המדד לפרסום מזון שבאמת "עושה את העבודה" הוא בהכתבת הארוחה הבאה שלך. אם מצאת את עצמך מסיים פיצה משפחתית שעה אחרי שצפית בפרסומת מגרה, כנראה שהופנטת על ידי מוחות קריאייטיבים העומלים לפעמים שעות על הפריים המדויק והמושלם ביותר. אז מהו הסוד מאחורי התמונות הללו, ולמה הוא לא נראה אסתטי כמו בתמונה כשהוא מונח על שולחננו? קבלו הצצה אל מאחורי הקלעים של המטבח הפוטוגני ובנוסף, טיפים לתמונה המושלמת מצלם מזון ותיק.
ראשית כל, במרבית הפעמים מוצרי המזון הם אמיתיים, פרי עבודתם של שפים מקצועיים. אבל את העבודה המאתגרת באמת עושים הצלמים, הסטייליסטים ו"במאי שולחן" (tabletop directors) שנותנים את הטאצ'ים האחרונים במטרה לגרות לנו את בלוטות הטעם. משמן מנועים ועד משחת נעליים, הנה כמה מהקסמים ואחיזות העיניים שבעולם צילום האוכל:
קוביות קרח צוננות
הקרח לעולם לא ישרוד את חום תאורת הצילום. חוץ מזה, מתי בפעם האחרונה ראיתם קוביות שאינן צפות על פני המשקה? כדי ליצור את מראה הקרח ה"בלתי שביר" משתמשים בקוביות עשויות אקריליק, פלסטיק או סיליקון.
גלידה בטעם פירה בגביע, בבקשה
כמו הקרח, גם הגלידה לא עומדת בפני חום התאורה ולאחר מספר דקות כבר לא ניתן לזהות את העיסה הדביקה. דיוויד דאהל, "במאי שולחן" מן המניין, צילם פרסומת לחברת גלידות: "שאלנו את הלקוח האם נוכל לזייף גלידה והם הסכימו. לקחנו שומן מוקשה וסירופ תירס כדי לחקות את המראה". צלמים רבים אף משתמשים בפירה וצבע מאכל כדי לחקות את מרקם הגלידה.
פנקייק עם סירופ מייפל
הפנקייקים שמופיעים בתמונות מוכנים רק למחצה, כדי למנוע השחמת יתר. הסירופ המפתה שנוזל ממעלה ערימת הפנקייקים הוא למעשה שמן מנועים. יאמי.
סטייק עסיסי
הלוק המנצח של "הרגע ירדתי מהגריל, בואו תיקחו ממני ביס" נעשה בעזרת משחת נעלים חומה הנמרחת על גבי נתח הבשר.
מנה חמה ומהבילה
המראה של מזון חם ומהביל נעשה על ידי מכשיר אדים לגיהוץ שנמצא מחוץ לפריים ופולט אדים פוטוגניים המגיעים אל הצלחת. טריקים נוספים הם הנחת סיר עם מים רותחים בתחתית הפריים, או פשוט עישון סיגריה או סיגר בצד הפריים.
קערת קורנפלקס לפתוח איתה את הבוקר
קורנפלקס פלאים הוא כזה שלא הופך לספוגי מיד לאחר שנטבל בחלב. הקורנפלקס בצילומי פרסומת הוא אמיתי, אבל החלב בו הוא שוחה הוא בלוף רציני. מדובר בשילוב של שני אלמנטים שחשבנו שלעולם לא יפגשו - מרגרינה המונחת בתחתית הקערה, ומעליה קרם צמיגי ולבן לשיער. מעל העיסה הזו מניחים את הקורנפלקס, שנשאר רענן ויציב במשך הצילומים.
כוס בירה לסוף היום
בפעם הבאה שאתם רואים פרסומת לבירה קרה וצוננת שימו לב למתכון שמאחוריה: מערבבים בירה קרה עם בירה חמה (יש לה יותר קצף), ומוסיפים קורט מלח כדי לעורר בועות. על הכוס עצמה מותזים מים מעורבבים עם גליצרין, או לחילופין, מדביקים על הדפנות רסיסי קרח מאקריליק המחקים את התעבות הנוזלים על הכוס הקרה.
רוצים לנסות בבית? קבלו עצות ממקצוען
צלם המזון דניאל לילה, הוא לא חסיד גדול של גימיקים למינהם, אלא מאמין בכללי צילום שחשוב לעמוד בהם כדי שהאובייקט ייצא מושלם. "רוב האוכל שאני מצלם הוא אכיל, כך שלא מוסיפים לו חומרי לוואי כדי שהוא ייראה יותר טוב". כדי שהתענוג לחיך יהיה גם תענוג לעיניים חשובים שני פרמטרים: תאורה וזווית צילום. דניאל מסביר: "קודם כל, רצוי לצלם בתאורה טבעית. ניתן למקם את האוכל ליד חלון גדול, כך שהאור לא ייפול בצורה ישירה על האוכל, אלא ייצר תאורה רכה המחמיאה לאוכל. אני משתמש במחזירי אור למיניהם, כמו מראות קטנות שמעשה מחזירות אור על אזורים מסוימים במזון. ניתן אף להדביק את המראות הקטנות לדפנות הצלחת, בעזרת דבק הדומה לפסטלינה".
הכלל השני הוא זווית הצילום, וממש כמו אצל בני אדם, דניאל ממליץ להתקרב למנות שהן יפות (קלוז אפ), ולצלם מרחוק מנות שהן לא שיא האסתטיקה. "אם מצלמים גם את הרקע יש לטפל בסביבה שליד הצלחת, בעזרת אביזרים שונים. במידה ויש מנה שהיא בעלת נפח כמו סלט או ערימת כדורי פלאפל, אפשר לצלם מזווית צילום נמוכה, דבר המייצר תלת מימד בצילום. לעומת זאת מנה שהיא שטוחה, נניח קרפצ'יו, אפשר לצלם בזווית של 90 מעלות".
המלצות נוספות של דניאל הן: שימון האוכל עם מברשת בעדינות להוספת ברק. אם מצלמים סלט- רצוי לבחור את העלים הירוקים היפים ולהניח אותם במי קרח כדי שישארו רעננים ופריכים. במידה ומצלמים יין מבעבע שנגמרו לו הבועיות הקטנות, ניתן להוסיף לכוס מעט מלח. אם מצלמים מרק ורוצים לצלם את האדים היוצאים ממנו, רצוי לצלם אותו על רקע כהה, כדי שהאדים ייראו בצורה הטובה ביותר.
יש לכם עוד טיפים מנצחים לצילום מזון? ספרו לנו בתגובות