הרמב"ם, שחי כאן לפני 800 שנה, נגע בכתביו כמעט בכל נושא אפשרי ולא פסח אף על תזונה נכונה, הרגלי אכילה והתעמלות. בספר "משנה לרמב"ם" (פרק רביעי) הביא לנו מדריך מפורט וכולל לתזונה נכונה שאמורה לשמור עלינו ממחלות, בעיות בריאותיות, השמנה, ואף להחזיר את הגוף למשקלו הטבעי והרצוי - מה שמכונה בימינו 'דיאטה'. וכיום, כשהמדע נשען על מחקרים, מסתבר כי יש בסיס מדעי לדבריו, אף על פי שלמד את הנושא במרוקו מגדולי הדור דאז, ובמיוחד מבניו ותלמידיו של אבו מרוואן אבן זוהר, שלא בדיוק סיימו תואר ראשון במדעי התזונה.
תכירו את העקרונות החשובים בדיאטת הרמב"ם:
שינויים בהרגלי הצריכה
ככלל ראשון מומלץ לאדם לא לאכול אלא אם הוא רעב, ואף לא לשתות אלא כשהוא צמא, וזאת משום שאנו לא תמיד מצליחים להבדיל בין רעב, שהוא צורך אמיתי ופיזי הנגרם מירידה ברמות הסוכר בדם, לבין תאווה ורצון לאכול - תאווה הנובעת מגירוי חיצוני של החושים, שעמום או סתם בריחה לנחמה רגעית.
בנוסף, מדגיש הרמב"ם שאסור לאדם להתאפק מללכת לשירותים, ויש לפנות את הפסולת מהגוף ברגע שחשים בכך, אחרת האוכל נדבק לדפנות המעי וכך גורם לריקבון ולגזים רעילים.
דיאטות המגבילות אותנו בכמויות ספציפיות של מנות יכולות לגרום לדיכאון והרגשת מחנק במשך התהליך. לכן, בגלל שלכל אדם קיבולת קיבה שונה, ממליץ הרמב"ם לא למלא את הכרס עד כדי שובע, אלא בכמות של שלושה רבעים (75%). לפי כתביו, אחרי הארוחה ישנו פרק זמן בו מתקיים תהליך של פירוק המזון בגוף שאחריו המטבוליזם מעביר פקודת שובע למוח, ולכן, אם אדם ימתין כרבע שעה בערך ירגיש את תחושת שובע אמיתי למרות שבסיום הארוחה חש שהוא עוד רוצה לאכול. מאותה סיבה הוא ממליץ ללעוס הרבה ולאט.
למיצי העיכול בקיבה הגורמים לפירוק המזון יש חלק עיקרי בתהליך האכילה, ולכן ממליץ הרמב"ם לא לשתות מים במהלך הארוחה, כדי לא לדלל את אותם מיצים.
אחת האזהרות המוסכמות על כל שיטות הדיאטה היא המניעה לאכול לפני השינה, שכן בזמן שאנו ישנים מערכת העיכול עוברת תהליך של הכנה להוצאת הפסולת בבוקר, ולכן אם אוכלים לפני השינה, המזון לא יתעכל כמו שצריך ויפגע במערכת העיכול ובגוף. כך גם ממליץ הרמב"ם.
ישנה חשיבות עליונה לנושא ההתעמלות והספורט לפי השיטה, והרמב"ם אף מזהיר כי מי שאינו מתעמל, גם אם אוכל בצורה בריאה, הוא מזיק לגוף כולו ואף לחילוף החומרים.
רפואה מונעת
להבדיל משיטות אחרות שמתמקדות במה כן לאכול, מרחיב הרמב"ם דווקא במניעת הדברים המזיקים לגוף, וכן גם בהפרדת מאכלים מסוימים בו זמנית. כך למשל הוא ממליץ להפריד מזונות הגורמים לשלשול (ענבים, אבטיחים, מלפפונים וכו') משאר הארוחה. כמו כן, כדאי להימנע מריבוי מאכלים הגורמים לעצירות (רימונים, תפוחים וכו'), אך כדאי לאכול אותם בסמוך לארוחה.
"יש מאכלות שהן רעים ביותר עד מאוד. וראוי לאדם שלא לאכלן לעולם", כותב הרמב"ם ומפרט: דגים מלוחים וישנים, גבינה מלוחה ומעושנת, בשר מלוח ומעושן, יין ישן וכל תבשיל שבושל או נצלה עד כדי שאיבד את טעמו וריחו.
ד"ר רלי אבל, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בשרותי "בריאות כללית", העוסקת בתזונה קלינית ונחשבת מומחית ברפואת הרמב"ם וברפואה סינית, דווקא מסתייגת מצירוף המילים "דיאטת הרמב"ם", ומסבירה: "כל מה שהוא כותב הם כללי בריאות שהוא אסף ולמד מהתורה ומהספרים הקדושים, והכינוי 'דיאטה' מוריד אותו בעשרות דרגות מגדולת כתביו. כך שלמעשה אותם כללים שהפכו לשיטה דיאטתית, הם רצפט של תזונה נכונה ובריאה הגורמת למשקלו של האדם להגיע לערך הדרוש".
למה דווקא עכשיו המודעות לשיטתו נפוצה כל כך?
"במאה שלנו ובזמנים של היום אוששו את דעותיו במחקרים מאוד טובים ובעלי ערך. למשל, לא לאכול דבש עד גיל שנה. אכן גילו שיש חיידק בדבש שהתינוק לא גובר עליו עד גיל זה. או לישון לפחות 7-8 שעות בלילה - בזמנינו חקרו וראו כי חובה לישון לפחות 7-8 שעות בלילה כדי לאזן את כל הפעילות ההורמונאלית בגוף. גם ראו כי שינה מעטה מדי גורמת להשמנת יתר, הפרעות אכילה בעיות קשב וריכוז ועוד".
ד"ר אבל מדגישה כי נושא כמות האכילה והערך הקלורי הוא לאו דווקא הגורם העיקרי להשמנה, אלא ישנן פעולות נוספות שגורמות לעלייה במשקל. לשם ההמחשה, היא נותנת עוד מספר דוגמאות בנושא: "מאכלים מקררים ומאכלים מחממים - גם הרפואה הסינית העתיקה מדברת על כך הרבה. זה קשור לא רק לעונות השנה כמו קיץ וחורף, אלא גם למזגו של האדם. אדם בעל מזג חם, שבדרך כלל מפתח לחץ דם, מזיע, משמין וכו'- טוב שירבה במזונות מקררים כמו נענע, מנטה, לימונית, ירקות ופירות טריים, ולא מזונות חריפים כמו הל, קינמון, ציפורן וג'ינג'ר. דיאטה ה'דש' הוכיחה זאת במחקרים, כאשר ריבוי של ירקות ופירות סייע בירידה בלחץ דם בגלל ריבוי האשלגן במאכלים הללו".
אם כך, הדיאטה הכי טובה היא להיות בריא?
"אכן. בריאות אצל הרמב"ם היא ראשי תיבות של 'בולם רוגזו יפחית אכלו ויגביר תנועתו'. מכאן אנו רואים שהרמב"ם היה בעצם הרופא ההוליסט הראשון שהסתכל על בריאות האדם דרך נפש וגוף וההשפעה ההדדית של הרפיה נינוחות, תנועה וספורט ומזון. הרמב"ם גם דוגל במאכלים טבעיים עד כמה שניתן - ללא בישול יתר עד כדי שיאבדו מערכו. הכוונה גם לערכים התזונתיים כמו הוויטמינים, שמתפזרים בבשול יתר, עד כדי כך שהוויטמינים שבמזון הופכים לפחות יעילים".