פתיחת עסק עצמאי, אפילו אם מדובר בעסק קטן, אפילו אם מדובר על עניין זמני, מצריכה ממכם את אישור הרשויות, בעיקר רשות המיסים, ודורשת ממכם לדווח על ההכנסות, ההוצאות, לשלם מיסים שוטפים, להכין דוחות ולהגיש הצהרת הון. כן, אתם עסק, ומבחינת רשויות המס עברת "מעולם" השכירים "לעולם" העצמאיים/ העסקים.
בעולם השכירים ההתנהלות מול רשויות המס יחסית פשוטה – המעסיק מחשב את המס ומשלם אותו מדי חודש. אתם מדי פעם (אם בכלל) מגישים דוחות למס הכנסה – כדי לקבל החזר מס; ובזה בעצם תם הקשר שלכם לרשות המיסים.
אבל, ברגע שהחלטתם לחצות את הקווים ולהפוך לעוסקים, אתם מתחילים בקשר צמוד עם מס הכנסה. זה נכון גם אם אתם פועלים בשני הכובעים – שכירים שעושים עבודות פרילנסר מהצד. המשמעות היא שאתם מגישים דוחות מע"מ ודוח שנתי. אתם לא חייבים רואה חשבון, זה אולי עוזר, אבל ממש לא חובה, וכן יש הקלות על עוסקים ממש זעירים. זה יכול להישמע מסובך ומורכב, אבל האמת שזה יכול להיות מאוד פשוט – הכל תלוי בעד כמה אתם מסודרים – כותבים בזמן את החשבוניות, קבלות, הוצאות, אוספים ומתעדים את המסמכים האלו.
לא צריך לפחד מזה, ובטח שלא צריך להימנע מלהקים עסק עצמאי בגלל העניינים האלו, וכמה שזה אולי יישמע מוזר – אתם יכולים להתייעץ עם מס הכנסה. בכל סניף, יש קבלת קהל ואנשי המס יסבירו לכם את ההשלכות ולמה בעצם השד לא נורא כל כך.
ועדיין, רוב הציבור ממש לא רוצה את היחסים השוטפים האלו עם מס הכנסה. בפועל, למאות אלפי אנשים מגיע סכום מצטבר של מיליארדי שקלים ממס הכנסה (מסיבות שונות), והוא לא טורח להגיש בקשה להחזר מס. אנשים פשוט חוששים שאם הם יבקשו מס בחזרה, אזי רשות המיסים שמה אותם על הכוונת – זו שמועה זדונית. מי שאין לו ממה לחשוש, לא צריך לחשוש.
יש לי עסקאות בודדות בשנה - בשביל זה לפתוח תיק במס הכנסה?
הנה דילמה של רבים – שכירים שיש להם הזדמנות לעשות קצת כסף מהצד. אבל איך עושים את זה? לקבל תלוש שכר ממזמין העבודה זה לא תמיד אפשרי (הוא לא בהכרח עסק, יכול להיות שמדובר בעבודה פרטית), לפתוח תיק במס הכנסה בשביל עסקה בודדת או כמה עסקאות, זה הרבה כאב ראש והופך את העניין למסובך ואולי לא משתלם.
אז מה עושים? רבים הולכים לאבא, אמא, דוד, חבר או אחרים שיש להם עסק וניתן לרשום חשבונית דרכם. זו דרך קצת בעייתית, כי היא לא אמיתית – אתם סיפקתם את השירות לא הדוד שלכם, ומעבר לכך – זה קצת מגוחך שאין קשר בין מהות העבודה לבין מוציא החשבונית – סיפקתם לדוגמה עיצוב לאתר ואתם רושמים בחשבונית של דוד שלכם שהוא נגר. מס הכנסה מודע לחצי בלוף הזה, אבל בפועל לרוב זה עובר.
דרך אחרת היא לפנות לחברות שקמו בדיוק כדי לפתור את הבעיה הזו. חברות שמתמחות בהוצאת חשבונית לעבודות של שכירים. אתם פונים לחברה ומבקשים להוציא חשבונית ללקוח מסוים, והחברה מפיקה חשבונית ומקבלת בעצמה את הכסף, ונותנת לכם תלוש שכר. בתלוש מגלמים כבר את הביטוח לאומי, מס הכנסה, רווח קטן לחברה המפיקה, והוצאות שיש מסביב. זו עשויה להיות דרך נוחה להימנע מלפתוח עסק ועדיין לספק עבודות כעצמאי. עם זאת, חשוב לבדוק אם מדובר בחברה מנוסה ומוכרת על ידי מס הכנסה, כי היו כבר מקרים של חברות שקמו ונעלמו מבלי שהסדירו את עניין השכר לפרילנסרים ומבלי שהוציאו תלוש מסודר.
ואם בחרתם לפתוח עסק, אז כאמור, חוץ מהדיווחים השוטפים למס הכנסה, סביר שתצטרכו להגיש הצהרת הון.
הצהרת הון – מה זה?
לצד הדיווחים השוטפים לרשות המיסים, עם פתיחת עסק עצמאי, אתם צפויים לקבל ממס הכנסה בקשה להכנת דוח על הנכסים וההתחייבויות שלכם, ובשם הפשוט והפופולארי – הצהרת הון.
בהצהרת הון אתם מספקים תמונת מצב מלאה על ההון שלכם לנקודת זמן מסוימת – לדוגמה לסוף 2016. בהתאם להנחיות בטופס, אתם ממלאים את הסעיפים השונים – כל הנכסים השונים, וכל ההתחייבויות, ומתעלמים מאלו שלא רלבנטיים לכם. כן, לרובכם אין סירה, מטוס, או נכסים בחו"ל, אבל סיכוי טוב שיש לכם דירה (ומשכנתא), מכונית, חסכונות, מזומנים, אשראי בבנק, הלוואות ועוד.
ההצהרה הזו לא פשוטה למילוי - מה רושמים בסעיף של הדירה? מה הערך שצריך לרשום? מעבר לזה, צריך לגבות את הסכומים בסעיפים – קניתם דירה ב-2 מיליון שקל לפני שנה, ועשיתם שיפוץ שעלה 200 אלף שקל – הערך (במונחים של עלות) 2.2 מיליון שקל ואתם צריכים לצרף מסמכים שמוכיחים את העלות הזו.
הסכומים שיש לרשום בהצהרת ההון מבוססים על עלות - כלומר, כמה עלה לכם הנכס. רכשתם מניה, אתם אמורים לרשום את העלות שלה, ולא כמה היא שווה עכשיו. קיבלתם מתנה – העלות שלכם היא אפס; קיבלתם דירה בירושה – העלות היא אפס.
הצהרת ההון נועדה לרשויות המס להעריך את הכנסתו של הנישום וממנה להבין האם הוא מעלים הכנסה. זו הסיבה שצריך למלא את הצהרת ההון ברצינות המלאה, לא לשכוח פרטים, ולקרוא הדרכה מקצועית או להיעזר באיש מקצוע. רשויות המס, משתמשות בהצהרה הראשונה שלכם כעוגן ואם וכאשר אתם תדרשו להגיש את ההצהרה השנייה הם ינתחו את ההפרש וכך ינסו להבין מה ההכנסה שלכם.
לדוגמה – נניח שהצהרה הראשונה היא על הון מצטבר של 2 מיליון שקל, ואחרי שש שנים אתם נדרשים להגיש שוב הצהרה והפעם ההון שלכם הוא 3 מיליון שקלים. מס הכנסה בוחן את מרכיבי ההון שלכם, ובודק אם הגידול בהון מוסבר. נניח שמס הכנסה מוצא שברמת ההכנסות שלכם ובהינתן רמת הוצאות סבירה, אתם אמורים לחסוך 170 אלף שקל בשנה (כ-1 מיליון ב-6 שנים). אז זה מסביר את הגידול בהון בהצהרת הון - אין לכם הון עצמי לא מוסבר.
מי מגיש הצהרת הון?
רשות המס דורשת מרבבות אנשים להגיש דוח מדי שנה, בעיקר אלו שפתחו עסק חדש, וכן שכירים שעלו במדגם כלשהו, וגם כאלו שרכשו נכס יקר (מכונית מפוארת) וכאלו שלהערכת מס הכנסה יש חשש שחלק מהונם לא מדווח.
גם פעילות גדולה בניירות ערך (ביצוע קניות ומכירות בניירות ערך) היא קריטריון לדרישת הצהרת הון, כאשר ככלל משקיעים בבורסה לא צריכים כמובן להגיש דוחות למס הכנסה ולא הצהרת הון. אך אם הם עוברים רף פעילות מסוים הם נחשבים לעוסקים (הפעילות נחשבת לעסק) ואז הם צריכים להגיש דוחות למס הכנסה.
הגשת הצהרת הון היא לרוב 120 יום ממועד קבלתה, כאשר לרוב אחת לכמה שנים טובות, מקבלים דרישה להגיש הצהרת הון.
הצהרת ההון, חשוב להדגיש היא של התא המשפחתי, כלומר של בת / בן הזוג והילדים שלא מלאו להם 18 שנה.