עשית בוטוקס לפני גיל 35
החל מגיל מסוים, כל הנשים העשירות דומות. בעוד כל אישה ענייה מזדקנת בדרכה שלה, זאת שידה משגת עוברת תחת סכינו החדגוני של המנתח והופכת לבובת שעווה נטולת גיל (אף אחד לא יחשוד שאת בת שישים! אבל גם לא יתנו לך דקה מתחת). ומה בכל זאת מבדיל את העשירות מהנובורישיות? הגיל שבו הן פוגשות לראשונה מזרק בוטוקס. את מתחת לגיל 35 וכבר מרגישה צורך למלא קצת מתחת לעפעף? תתאפקי. כי רואים וכי זה נטול קלאסה (וכי מילויים זה ממש צ'יפי). עקרונית, הנוסחה לנובורישיות כוללת את גילך חלקי מספר הבעות הפנים שנותרו לך.
יש לכם בבית מצעים שחורים
מסאטן, כמובן. כי אין דבר כיפי יותר מלישון כל לילה בקבר של עצמך. גם כלי האוכל החגיגיים שלכם, בניגוד לכל אינסטינקט אנושי הישרדותי התובע מאתנו לראות בבהירות כל מה שאנחנו מכניסים לפה, שחורים. בגדול, אתם חולים על שחור, חוץ מאשר באייפון שתמיד יהיה לבן/מוזהב, או אפקט המראה על האריחים שלכם (שאלה נפוצה: "זה מגיע באופציית גלוס? שיהיה מבריק"( וספות העור שלכם שיגיעו גם הן בלבן כי פרקטיות זה לעניים.
בגדי הספורט שלכם יקרים נורא
ואתם באמת עושים איתם ספורט, לא סתם מסתובבים עם אדידס כאמירה אופנתית. בגדול, כל עוד אתם לא מאמני כושר או משתתפי תריאטלון, אין סיבה שתלכו לאימון ה-TRX הדו שבועי שלכם באאוטפיט שעולה 500 ₪. וכן, זה תופס גם לגבי קולקציית בגדי הבית של דיויד בקהאם שרכשתם לאחרונה.
אתם אוהבים לאכול בשגב ארט
וגם חולים על ארוחות בוקר בטורקיז, יצא לכם לסגור את התרנגול הכחול בשביל אירוע, להתחיל עם מישהי על הבר של מסה ולרקוד ביום רביעי בסלון של אייל שני. מאחר ואתם גם אוהבים את הקונספט של לחוש בעלי הבית, אתם חולים על חדרים פרטיים, למרות שחבל לכם שהם לא מגיעים עם קיר אחד שקוף, רצוי כזה שמאחורי מתגודדים אנשים אחרים שמביטים בכם.
אתם נוהגים לרכוש כלבים מגודל מסוים ומטה
חלילה שתאמצו מצער בעלי חיים איזה אמסטף נכה בן 16. בניגוד לכל דבר אחר בחיים שלכם, יוקרתן של חיות מחמד נמדדת בקוטנן. הכלב שלכם הוא אקססורי וככזה, צריך להירכש בכמה אלפי שקלים, לקבל שם לועזי מעדות ה"פרינסס" ויחס שאינו תואם את העובדה שמדובר ביצור זעיר, עכברי, מהונדס, קירח לרוב ועמוס בפגמים גנטיים. העיקר שאפשר להלביש לו קולר עם אבן אמיתית ולסחוב אותו לפילאטיס מכשירים בתיק של פנדי.
אתן חולות על עקבי לובוטן
כי יש את האדום המזוהה הזה בסוליה, וחשוב לכם שידעו שזה אורגינלי. בכלל, כל מה שמגיע עם לוגואים גדולים התורמים לזיהוי מובהק (שם קוד: המונוגרמה של לואי ויטון) הוא נובורישי. תת ז'אנר אהוב: חולצות פולו ורודות. עוד רמז שיעזור לבחירותיכם האופנתיות להיות מושכלות יותר – אם זה נלבש על ידי שי חי מ"האח", זה לא לגיטימי.
יש לכם ארון נעליים
כי צריך לשים איפשהו את כל הלובוטנים האלה ומגפי המעצבים שאתן לובשות מעל הג'ינס. זה בסדר, יש לכן גם מישהי שמסדרת אותו (ע"ע).
אתה מעסיק אנשים בעבודות מיותרות
מילא גנן, אומנת מבשלת וצי מנקים, אבל אתם אוהבים להוציא את כספכם גם על קניינית אישית, סומלייה צמוד, מסדר ארונות, מישהי שמתאימה ריח לכל חדר בבית, יועץ להתנהגות חתולים, בוחר גבינות, כוריאוגרף לאירועים משפחתיים - בגדול תשלמו לכל אחד שיסייע לכם להימנע מקבלת החלטות בחיי היומיום.
הטסתם פעם אמן לאירוע
או סגרתם יער, או הבאתם רב סלב, או את עידן רייכל. בגדול, בכל הנוגע לאירועים אתם אירית רחמים (תחתונים: אופציונלי). השופוני מעל הכל והכסף הוא לא שיקול. אירועים הם הדרך הבטוחה ביותר להפריד את הכסף החדש מהישן: בעוד הכסף הישן תמיד ישמור על איפוק משעמם, שמרני ונעדר ניקור עיניים, נובורישים ירימו לעצמם ולמוזמנים בכל מחיר. אפס קלאס, ברור, אבל הרבה יותר כיפי.
עשיתם קורס סקיפרים
המרחבים, החופש, הרוח המלוחה על הפנים שלכם. כל זה לא מעניין אתכם, אתם רק רוצים לנתץ בקבוק שמפניה בהשקת היאכטה שתרכשו ותקראו על שם המאהבת שלכם. כמובן שיש לכם בחילה מהרגע שבו עליתם על הסיפון, וברגע שתקבלו את תעודת ההסמכה אתם לעולם לא תתקרבו יותר לסירה. התעודה, כמובן, תמוסגר ותיתלה בבית לצד האח המלאכותית.
אתה מעדיף את מיאמי על פני ניו יורק
כי יאללה מה כבר תופסים מניו יורק קפוא שם ואף אחד לא נחמד ויש לכם מלא חברים מהשכונה שעושים שם ים כסף במכירת מוצרי חשמל. בכל הנוגע לחופשות אתם מתחרמנים מהמילה "ריזורט", רצוי בשלל איים נידחים שראיתם פעם באינסטגרם של בר רפאלי.
אתה יוצא עם פליטת ריאליטי עכשווית
או לחילופין לא עכשווית אבל התקבעה בתודעה (נטלי דדון, נגיד). זה ממש לא משנה בן כמה אתה (אבל בגבולות 40-50 כן? גם נטלי דדון לא תצא עם זוס), אתה תמיד תצא עם זאת שהגיעה לריאליטי על תקן היפה, ותסכים להיראות איתה בציבור רק אם היא מודחת שישית ומעלה. אם היא הגיעה לגמר זה כבר חומר לחתונה (ראשונה שלה, שלישית שלך).
אתם מתים על טניס
אמנם מדובר בספורט שגם סתם עשירים אוהבים, אבל נובורישים עטים עליו כמעין הצהרה – הנה, גם אני לאה רבין, תראו את החצאית. בין תחביביכם אפשר למנות גם רכיבה על סוסים, ציור, כדרות וכמובן יין, מומחיות שמתבטאת אצלכם ברכישת מקרר/מרתף ייעודי, והדרישה "תביא לי את הבקבוק הכי יקר שלכם".
אתם אנשי ספר
כלומר, ספרים כאביזר עיצובי. אתם מתים על ביוגרפיות של מצליחנים, על ספרי עם נגיעות ניו אייג'יות כדוגמת "הסוד" ו"לאכול, להתפלל, לאהוב", על רובין שארמה, פאולו קואלו ואם אתם כרישי עסקים גם שאבתם הרבה מ"אמנות המלחמה" של סון טסה.
אתם נוהגים בג'יפון
לא גדול אבל גבוה, ונוטים לחנות אותו על מדרכות.
אתם טסים למשחקים בחו"ל של מכבי תל אביב
ברור שאתם אוהדים את מכבי תל אביב, אתם תופסים את עצמכם כווינרים ויש לכם גם מספיק כסף כדי לטוס עם הילדים ולראות אותם בחו"ל כשהם מגיעים לפיינל פור, מה שאומר שהשנה תאלצו לטוס איתם לקלאסיקו. ברור שאתם גם בזים לכדורגל ישראלי, מה שמוביל לכך שפעמים רבות תשתמשו בצימוד "אצלנו בברצלונה" או "אצלנו בריאל".
יש לילד שלכם מרצדס קטן ממונע
והוא דורס פעוטות בבימבה ג'וק ברחבי מתחם שרונה. כשישלף מהרכב, העולם יגלה שהוא לובש ארמאני ג'וניור או נוליטה פוקט, יכול להיות שיש לו גם ריי באן לילדים, נעלי מירלה לילדות פלוס תליון קטן עם לב מה. שטרן.
אתם מתים על סושי, אבל
כולנו מתים על סושי, אבל לכם יש מספיק כסף כדי לאכול אותו במסעדות הטובות ביותר. הדג המובחר, הטמפרטורה המדויקת, האצה המעוצבת והטריות האולטימטיבית – כולם יתגמדו לנוכח מבטו הנעלב של השף, כשלנגד עיניו תטבלו את האמנות הקולינרית היפנית שלו בתועפות של ספייסי מיונז. ותבקשו גם טריאקי, כי אתם רגילים מסוהו.
אין לכם שיער גוף
הלייזר לקח הכל. הסעיף פונה לגברים ונשים כאחד, כי נובורישים לא יתפסו בחזה מתולתל על סיפון היאכטה שבה הם בדיוק עוברים קורס סקיפרים (ע"ע). בעוד הסרת שיער לצמיתות מאפיינת נשים מכל המעמדות הסוציואקונומיים, אצל רוב הגברים החלקלקות היא עדיין סימפטום מובהק של הצלחה פיננסית, כמו גם קעקועי זקיקי שיער. למתקדמים ולמתקדמות: ניתוח ליצירת גומות חן וביקור ב"מרכז הישראלי לפלסטיקה וגינלית". אל תשאלו.
אתם חולים על אמנות
אבל מאחר וכסף חדש קונה אמנות חדשה, זה כולל בעיקר רפליקות של ג'ף קונץ ודמיאן הרסט. אתם אוהבים יצירות פופיות וצבעוניות (ציורים של ציון ברוך) או פשוט מאוד איקוניות (כבשה של קדישמן) כי אמנות עכשווית זה יפה, אבל גם כי אתם לא מכירים דברים אחרים. זה בסדר, אל תרגישו רע, אצלנו מתחת לקו העוני יש בעיקר מסגרות של איקאה.
הלבנת השיניים שלכם מוגזמת
כי החיוך הוא כרטיס הביקור שלכם. סתם, יש לכם כרטיס ביקור אמיתי עם גימורים והטבעה מוזהבת, שאותו תשחילו לידי כל אחד שתסנוורו עם חיוך מלאכותי שאינו תואם את גוון העור שלכם ושגורם לאדם שמולכם לתחושה הלא נעימה שאתם עשויים מפלסטיק ושעווה.
יש לכם טבעת חותם
כי זה מלכותי וכך גם אתם. היא עלתה מלא כסף כי היא מדייב שוורץ וכוללת חריתה של ראשי תיבות, ותשתלב נפלא עם הפמוטים והמגש (מינימום 700 דולר איץ') שרכשתם ב"הצורפים".
הילדים שלכם ילמדו בבינתחומי
כי לאן תשלחו אותם, למדעי הרוח בגילמן עם שרוואל וחדר בדירת שותפים בפלורנטין? פיכס. אתם רוצים להעניק להם חווית קולג' איכותית, כולל ספרינג ברייק בפאנג'ויה, שבמהלכה הם יצטיינו כל הדרך להשתלבות בעסק המשפחתי ולחברות במועדון הגולף בקיסריה.
אתם אוהבים בריכות אינפיניטי
ייתכן וגם יש לכם כזאת על הגג או שאתם שואפים לאחת. ברגע שהגיעו לעולם בריכות האינפיניטי, הפכו הבריכות הרגילות לסרח עודף, מאגר מימי כעור ומלא כלור של עניים שלא יכולים להרשות לעצמם את העזר העיצובי הכולל אשליה אופטית של מים שנשפכים אל האינסוף.
יש לכם רחפן
עם מצלמה ואורות, כמובן. וגם חיבה למסכי לד (רצוי לפחות אחד בחדר) ובאופן כללי תמיד תתייצבו בחזית הטכנולוגית של הגאדג'טים. לא נופתע לראות אתכם עונדים, בו זמנית, שעון חכם, אזניית בלוטות', אייפון 7 לפני שיצא, צמיד דופק, משקפי גוגל וכל זה על האבר בורד שעומד על אופנוע ים. אין לכם מושג איך להפעיל אותם, אבל תמיד טוב שיהיה בבית.
