תהיו רגע כנים עם עצמכם, ותענו על השאלה הבאה: כמה זמן אחרי תאריך התפוגה אתם מוכנים לצרוך מאכלי חלב, ובעיקר יוגורט? אבל באמת. יומיים? שבועיים? חודשיים? כמה? אל תתביישו, אתם לא היחידים שמתעלמים מהתאריך על הגביע, נשבעים. ואולי אתם בכלל שייכים לצד השני של הסקאלה – כלומר לאלה שמשליכים את הקוטג' לפח בשנייה שנוקף התאריך שעל המכסה, ולא משנה אם הוא עדיין טרי וטוב? כך או כך, דעו לכם שאתם בחברה טובה.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי המועצה האמריקנית להגנה על משאבי הטבע (NRDC) ובית הספר למשפטים של אוניברסיטת הארוורד גילה שהאמריקאים זורקים מזון באופן קבוע בגלל תאריכי תפוגה מבלבלים. גם מחקר שנערך בבריטניה ב-2009 גילה שמעבר של תאריך התוקף המוטבע על האריזות הוא העילה המרכזית להשלכת מזון – גם אם הוא עדיין ראוי לאכילה. אז ברור, תאריך התפוגה מתקשר לנו אוטומטית עם מידת האיכות והבטיחות של המזון – אבל עד כמה הוא באמת מדויק, ועד כמה מזון שפג תוקפו באמת מסוכן לנו לבריאות?
תאריך התפוגה הוא לא אלוהים
התשובה, כפי שהאינטואיציה אולי רמזה לכם, היא שברוב המקרים לא באמת אפשר לסמוך על התאריך שעל האריזה. מצד אחד, לרוב המזון יהיה טוב לאכילה גם אחרי תאריך התפוגה הרשמי, בגלל מקדמי ביטחון שנלקחים בתעשיית המזון. מצד שני, אין לנו מידע על השינוע והאִחסון של המזון עד שהגיע לספק, מה שעשוי לגרום לו להתקלקל גם לפני שעבר התאריך הרשמי.
במשרד הבריאות מסבירים שהיצרן הוא זה שקובע את אורך חיי המדף של המוצר, והוא עושה את זה בהסתמך על תנאי הייצור, ניהול סיכונים בתהליך הייצור, תהליך השינוע שעובר המוצר, בדיקות שהוא מבצע במוצר והניסיון שצבר איתו במהלך השנים. ועו"ד זאב פרידמן מהמועצה הישראלית לצרכנות מסביר: "התאריכים הללו נקבעים לפי סטטיסטיקות מדעיות, המתבססות על הידע שצבר היצרן. זהו פרק זמן כללי שבו היצרן יודע, באופן ודאי, שהמוצר יהיה בסדר. אבל אפשר לראות כמה שזה לא מדויק בעובדה הפשוטה שלפעמים קונים חלב שאמור להיות טרי לפי התאריך והוא בכל זאת חמוץ. המוצרים, בסופו של דבר, מושפעים מגורמים שונים ביניהם שרשרת ההובלה, אכסנה, המקום שבו הוא מוצב בחנות, אפילו המיקום בתוך המקרר".
חשוב לדעת – הסימונים, בגדול, נחלקים לשלוש קבוצות: "לשימוש עד", "עדיף להשתמש לפני" ו"תאריך אחרון לשיווק". "לשימוש עד" מסמן מזון עדין ורגיש, שצריכתו אחרי התאריך עלולה להוות סכנה לבריאות; "עדיף להשתמש לפני" הוא יותר בגדר המלצה, ומוטבע על מוצרי מזון שאינם רגישים; ו"תאריך אחרון לשיווק" מתייחס לתאריך האחרון שבו מותר למשווקים למכור את המוצר.
מה, אז לא עובדים עלינו?
אנחנו יודעים מה אתם חושבים. מה האינטרס של היצרן, ישראלי מניאק שרק רוצה להרוויח על חשבוננו, לתת לנו טווח תאריכים אמיתי, ולא לנקוב בתאריך קרוב במיוחד, כדי שהצרכן ההדיוט יזרוק את המוצר עוד לפני שסיים להשתמש בו וייאלץ לקנות חדש? ובכן, גם לנו עברה המחשבה הזו בראש, אבל מתברר שדווקא הפעם – נראה שאיש לא מחפש לדפוק אותנו.
מאחר שהחוק במרבית העולם מחייב את היצרנים לקחת אחריות על כל קלקול שעשוי להתגלות במוצר בתוך טווח תאריך התפוגה, רובם נוהגים להשאיר לעצמם מעין רצועת ביטחון ולקבוע תאריך קרוב יותר למקרה שבו הצרכן לא מאחסן את המוצר לפי ההוראות והוא מתקלקל. זה הכל. עם זאת, במוצרים עם רגישות גבוהה כמו חלב, ביצים, דגים או תחליפי חלב לתינוקות קיימות תקנות שמגבילות את הזמן שבו המוצר יכול להיות בתוקף – לא בגלל היצרנים אלא בגלל הסכנה הבריאותית.
"בביצים, למשל, החוק אומר שהתאריך האחרון לשימוש לא יהיה יותר מ-30 ימים מהייצור, כי אז עלול להיות סיכון. היצרן יכול לקבוע פחות, אבל לא יותר", מסביר עו"ד פרידמן. "אבל ברוב המוצרים התאריך האחרון לשיווק לא אומר שמעבר אליו המוצר מזיק לבריאות, אלה שמעבר לתאריך הזה אין ליצרן אחריות אם בכל זאת מחליטים להשאיר אותו ולהשתמש בו".
כמה זמן אחרי התאריך מוצרים יכולים להחזיק מעמד?
* רוב מוצרי החלב יכולים להחזיק כיומיים נוספים אחרי תאריך התפוגה, בהנחה שנשמרו בתנאים טובים; גבינות קשות יכולות להחזיק אפילו שבוע אם הן נמצאות בכלי סגור – עם זאת, חשוב לוודא שאין ריח חמוץ או גושים מוזרים לפני הצריכה.
* ביצים יכולות להחזיק במקרר כ-5 שבועות לפני שהן מתחילות להתקלקל (אבל שוב – אל תסמכו עלינו! תסתכלו, תריחו, ורק אז תחליטו).
* בשר ועופות יכולים להיות טובים לאכילה גם כמה ימים אחרי תאריך התפוגה, ובהקפאה הם עשויים להחזיק כמה חודשים עד שנה.
* דגים, לעומת זאת, מומלץ לא להחזיק במקרר יותר מיום-יומיים ובמקפיא יותר משלושה חודשים.
* מוצרים יבשים כמו קמח, אורז ופסטה יכולים להחזיק מעמד גם שנים אחרי תאריך התפוגה, אבל רק בתנאי שהם נשמרים באריזות אטומות וללא לחות. כנ"ל לגבי קטניות יבשות כמו שעועית, חומוס ועדשים.
* עם זאת, במשרד הבריאות ממליצים לא לקחת סיכונים מיותרים, לאחסן את המוצרים באופן הטוב ביותר, לקחת בחשבון את הריח והמרקם שלהם לפני שמחליטים להשתמש בהם וללמוד להיות צרכנים נבונים, במיוחד כשזה מגיע למוצרים רגישים, ולא לרכוש יותר ממה שתספיקו לצרוך בזמן המוקצב עד תאריך התפוגה.
