הטור הקודם שלי הצליח לעורר סערה קלה, בעיקר מצד מלצרים שהתרגזו שהציפיות שלי מהם כל כך גבוהות, כאשר הם מרגישים מנוצלים ולא מתוגמלים בעבודה. האמת אני מסכים איתם וגם כתבתי שבעלי המסעדות הם אלו שצריכים להשתנות. אולם רבים כתבו לי, שעיקר הטענות שלי צריכות לבוא דווקא לסועדים הישראלים. חלקם גם שלחו לי דוגמאות להתנהגויות הזויות ובזויות של סועדים, וזה כל כך נכון.
בעוד שרוב הסועדים הם אנשים שפשוט באים לאכול, יש כאלו שהמסעדה הופכת בשבילם לבמת תיאטרון, שאר הסועדים הם הניצבים והמלצרים הם שקי החבטות שלהם. הנה כמה טיפוסים, בטוח תזהו כמה מהם:
הסועד המחזיר: זה טיפוס שבמסעדות חוששים ממנו ובצדק. מחזירן סדרתי. אין ארוחה שבה לא ייבדקו גבולות הגזרה ומשהו יחזור למטבח. זה יכול להיות מרק שהגיע לטענתם קר. למרות שהם צילמו אותו רבע שעה לאינסטוש ושכחו שהוא מתקרר. או בשר שלא נעשה במידה. לפעמים הסיבה תהיה: לא טעים לי.
כמובן שאם משהו לא טוב או מקולקל אין סיבה שלא יחזור אחר כבוד למטבח. אבל כאן מדובר באובססיית החזרות שמלווה בחוצפה לא קטנה. לעיתים הם יחסלו שלושת רבעי מנה ורק אז יקראו למלצר ויבהירו, ש"זה לא מה שהתכוונתי לקחת. תחזיר". אני מעודד מסעדות לקבל בחזרה את המנה אבל לחייב עליה במלואה. ואם המטרידן יאיים שזו פעם אחרונה שהוא בא - הרווחתם.
הסועד שלקחו לו: "לקחו לי, עשו לי" - גרסת המסעדות. זה טיפוס מוכר שתמיד חסר לו משהו ותמיד השולחן ליד הוא עם הדשא היותר ירוק. הוא ינזוף במלצר: "למה הם קיבלו את האוכל לפני?", "הרי התיישבנו ביחד. אפשר את מטחנת הפלפל? להם שם בקצה נתת, ולי הבאת פלפלייה פשוטה". וכן הלאה. לא פלא שבשלב מסוים המלצר נעשה זגוג עיניים ואפתי.
הסועד המנפנף: היד מורמת אל על כל דקה; פעם לזמן את המלצר כשחם, פעם כשקר, פעם בשביל עוד כוס מים מהברז ופעם לחשבון. פעם לשאול אם יש הנחה כשחוגגים יום הולדת, ופעם סתם מורמת היד מכוח ההרגל, וכשבא מלצר, הסועד מתעצבן שכל הזמן מפריעים לו בארוחה.
הסועד המשפיל: זה זן מוכר ומסוכן שצריך לאסור את כניסתו למסעדות. זה בדרך כלל מתבטא בגברתן שנהנה להשפיל מלצריות ומלצרים צעירים - הוא ינפנף בכסף שלו, במעמד שלו ולא יהסס להשפיל ולהקטין את נותן השירות. כבר ראיתי לא אחת שולחנות כאלה לידי שבאים בחבורה וכלי המשחק זה המלצר.
הסועד החפרן: כל מנה בתפריט תעניין אותו. הוא ישאל לכל מרכיב בפסטה הכי פשוטה. יבדוק בכל מנה האם ניתן להחליף רכיבים ואם זה יעלה לו אקסטרא. הוא יעסיק את המלצר כרבע שעה עד שיזמין את הסלט הרגיל והפשוט שהוא מזמין יום יום.
אלו היו רק כמה דוגמאות ויש עוד הרבה. ככה באמת אפשר להבין את המלצרים כשלא בא להם לתת שירות. אני במסעדות כנראה שילוב של חפרן ונפנפן, אבל במינונים נמוכים. כמו שאנחנו דורשים מהמלצרים לתת את השירות הכי טוב שאפשר, אנחנו כסועדים חייבים לשמור גם על האתיקה שלנו. והנה כמה טיפים לסועדים, שיבטיחו לנו שנקבל שירות מעולה.
1. להחזיר את המילים "בבקשה" ו"תודה" לאוצר המילים שלנו.
2. להבין שהמלצר עסוק בעוד שולחנות והוא לא רק שלנו. כשהאוכל מתעכב זה המטבח ולא המלצר שאשם.
3.לדעת שאם עלינו עבר יום מעצבן, זו לא סיבה לחלוק את זה עם הסביבה ובטח לא לצעוק על מלצרית כי הבוס צעק עליך קודם.
4. ומה עם הטיפ? אני נותן למשל תמיד 15%, גם אם השירות היה זוועה. הסיבה היא שאני יודע שזו המשכורת של המלצר ולא איזו אמירה על טיב השירות. אני אבל כן יכול להבין את אלו שלא יתנו טיפ בכלל על שירות גרוע במיוחד. לי פשוט לא נעים.
מי יודע, אולי בסוף חווית האכילה פה תהיה מושלמת. משני הצדדים. אני בספק, אבל לפחות אפשר קצת להשתדל.