עסקים זעירים וקטנים של נשים הם מנוע צמיחה מהפכני לכלכלה הישראלית, אבל רק %14 מהבעלות על עסקים בישראל מצויה בידי נשים בלבד, והרשויות עוד לא הפנימו שהמספרים הללו חייבים להשתנות.
בעשור האחרון החלה בצעדים איטיים להתפתח מודעות לחשיבות של עסקים זעירים וקטנים, המהווים %90 מהכלכלה הישראלית (כן, אותם עסקים שמקבלים את תנאי ההלוואות והאשראי הגרועים ביותר, אותם עסקים שבזכותם הבנקים לא קורסים כשהטייקונים עושים תספורות).
אך גם המודעות הזו לצערנו נטולה פרספקטיבה מגדרית. בניגוד למדינות מפותחות אחרות בעולם, בהן כבר הבינו שבצילו של כל משבר כלכלי, עסקי נשים, ובמיוחד של נשים מקבוצות מיעוטים, הם הקטליזטור העיקרי להתאוששות המשק – בישראל מתברר שהאפליה המגדרית מוצאת דרכה גם לתחום היזמות. אמנם, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מקיימת במרכזיה קורסים לעידוד יזמות נשית ומשתפת פעולה עם קרן קורת בהלוואות זעירות לנשים. אך ממחקר חדש של מרכז אדוה עולה כי רק %27 מתקציב התמיכה של משרד הכלכלה בעסקים קטנים ובינוניים באותה שנה, הופנה לנשים. עוד עולה, כי הקרן להלוואות בערבות מדינה, סיפקה ערבות להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בסך של קרוב לשני מליארד שקל, אך רק %8 מהסכום הוקדש לעסקי נשים.
עסקים בבעלות נשים הם בדרך כלל קטנים יותר והכנסותיהם נמוכות יותר מאשר עסקי גברים. בשנת 2014 ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה עצמאית הייתה נמוכה ב- %45 מהכנסתו של גבר עצמאי, וכמחצית מהנשים העצמאיות מרוויחות מעסקן רק עד שכר המינימום (בהשוואה ל-%29 מהגברים). בין היתר הנתונים נובעים מנטייתן של נשים לקחת פחות סיכונים להצמחת העסק, וכן מכך שבממוצע הן מבלות פחות שעות עבודה בעסק בבעלותן מאשר גברים (בשל אחריות על הטיפול בבית ובמשפחה).
כמעט ולא קיימת בישראל חקיקה ייעודית לקידום עסקים קטנים, ועל אחת כמה וכמה לא כזו שעוסקת ביזמות נשית. גם מה שכן קיים לא הצליח להביא לפתיחת שווקים, הקלת רגולציה, הנגשת רכש ציבורי והסרת חסמים לאשראי והלוואות – תנאים חיוניים להצמחת יזמות נשית זעירה וקטנה. עם זאת, ישנם כמה נסיונות להליכי חקיקה בנושאי העדפה לעסקים קטנים ברכש ממשלתי, שיפור מוסר התשלומים ותיקונים שונים לגבי התנאים הסוציאליים של עצמאים ועצמאיות בישראל.
התובנה שקיים כאן צורך במאמץ מרוכז וחוצה מפלגות הגיעה במקביל מקבוצת חברות כנסת ומהארגונים הפמיניסטיים המתמקדים בשוויון כלכלי. ביום ד׳ האחרון (22.2.2017), הושקה בכנסת השדולה למען נשים בעסקים, בראשות חברות הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו) ומרב מיכאלי (המחנה הציוני), ובשותפות עם עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת) ומספר חברות נוספות. בכוונת השדולה, הפועלת בשיתוף פעולה הדוק עם תנועת אחותי וקואליציית שותפוֹת, לקדם חקיקה קונקרטית שתצמצם את הפערים בין המינים במגזר העסקי, ובכוחה באופן ממשי להוציא נשים ומשפחות שלמות מעוני. העמותות פועלות לקידום נשים בעסקים קטנים וזעירים בתמיכת מחלקת המדינה האמריקאית.
מה שהבינו בארצות הברית ובאירופה
בעולם תעסוקה שהוא כמעט עוין עבור נשים מהפריפריה החברתית, תרבותית, לאומית וגיאוגרפית, אחד האפיקים היחידים ליצירת הכנסה הוא היזמות הזעירה. המדינות המפותחות מקדישות בעשור האחרון מאמצים כבירים ליצירת כלים לקידום עסקים קטנים, אשר נתפסים כאמצעי חשוב לצמצום העוני בקרב קבוצות הסובלות מנחיתות מבנית בשוק העבודה: מיעוטים, מהגרים, נשים ועובדים מבוגרים שנפלטו משוק העבודה. ההשקעה מתמקדת בתחום העסקים הזעירים במיוחד, כיוון שחסמי הכניסה נמוכים יחסית לאלה הקיימים בשוק העבודה. עבור נשים מקבוצות מיעוט, זו הזדמנות לעצמאות כלכלית המאפשרת גמישות בשעות העבודה ומיקומה.
אף שהתובנה לגבי הפוטנציאל בהקמת עסק מחלחלת בקרב נשים בכל פינות הארץ וגווניה, זה לא מספיק להבין. קיימים חסמים מהותיים עבור נשים יזמיות, הכוללים קושי ואפליה בקבלת אשראי והלוואות, חסמים בנגישות להכשרה וייעוץ עסקי, חסמים בגישה לחוזי רכש, חוסר ברשתות עסקיות ומקצועיות ובמנטורינג, ופערים בניסיון ובכלים מקצועיים ניהוליים. מדיניות טובה לעידוד עסקים קטנים בכלל, ובבעלות נשים בפרט, מכוונת להסרת החסמים הללו באופן ממוקד ומדיד. למשל, הקמת מרכזים אזוריים למתן הכשרה, ייעוץ, ליווי, מענקים והלוואות לעסקי נשים כמו בארה״ב; או הקמת קרנות ייעודיות לאשראי והלוואות לעסקי נשים כמו באירופה. אירופה גם משקיעה משאבים בפיתוח רשתות עסקיות ורשתות חונכות לנשים ובריכוז מידע נגיש בפלטפורמות אינטרנטיות.
מרבית התכניות הייעודיות לקידום יזמות זעירה של נשים בישראל מופעלות, כרגיל, על ידי עמותות המציעות תכניות ליווי, הכשרה, סיוע בהשגת מימון ובשיווק, בדרך כלל ללא כל תמיכה ממשלתית. אבל כפי שכבר ברור, גיוס כל המגזרים לטובת קידום יזמות נשית זעירה וקטנה יועיל לא רק לצמצום פערים מגדריים, אלא לכלכלה ולחברה הישראלית כולה. לכן הקמת השדולה למען נשים בעסקים היא צעד אסטרטגי חיוני בביסוס הנושא על סדר היום הציבורי.
אנו מאמינות שמדיניות פרוגרסיבית כוללת בנושא אשר תכלול, בין היתר, הקמת אגף ייעודי לקידום עסקי נשים בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, קביעת יעדים מדידים והטמעה של תרבות רכש ציבורי המעניקה העדפה לעסקי נשים קטנים וזעירים, הנגשת הליכי ההגשה והתנאים למימון והלוואות לעסקים קטנים וזעירים, הקלת הרגולציה ושיפור תנאי הביטחון הסוציאלי של עצמאיות ועצמאים – תביא לשגשוג המגזר העסקי כולו, להוצאת משפחות מעוני, ולצמצום פערים.
עו״ד קרן גרינבלט היא מנהלת קואליציית שותפוֹת – ארגוני נשים לשוויון כלכלי ותעסוקתי, הכוללת את איתך משפטניות למען צדק חברתי, תנועת אחותי, מרכז אדוה, העמותה להעצמה כלכלית לנשים, ערוס אלבחר, קול האשה, רוח נשית ושדולת הנשים בישראל
שולה קשת היא מנכ״לית תנועת אחותי למען נשים בישראל