ישראל היא המדינה הכי ענייה והכי לא שוויונית במערב. 1 מכל 3 ילדים גדל מתחת לקו העוני. ישראל היא גם המדינה שבה עובדים הכי הרבה שעות בעולם המערבי, ובעשור האחרון, השכר הריאלי גדל בה באפס אחוז. מחירי הדירות, לעומת זאת, ממשיכים לעלות עוד ועוד, וכדי לקנות כאן דירה צריך 137 משכורות בממוצע, בעוד שבשבדיה צריך 30 ובשוויץ 42. יכול להיות שנתקלתם כבר בנתונים האלה של ה-OECD בעבר, אבל כשירון זליכה מטיח אותם בצופים בפרק השני של הסדרה החדשה של ערוץ 8, "מגש הכסף", התחושה היא שמישהו זורק לך אבנים על השמשה. "האמת שעבר כבר זמן מאז שצילמנו את הפרק, והיום הנתון עומד על 150 משכורות לדירה", זליכה מתקן את עצמו. "ברוך השם יש לנו עוד מעט שיא עולמי".
3 שנים עברו מאז שדורון צברי ואמיר בן-דוד החלו לעבוד על הסדרה, שעוסקת בכלכלה הישראלית דרך עיניהם של שלושה מומחים: גיא רולניק, זליכה ודני גוטווין. כוחה של הסדרה הוא בנגישות שלה – מצפייה בפרקים גם הצופה הפשוט יכול להבין למה לעזאזל הוא לא מצליח לצאת מהמינוס (שילוב של שחיתות, ריכוזיות ומדיניות כלכלית כושלת) ומי אשם בזה (רמז: הוא ראש ממשלה כבר מאתיים שנה). אחד הקטעים בסדרה, שבו זליכה מסביר מה המשמעות של מונופול במהלך שיטוט בסופרמרקט, כבר הפך לוויראלי וזכה למאות אלפי צפיות בפייסבוק. אבל אז, בדיוק כשהעבודה על הסדרה הושלמה, פרצה אינתיפאדה, וכדרכה של המדינה הנושא הכלכלי נשכח לטובת האובססיה הביטחונית.
"זה בדיוק הסיפור", מסביר זליכה. "הסיטואציה הביטחונית הבעייתית שבה ישראל נמצאת משמשת תירוץ לקובעי המדיניות להתחמק מהעיסוק בכלכלה. אבל המחקרים מראים שחוץ מאירועים חריגים ביותר (כמו מלחמת יום הכיפורים או האינתיפאדה השנייה), השינויים במצב הביטחוני לא השפיעו משמעותית על הכלכלה. המדיניות הכלכלית היא זו שקובעת. אבל המצב הביטחוני איפשר לממשלות, גם מהשמאל וגם מהימין, להסתתר מאחורי מסך עשן".
אז לא צריך לקצץ את תקציב הביטחון?
"אני חושב שבנושא הביטחוני הייתי מסתפק בבלימת התקציב. אני לא באמת חושב שבמצבנו הביטחוני אפשר או אפילו צריך לעשות קיצוצים גדולים בתקציב הביטחון. אסתפק בכך שהוא יישאר קבוע".
אבל יש שומנים. יש פנסיות מנופחות.
"בוודאי, אבל לא הייתי אומר שאת הקיצוץ בשומנים האלה צריך להפנות לתקציב האזרחי. אנחנו כן במצב ביטחוני בעייתי. אני לא אוהב את הדיון הזה, כאילו עוד שני מיליארד שקל לכאן או לשם ישנו משהו בתוצר של טריליון שקל. אני לא חושב ששם הבעיה ואני לא חושב ששם הפתרון. אני חושב שהבעיה היא בהסטה של הדיון הציבורי לכיוון הביטחון".
הסכסוך משתלם כלכלית?
"בדעה הפוליטית שלי הסכסוך הוא כאן בין אם הוא משתלם ובין אם לא, מכיוון שאויבינו הערבים לא רוצים שהעם היהודי יחיה בשקט על אדמתו. זו דעתי. לו הם היו רוצים, הם היו מוצאים, לפחות אצלי, יד מושטת לשלום, אבל אני לא מאמין להם. אני חושב שהם היו שמחים מאוד להיפטר מאתנו והם עושים כל שביכולתם למרר את חיינו. לגבי הסוגיה הכלכלית, אין ספק שהמצב הביטחוני שלנו והצורך להחזיק בשטחים הוא נטל כלכלי. זו לא שאלה בכלל. ברור שזה גורם לנו נזק".
מה אתה חושב על אנשים שקוראים לחרם כלכלי על ישראל?
"אני חושב שהאנשים האלה לא מחזיקים בדעות שיכולות להיות מקובלות עליי אפילו כבני שיח לוויכוח. אני מנסה להתנסח בעדינות. ובכל מקרה, על אף שאנחנו המדינה הכי ענייה במערב, אולי חוץ מיוון שבינתיים עקפה אותנו, אנחנו מדינה עם יכולות כלכליות לא מבוטלות ואני לא חושב שיצליחו להרתיע אותנו מהגנה על האינטרסים הלאומיים שלנו באמצעות לחץ כלכלי. אם אויבינו הערבים חושבים שהם יחלישו את ישראל כלכלית, הם טועים. אנחנו עושים בזה עבודה מספיק טובה בעצמנו".
אף פעם לא שמעתי אותך מדבר בכזאת פתיחות על הדעות הימניות שלך.
"מעולם לא הסתרתי שעמדותיי הפוליטיות הן ימין. הן לא ימין קיצוני, אבל בהחלט ימין. אמנם מעולם לא מצאתי לנכון להרחיב בנושא אבל אני חייב להודות שאיש גם לא טרח לשאול. בוודאי, אני מחזיק בדעות ימניות, אבל זה לא יפריע לי, כמו שזה לא הפריע בעבר, להצביע למפלגות שמאל אם העמדות הכלכליות שהן יציגו יהיו קרובות יותר לעמדתי. אני בטוח שאם נשנה את המדיניות הכלכלית נהיה מדינה מאוד חזקה גם מבחינה ביטחונית וצבאית, ולכן דווקא מנקודת ראות ימנית-מדינית אני חושב שאנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי להיות חזקים כלכלית".
יכול להיות שהסיבה שהמילה "שמאל" הפכה לכזאת מילת גנאי היא כדי לשלול את הלגיטימציה של פוליטיקאיות שנלחמות בבעלי ההון, כמו למשל זהבה גלאון ושלי יחימוביץ'?
"שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון הרבה יותר קרובות לעמדה הליברלית כלכלית שלי, מאשר למדיניות הקפיטליסטית החזירית של ראש הממשלה ושרי האוצר המתחלפים שלו. אני חושב שאם היינו מצביעים על פי עמדותינו הכלכליות ולא על פי עמדותינו המדיניות, נתניהו לא היה יכול להרשות לעצמו להמשיך לנהל מדיניות שמפקירה את האינטרס הכלכלי הלאומי ומוכרת אותו תמורת נזיד עדשים לקומץ בעלי הון. אתה יודע למה הצבעתי למרצ בבחירות האחרונות, למרות שדעותיי המדיניות כל כך שונות משל זהבה גלאון? מכיוון שאני עברתי כמעט בין כל ראשי המפלגות ושאלתי אותם אחד-אחד האם הם מוכנים להתחייב להטיל פיקוח על מחירי הגז, כשהם יודעים שלוקחים לנו 6-8 דולר ליחידת גז במקום פחות מ-3 דולר. המשמעות היא עשרות מיליארדי דולרים. רק חברת הכנסת גלאון התחייבה לכך".
והנה, אותה חברת כנסת גלאון הפכה לאחת הנשים השנואות בישראל. איך אתה מסביר את זה?
"מכאיב לי שהציבור – או לפחות חלקים בו – לא סופרים את הדאגה שלה למצב הכלכלי שלהם. מי שתוקף בהשמצות, איומים ואמצעים לא לגיטימיים את חברת הכנסת גלאון, ימצא את עצמו מחליש דווקא את מי שמגן עליו. חוק הריכוזיות לא היה עובר כמו שעבר אילולא חברת הכנסת גלאון. גם לא המאבק על מחירי הגז, או הדיון על הגבלת שכר הבכירים. למה את זה לא סופרים? כי כל הדיון פה הוא אך ורק על הנושא המדיני-ביטחוני, וכל עוד זה הדיון, הציבור ימשיך להיות עני".
"אמרו לי: 'אם תצא נגד אולמרט', תמצא את עצמך עם עשרה כדורים בגב"
זליכה (45) הוא כנראה החשב הכללי היחיד בתולדות מדינת ישראל שהפך לכוכב. כיום הוא מרבה לדבר על המדיניות הכלכלית ההרסנית לדבריו של נתניהו, אבל בתחילת הדרך הוא דווקא עבד איתו כתף אל כתף. בגיל 26 הוא כבר מונה ליועץ הכלכלי בלשכת ראש הממשלה, כשביבי נבחר לקדנציה הראשונה שלו. בגיל 31 הוא סיים דוקטורט בכלכלה, ושנתיים אחר כך, ב-2003, נתניהו מונה לשר אוצר והציע לו את תפקיד החשב הכללי. זליכה סירב. "עמדתי בדיוק להתמנות למנכ"ל רכבת ישראל וזה התאים להתקדמות בקריירה שלי", הוא אומר. "נתניהו לא הסכים לחתום על המינוי שלי והתעקש שאהיה חשב כללי, ואחרי 4 חודשים נשברתי.
"המצב שבו המשק היה נתון אז הוא שהממשלה פשטה את רגל", הוא ממשיך. "כשנתניהו נכנס לתפקיד, הממשלה היתה רחוקה בין חודש לחודשיים מאי-יכולת לשלם שכר לעובדי מדינה. אני שמח שבאמצעות שורה של רפורמות וצעדי חירום הצלחנו לחלץ אותה מהברוך הזה".
לא עבר הרבה זמן מהרגע שמונה לתפקיד ועד שזליכה מצא את עצמו על הכוונת של הטייקונים, אבל שום דבר לא יכל להכין אותו למה שקרה כשהוא החליט לפתוח חזית נגד אהוד אולמרט. זליכה חשד שאולמרט מנסה להטות את המכרז למכירת גרעין השליטה בבנק לאומי למיליארדר פרנק לואי, והתריע על כך ליועץ המשפטי לממשלה לינדנשטראוס. נפתחה חקירה, במהלכה זליכה מצא את עצמו תחת מתקפה מתוזמרת שכללה השמצות יומיומיות מעל דפי העיתונים, ואפילו איומים על חייו.
"יום אחד פואד מתקשר ואומר לי שהוא שמע שמועות שאני עומד להפליל את ראש הממשלה אולמרט, ושהוא מזהיר אותי שאני לא אעז להעיד נגדו", הוא משחזר. "הוא אמר 'אתה לא מבין עם מי אתה מתעסק, אתה מתעסק עם המאפיה, ואם אתה תעז להעיד נגדו אתה תמצא את עצמך עם עשרה כדורים בגב שוכב בצד הדרך'".
מה היתה התגובה שלך?
"שוק טוטאלי. קודם כל ניסיתי להכחיש, והוא אמר לי 'אל תשקר, אני יודע שזה אתה. אני מזהיר אותך, שלא תעז'".
אחר כך איימו גם על חייה של אשתך.
"נכון, היתה הקלטה של שיחת הטלפון הזאת והמשטרה חקרה את הנושא וגילתה שהשיחה בוצעה מטלפון ציבורי בירושלים. בנושא פואד לא רציתי שאשתי תפחד ולכן לא הגשתי תלונה עד שאיימו עליה, ואז לא היתה ברירה. החלה חקירת משטרה ונאלצתי לספר כל מה שאני יודע שיכול להיות קשור. החקירה הגיע גם אליו, והוא הכחיש. לא הכחיש את עצם השיחה, כי מצאו אותה ברישומים של בזק, אבל הכחיש את מה שנאמר בה. ובו בזמן, קיבלתי השמצות על גבי השמצות בעיתונות. 'ידיעות אחרונות' ו'גלובס' היו השחקנים העיקריים בקמפיין. לא עבר יום בלי כותרת נגדי. ובראש המערכה עבד נחום ברנע מ'ידיעות', הוא הגן בחירוף נפש על אולמרט והירשזון ונלחם נגדי. היום זה נראה כל כך מגוחך".
היו שומרי ראש שליוו את הילדים שלך לבית הספר בתקופה ההיא.
"השב"כ החליטו להצמיד לי שומרי ראש עד שתמוצה החקירה נגד בנק לאומי. היו משהו כמו 5-6, צוות שלם. הכרתי אותם, היינו מכינים להם ארוחות בוקר וצהריים. זה קצת טרחה, שמחנו כשזה נגמר. ברגע שנגמרה החקירה וסיימתי להעיד אפשר היה להרוג אותי, לא צריך אותי יותר", הוא צוחק.
מה השוחד הכי גדול שהציעו לך בזמן שעבדת בשירות המדינה?
"לנהל מוסד פיננסי גדול בתום הקדנציה שלי בתמורה ליחס טוב בנושא גדול".
איזה מוסד פיננסי ואיזה נושא?
"אני מעדיף לא לומר".
וכשדבר כזה קורה, איך זה מתבצע בפועל?
"מזמינים אותך ואת אשתך לארוחת ערב שאתה חושב שהיא מרובת משתתפים, ואז אתה מוצא את עצמך לבד מקבל הצעה כזאת. עניתי שאני לא מחפש עבודה".
כשאולמרט רצה לפטר אותך מתפקיד החשב הכללי, מבקר המדינה העניק לך מעמד של חושף שחיתויות. למה החלטת בסוף להתפטר בכל זאת?
"התכוונתי לעזוב בכל מקרה, כי עשיתי את כל מה שיכולתי כחשב כללי, ולכן אחרי 4 שנים התכוונתי ללכת, אבל אז נודע לי שראש הממשלה רוצה לפטר אותי. ולכן בשיחה עם מבקר המדינה, סברנו שזה לא נכון לעזוב על רקע זה, כאילו ראש ממשלה ושר אוצר מושחתים מצליחים לסלק שומר סף מתפקידו. לכן ניהלתי את הקרב הזה מול אולמרט, הראיתי לו ולציבור שאי אפשר לפטר חשב כללי ששומר על הקופה הציבורית לפי החוק, ואחרי שהראיתי את זה – התפטרתי".
אז זה סוכם מראש בינך לבין לינדנשטראוס?
"נכון, זה היה סיכום מראש".
אותו מבקר מדינה, לינדנשטראוס, ביקר אותך בדוח שהוציא אחרי ההתפטרות שלך על כך שחרגת מהיקף המשרה המותר בתור מרצה במקביל לכהונתך כחשב כללי. מה בעצם קרה שם?
"מכיוון שזו לא היתה אמת, כי עבדתי בהתאם לאישור, אין לי הסבר טוב לכך. אבל ספגתי ביקורת שמבוססת על עובדות שקריות. הוא כתב שם שעבדתי יותר שעות ממה שקיבלתי אישור ולכן הוא הסיק שהרווחתי יותר ממה שהיה מותר לי. כמובן שהוא לא ביקש ולא קיבל תגובה, אז לא יכולתי להעמיד אותו בזמן אמת על טעותו, כי לא עבדתי יותר שעות ולא הרווחתי יותר כסף מהמותר. אחרי שפורסם הדוח בלי תגובתי, ביקשתי מהאוניברסיטה העברית, מהקריה האקדמית אונו ומרואה החשבון שלי שיפנו אליו ויתקנו את הטעות. בתגובה מבקר המדינה אמר לי שמכיוון שבדוח הוא לא ציין את שמי, אז הוא לא מוצא לנכון לתקן אותו. אמרתי לו שזאת הפעם האחרונה שאנחנו מנהלים חילופי דברים בינינו. למה הוא עשה את זה? זו תעלומה שמסקרנת אותי עד עצם היום הזה".
"העובדים הם לא אויב של החברה"
אנחנו נפגשים בביתו הפרטי של זליכה ברמת גן, על גבול קריית אונו. זליכה יושב בחדר העבודה שלו, מוקף בספרים ובכמות של גביעים ומדליות שלא היתה מביישת מתעמלת קרקע אולימפית, כולל אות אומ"ץ ואות אביר איכות השלטון. לאחר ההתפטרות שלו מתפקיד החשב הכללי הוא עשה לביתו, משם הוא מנהל כיום את מאבקיו. הוא עדיין שומר על קשר קרוב עם פוליטיקאים ועוזר לאלה מהם שמעוניינים בכך, אם כי הוא מדגיש שהשמועות שהוא ניסח את התכנית הכלכלית של מרצ בבחירות האחרונות הן שגויות. במקביל לכך הוא מכהן כראש בית הספר לראיית חשבון וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ומייעץ ללא מעט ועדי עובדים ("אבל אך ורק במצבים שבהם עמדתם צודקת, לא תמצא אותי מייעץ לעובדי הנמלים"). לאחרונה ליווה את וועד עובדי מגה, והוביל תכנית הבראה בשיתוף עם ההסתדרות שבמסגרתה, לצד פיטורים וקיצוצים בשכר, מבנה החברה שונה כך ש-33 אחוז ממנה נמצאים כיום בבעלות העובדים.
"אני חושב שאנחנו עושים פה היסטוריה, לא רק בהצלת 5000 מקומות עבודה אלא גם בשינוי אופי היחסים שבין ההון לעבודה", הוא אומר. "העובדים הם לא אויב של החברה. הם שותפים מלאים. ובמקרים שבהם בעל שליטה כושל ומצליח להביא חברה אל סף קריסה, הוא צריך לאבד את השליטה והעובדים, אם הם תורמים להצלת החברה, צריכים לקבל שותפות מלאה. עובדי מגה אמנם לא מנהלים את החברה ביומיום אבל יש להם שליש מהמקומות בדירקטוריון ואני מכהן מטעמם כסגן יו"ר החברה".
במקביל לכך זליכה עוסק גם בהגשת חוות דעת לבית משפט כעד מומחה, ובכתיבת ספרים, ולא רק בנושאי כלכלה. הספר האחרון שלו, שיצא השנה, עוסק בכלל בקולנוע. בין לבין הוא גם מוצא זמן לסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה וגם, כמובן, לבלות עם המשפחה שלו – אשתו אורלי, ד"ר לאפידמולוגיה, ושלושת ילדיהם, נועה (16), עומר (12) ויואב (7). "אנחנו מבלים הרבה ביחד, מטיילים בארץ ובחו"ל", הוא אומר. "ידעתי לעשות הרבה כסף למען המדינה ואני גם יודע לעשות כסף לעצמי".
הוא נולד להורים שעלו מעיראק ועבדו כבנקאים. מהם, לדבריו, למד מהי חריצות וערכיות. אבל לאורך הראיון שלנו אני תוהה האם מלחמת החורמה שזליכה מנהל נגד הטייקונים נובעת רק מרצונו הטוב, או מהנאה עמוקה יותר שהוא שואב מללכת ראש בראש נגד הגורמים הכי חזקים במשק, ומהצורך להוכיח תמיד שהוא האדם הכי חכם בחדר. "קודם כל, זה לא תמיד המצב, למשל כשאשתי בחדר", הוא מחייך. "יש לי הרבה סיפוק כאשר מאבק מסתיים בהצלחה, ללא ספק. אם הייתי גם סובל מזה יותר מדי, בוודאי שלא הייתי עושה את זה, אבל אין לי אינטרס".
שקלת להיכנס לפוליטיקה? להיות שר אוצר?
"ביום שנכנסתי לתפקיד החשב הכללי, מכיוון שידעתי את המחיר שאני הולך לשלם, באותו יום הודעתי שתפקיד החשב הכללי הוא התפקיד הציבורי הראשון והאחרון שאני אטול על עצמי. אין לי שום כוונה, עניין או רצון לקחת תפקיד ציבורי נוסף".
עוד לא מאוחר לשנות את דעתך.
"זה לא יקרה, מכמה סיבות: קודם כל כי יש לי עניין גדול להשפיע על המדיניות הכלכלית לטובת כולנו, אבל זה לא מכיוון שאני רוצה להיבחר לאיזה תפקיד. לא רוצה שיחשבו שיש לי אינטרס. הנקודה השנייה היא שבתפקיד הציבורי הקודם היו איומים על חיי ועל חיי משפחתי, ואני לא מעוניין לעבור את הסרט הזה שוב. נקודה שלישית, היא שטוב לי במה שאני עושה. התפקידים הציבוריים הם מאוד כפויי טובה. והסיבה הרביעית והכי חשובה: אשתי לא מסכימה".
בסדרה אתה אומר שהסיבה שהמצב הכלכלי שלנו כל כך רע היא בגלל שאנחנו לא בוחרים באנשים הנכונים שינהיגו אותנו, אבל אולי האנשים האלה לא רוצים להיבחר.
"יכול להיות, אבל אני חושב שהציבור לא עשה ולו את הצעד הראשון כדי שאנשים טובים כן ירצו להיבחר. ללכת להפגין שלוש פעמים במוצ"ש עם הילדים בדרך לקנות גלידה, זה לא ציבור שמספיק חשוב לו הנושא הכלכלי. אם לציבור זה לא מספיק חשוב, איך הוא יכול לצפות שאנשים כמוני ילכו ויסכנו את חייהם בתפקידים כל כך כפויי טובה ומסוכנים? זה מאוד מתסכל שבעודך נלחם למען הציבור, אתה סופג השמצות, אתה סופג איומים, המשפחה שלך מקבלת איומים, ומה הציבור עושה?".
יש מישהו שאתה רואה היום שיכול באמת להחליף את נתניהו?
"זאת שאלה שאני מסתייג ממנה. אני חושב שברגע שהציבור יעניש ראש ממשלה על כשלונות כלכליים, יגיעו האנשים הנכונים לבד. במדינות מערביות הבוחרים שואלים את עצמם האנשים ביום הקלפי: האם מצבי הכלכלי השתפר? אם התשובה היא כן, נותנים את הזכות לראש הממשלה לכהן בכהונה נוספת. ואם התשובה היא לא, אפילו אם קרמיט הצפרדע יתמודד מולו, ישלחו את הנכשל הסדרתי הזה הביתה. הוא, אשתו, ילדיו ומסיבות העיתונאים שלו".
אתה חושב שנתניהו מושחת?
זליכה משתהה, בורר את המילים הבאות בקפידה: "אם שחיתות היא הימנעות מקבלת החלטות שנובעת משיקולים זרים, אני חושב שהעוצמה של השיקולים הזרים שנתניהו מפגין בהחלטות הכלכליות שלו אין לה אח ורע. במובן הכלכלי, אפילו אולמרט היה ראש ממשלה יותר טוב ממנו. בנוגע לרמה האישית, אני לא חושב שזה התפקיד שלי לתת לו או לשלול ממנו תעודת יושר. אני לא יודע".
אתה מסתכל על כל הפרשיות שהיו לו – החל מביביטורס ועד להוצאות המופרזות בבית ראש הממשלה – ואתה רואה איש מושחת או לא?
"אין ספק שנתניהו נהנתן והנהנתנות שלו לעתים קרובות מאתגרת את כללי המנהל תקין, אבל להגיד שבנאדם מושחת זה להושיב אותו על אותו כסא כמו אולמרט או הירשזון. אני לא חושב שהוא שם. אני כן חושב שברמה הכלכלית, מעטים האנשים שגרמו נזק כל כך כבד לרבים כל כך. הוא באופן אישי, הוא ולא אחר אחראי לזה שצריך 150 משכורות כדי לקנות דירה. והוא לא יכול להסתתר מאחורי איש, האחריות הכוללת על המדיניות הכלכלית היא של ראש הממשלה. ובניגוד למדיניות שמתכוונים לעשות א' ויוצא ב' בטעות, הוא צעד לקראת העלאת מחירי הדיור בעיניים פקוחות מתוך תובנה מלאה ולאחר שקיבל שתי סקירות בנושא ממני לפי בקשתו ביום כניסתו לראשות הממשלה. לא אחת – שתיים".
איך זה נגמר בינך לבין נתניהו?
"ב-2009 נתניהו הציע לי להיות שר אוצר אם אני אסכים לרוץ איתו לכנסת. זה תנאי שמעבר לחוסר העניין שלי גם בחלתי בו. את תפקיד נגיד בנק ישראל הוא הציע לי אם אסכים לעמוד בראש הוועדה שברגע שסירבתי הוא מינה אליה את טרכטנברג. סירבתי משתי סיבות – אין לי עניין להיות נגיד בנק ישראל או לשאת בכל תפקיד ציבורי אחר, ומעבר לכך אני לא מאמין בוועדות למדיניות מאקרו-כלכלית. למה צריך וועדה? שב איתי שעתיים ואני אסביר לך מה לעשות. בשביל מה, בשביל לרמות את הציבור? אני לא אהיה שותף בהונאות האלה. זאת היתה שיחה מאוד קשה".
אמרת פעם על כחלון, שגם מבליח בסדרה בהקשרים חיוביים, "הוא איש מצוין, הוא חבר". טעית?
"לא צריך להגזים. אני מאוד מחבב ברמה האישית את שר האוצר, אנחנו ביחסי ידידות והערכה הדדיים ובהחלט יש לי ציפיות ממנו שאני חושש שהוא לא מגשים אותן, אבל לא איבדתי תקווה. אני חושב שהצעד האחרון שהוא עשה להפחתת מע"מ, הוא צעד ראשון בכיוון הנכון".
יצא לך להגיד לו מה דעתך על ההשתמטות שלו מהמאבק על הגז בגלל חברו הטוב קובי מימון?
"כן, אבל אני לא אחשוף שיחות אישיות עם שר האוצר. אני מאוד רוצה להאמין שהשר כחלון יפתיע אותנו לטובה. אני חושב שיש לו את הפוטנציאל והוא צריך למצוא את הכוחות בתוכו, ועל אף שבנושא הגז זו היתה טעות מהותית, אני לא חושב שצריך לשפוט כהונה של שר אוצר על בסיס טעות אחת".
מטעמו של בנימין (פואד) בן אליעזר נמסר: "מדובר בתלונה שקרית וכוזבת מראשיתה ועד סופה שהוגשה לפני שנים על ידי אדם שנוי במחלוקת, ואשר נדחתה כבר אז בשאט נפש, על ידי המשטרה שבדקה אותה, ומצאה שאין בה ממש".
ממיכה לינדנשטראוס נמסר בתגובה: "תיק הבדיקה נמצא, על פי הנהלים, במשרד המבקר ושם יימצאו בוודאי התשובות לשאלות. למיטב זכרוני, אכן התקיימה בדיקה בנושאים שצויינו על ידי פרופ' זליכה. מכל מקום היתה ויש לי הערכה לפרופ' זליכה והקשרים בינינו, כולל התייעצויות, בדרך כלל היו טובים וענייניים במשך תקופת כהונתי כמבקר המדינה וגם פעלנו בשיתוף פעולה מלא במאבקנו בשחיתות הציבורית".
מראש הממשלה בנימין נתניהו טרם נתקבלה תגובות.
* "מגש הכסף" תשודר בערוץ 8 בימי שני, שלישי ורביעי השבוע, ב-21:00