלעת. הוא ייתן לי מחיר טוב - הוא יודע שאני אשלם לו, ואשלם לו בזמן את המחיר שנקבע מראש, בלי הפתעות בחשבונית. קניתי ממנו שלושה טונה דלעת ועכשיו אני מוכר אותה ב-1.90 שקל לקילו. המחיר הכי נמוך ברשתות כרגע הוא 7.90 שקלים".
אבל איך זה שהורדנו יד בתיווך ועדיין אנחנו משלמים מחירים דומים בסל הכולל?
"כשקונים מחקלאי עגבניות בפחות מ-3.5 שקלים זה אומר שהוא מפסיד על זה כסף, וזה נכון גם למלפפון ולפלפל. כשזה המחיר לצרכן זה אומר שמישהו הכניס את היד לכיס ואני לא בטוח שזאת הרשת הקמעונית. הרשתות יכולות גם למכור ירקות במחירי הפסד, ולקחת במקומות אחרים - דבר שאנחנו לא יכולים לעשות.
"אנשים אוהבים מאוד להשוות לרמי לוי, וזה נכון לקורנפלקס של תלמה, אבל כשעוברים למוצר שגדל בטבע יש פרמטרים אחרים - איכות וטריות. הירקות נקטפים ב-4:00 לפנות בוקר, וב-10:00 הם כבר אצל הלקוח, או לכל היותר בתוך 24 שעות. לשם השוואה, עד שהם יגיעו לסופרמרקט, הם יעברו כמה ידיים, ובמקרה הטוב ייקח להם שלושה ימים. זה מקצר גם את אורך החיים של הירקות במקרר בבית. אני לא רשת, לא באים אלי ורוכשים את הירקות על הדרך, אני אתן רק ירקות מובחרים ושם אני אתחרה, אחרת לאף אחד לא תהיה סיבה לקנות ממני".
יש חידושים?
"כל הזמן. עכשיו למשל אנחנו מביאים לארץ זן שנקרא לו 'עגבניות סנדוויץ''. אלה עגבניות ייחודיות, בלי נוזלים, שלא יהרסו את הפיתה ששולחים את הילדים לבית ספר".
"חקלאים זורקים הרים של ניילון — אנחנו ממחזרים את שלטי הפרסומת של נתיבי איילון"
האתר: שער הגן.
בעלים: דוד אלירז (המרואיין) ועמיחי קרליבך.
מיקום: מושב אורות, מועצה אזורית באר טוביה.
אזורי חלוקה: גוש דן, אזור השרון, מזכרת בתיה, סובב קסטינה, אורנית, ראש העין ואזור בן שמן.
הקמה וגודל: "הקמנו את החווה והתחלנו את המכירה הישירה לפני שנתיים. יש לנו 270 הזמנות בחודש. הגידול המשמעותי היה בשנה האחרונה, שבמהלכה הכפלנו את מספר ההזמנות".
מגדלים לבד: "יש לנו 11 דונם. מרבית הסחורה היא שלנו. אנחנו מגדלים 40 סוגי ירקות בקיץ, ו-60 סוגים בחורף".
השלמות: "יש כאן תמיכה מהחקלאים של האזור. תפוחי אדמה ועגבניות, שנחשבים לגידולים קשים יותר, אנחנו לוקחים מאחרים. פירות אורגניים אנחנו קונים מחוות מלוא הטנא ליד כרמי יוסף ולהם אנחנו מוכרים קצת משלנו. יש משחק בין החוות הקטנות".
איך הגעתם כל כך צעירים לחקלאות?
"גדלנו בקיבוץ דתי, משואות יצחק, ועבדנו בפלחה מגיל 14. עזבנו את הדת, ולכן עזבנו את הקיבוץ שלנו. אנחנו מאמינים שצריך לעשות חקלאות כמו שאנחנו עושים".
במה אתם שונים?
"אנחנו מחשיבים את עצמנו לחקלאות מקיימת. לא מרססים שום ריסוס, גם לא מה שבתקן האורגני. אנחנו משתדלים כמה שיותר להשתלב בטבע. ההדברה שלנו היא ביולוגית. קנינו חרקים, ועכשיו קונים פחות כי יצרנו פה סביבת חיים מאד חזקה שעובדת לנו.
"במקום לרסס נגד עשבים וכשיטה להפחתת אידוי המים, אנחנו עושים חיפוי לקרקע, וממחזרים את השלטים של איילון. יצרנו קשר עם הבחור שמוריד את השלטים - אלה שלטים בגודל 17 על 11 מטר, אנחנו מניחים אותם על האדמה ועושים בהם חורים. זה במקום ניילון - חקלאים זורקים הרים של ניילון לפח".
12 שקל למלפפון אורגני, 14 שקל לבצל יבש אורגני. זה לא יקר מאוד?
"אנחנו מנסים לבדל את עצמנו במחיר קבוע לכל השנה. עכשיו בקיץ אנחנו באמת יוצאים יקרים, אבל בחורף אנחנו לא מעלים, ואז מלפפון אורגני יכול להגיע גם ל-20 שקל לקילו.
"אבל רוב העסק מסתמך בכלל על מודל של 'חקלאות בשיתוף הקהילה'. הכוונה ללקוחות שמנויים לחווה, והם מקבלים את הסל שלנו במחיר ממש טוב. יש להם סל של 12–14 ירקות ב-80 שקל או 16–18 ירקות ב-110 שקל. זה אומר שהם מקבלים קילו עגבניות, קילו מלפפונים או אבטיח גדול ב-6 שקלים. אז המחירים טובים מאוד למי שמזמין קבוע ונותן לנו שקט נפשי להוריד את המחיר, כי יש לנו ביטחון שירכוש מאיתנו לאורך זמן".
קונים סל קבוע לפי הבחירה שלכם? זה קצת ללכת על הקצה, לא?
"בכל יום ראשון אני הולך בחווה ומסתכל איזה ירקות אני יכול לשים בסל. אנחנו מגדלים את הירקות לפי הצרכנים. השדה שלנו הוא מזווה ולא נקטף ממנו שום דבר שלא נקנה. התכולה של הסל מפורטת כל שבוע, והבנו שזה לא מתאים לכולם, אז הוספנו אפשרות לבצע החלפות והוספות. אבל המשלוח מגוון, ורק מה שבשל וטרי נכנס פנימה. יש לנו חממה, ובחורף אנחנו יכולים לגדל ירקות קיץ כי אנשים התרגלו לאכול מלפפון ועגבנייה בכל השנה, אבל מבחינה בריאותית הדרך שבה אנחנו אמורים לאכול היא עונתית - אלה הירקות במצב הכי טבעי שלהם, בלי שאנחנו כופים עליהם לגדול באמצעות סיוע של דשן וריסוס".
"כיום יש יותר אנשים שמתעניינים איפה הדברים שהם אוכלים גדלו"
אתר: שדה ירוק.
בעלים: דנה שטיין (המרואיינת) וקובי שטיין.
מיקום: בית יהושע.
אזורי חלוקה: גוש דן, השרון ויישובי עמק חפר. "בימי שישי אנחנו נמצאים בשוק האיכרים בנמל תל אביב ובקניון גבעתיים".
הקמה וגודל: "התחלנו במכירה ישירה לפני כארבע שנים וחצי. אנחנו מפיצים כ–650 סלים בחודש. בשנה האחרונה חווינו גידול משמעותי של כ-30%".
מגדלים לבד: "יש לנו 50 דונם עם חממות ובתי רשת. אנחנו מגדלים ירוקים, סלק, עגבניות, מלפפונים, תירס - למעשה קרוב ל-50 גידולים אורגניים שונים".
השלמות: "אנחנו לא מגדלים תפוחי אדמה, בצל יבש או בטטה, ומשלימים גם את רוב הפירות שלא גדלים באזור כמו ענבים, תפוחים ותאנים. את ההשלמות אנחנו קונים משלושה ספקים, והסחורה שלנו גם מגיעה דרך ספק לניצת הדובדבן ולעדן טבע מרקט".
אומרים שהגידול בשוק האורגני נכנס לקיפאון בשנתיים האחרונות, ולא מצטרפים אליו קונים חדשים. איך אתם מסבירים את הגידול אצלכם?
"חלק מהצמיחה מיוחסת לזה שהרחבנו את החקלאות. פעם גידלנו 15 גידולים, וכיום אנחנו מגדלים 40–50 גידולים. זה גם מאפשר לי לתת מחיר יותר טוב. למשל, עד לפני חצי שנה כשקניתי פלפלים מבחוץ קניתי אותם ב 13–14 שקל לקילו, והייתי צריכה למכור ב–16–18 שקל לקילו, וכיום אני יכולה למכור אותו במחיר שקניתי אותו בעבר, כי אין לי את הפער.
"בחודשים האחרונים מחירי העגבניות והמלפפונים האורגניים עולים ויורדים בצורה קיצונית. לפני חודש כשמחיר המלפפונים בשווקים היה 14 ,15 ו–17 שקל לקילו, אני מכרתי ב-7 שקלים. בנוסף, אני חושבת שיש כיום נהירה לקנייה של פעם - לרכוש ממקומות קטנים ולהתעניין איפה הדברים שאת אוכלת גדלו".
ועדיין המחירים בשוק האורגני לא דומים לרגיל.
"נכון, כשלקוח רגיל נכנס בפעם הראשונה לחנות הוא תמיד נרתע מהמחירים, כי זה לא דומה למחירים הרגילים. אני מציעה לאנשים תמיד להתחיל בקטן - קודם תקנה את הירוקים, שהם הכי מרוססים".
איך אתם מתחרים ברשתות, אם לא במחיר?
"אי־אפשר להשוות אותנו לשופרסל או למגה, כי אנחנו מוכרים טריות. אבל יש לנו גם ערכים מוספים שלא קיימים בסופר - יש לנו טלפון זמין בשירות לקוחות אישי. הצוות בשלן, ואנשים מתקשרים גם בשביל שנעביר להם מתכונים.
"אנחנו סביב העסק הזה 24 שעות בהפצות מאוחרות, והיופי הוא שכמעט כל הסל שתרכיבי מגיע מהחווה שלנו. אנחנו מוכרים גם קטניות, פסטות ושמן זית. יש לנו חומוס, טחינה, פסטו וסחוג שאנחנו מכינים כאן. אנחנו אופים שישה סוגי עוגיות, עוגות דלעת ועוגות בננה. לקוחות נוסעים אלינו למכולת מהמרכז, יש מגרש חנייה גדול ומרפסת כיפית ובכלל משהו נעים במקום שלנו.
"אם הצלחנו להגיע אחרי מיתוג, הקמת אתר והפצה עצמאית למחיר סל נמוך או דומה לרשתות הגדולות שלהן יש כוח הפצה וקהל גדול יותר, זה אומר שבהכרח המרווח שלנו קטן יותר".
"כשראיתי את הכתבה על ביכורי השדה היה לי עצוב מאוד. איך יכול להיות שחקלאים בני 50–70 עדיין ממשיכים לשחק ברולטה כל שנה? אני יכולה לומר שמה שיפה בשוק האורגני הוא שרוב האנשים שמתעסקים בתחום הזה הם עם חזון ואידיאולוגיה. הצרכן הסופי חשוב להם מאוד.
"אבא שלנו היה חקלאי, להיות חקלאי קונבנציונלי זה קשה מאוד. לא סתם בחרנו, אחי ואני, בחקלאות אורגנית. אני מאמינה שבעוד 10 או 15 שנים החקלאות האורגנית תתרחב וגם המחירים יהיו שפויים יותר".
הכתבה פורסמה באתר TheMarker. עוד באתר: