"התברכתי ביכולות למרות הגיל שלי, שמבחינתי הוא רק מספר בתעודת הזהות", אומרת בחיוך אהובה קופרמן, ניצולת שואה בת 80 והבעלים של "אהובה – שירותי משרד", חנות דפוס מיתולוגית ברמת השרון. "אני יודעת לעבוד טוב, התוצאה איכותית, אני נותנת שירות מצוין, המחירים לא בשמיים ואני רוצה להמשיך לעבוד ולהיות עסוקה. אני צריכה יותר לקוחות כדי שתהיה לי סיבה לקום בבוקר, וגם כדי שאוכל להמשיך ולפרנס את עצמי כפי שתמיד עשיתי".
בימים כתיקונם אפשר היה לקבל במשרד של אהובה את כל שירותי ההדפסות: העתקות, פיתוחי קבצים, צילומי מסמכים בצבע ובשחור לבן, כריכות, למינציה, והדפסת פוסטרים איכותיים בפוטו ועל קנבס. מבין לקוחותיה נמנים סטודנטים, משרדי אדריכלים, עורכי דין, בתי ספר ויועצים ועוד. לפני שנה וחצי העתיקה את מקומה מעבר לכביש, לסוקולוב 76, כי לא יכלה עוד לעמוד בתשלומי שכר הדירה הגבוהים שדרשו ממנה.
לפני שהקימה את החנות עבדה אהובה במועצה של רמת השרון. כמו נשים רבות, גם היא שינתה מסלול אחרי שילדה את בנה השני בשנת 1969 ויצאה לחופשת לידה. "לא יכולתי לחזור להיות שכירה. לכן, החלטתי להקים עסק. פגשתי מישהו שהציע לי לעשות הדפסות בבית, וככה זה התחיל. עם הזמן, קניתי מכונת סטנסיל (שיטה ישנה לשכפול מסמכים) ובהמשך גם מכונת צילום".
אהובה ניהלה את העסק הקטן מביתה עד שזיהתה נכס עסקי פנוי ברחוב סוקולוב 71 ברמת השרון. היא זיהתה את הפוטנציאל, והעבירה לשם את פעילותה למשך חמישים השנים הבאות. "בניתי את העסק בעשר אצבעותיי. בכל פעם רצתי אחרי החידושים ולמדתי מהטכנאים שמכרו לי את המכונות. בתקופות השיא, לפני 20-30 שנה, היו כאן חמש עובדות ושני שליחים על טוסטוסים.
"עם הזמן עברתי לעבוד מהמחשב ולשלוח באמצעותו את ההדפסות. אני יכולה להתנהל לבד וזו יופי של עבודה", היא מעידה. "העסק הזה פרנס אותי בכבוד במשך הרבה שנים. בעלי ז"ל שנפטר לפני ארבעה חודשים עבד בתעשייה הצבאית ועזר לי במשרד מפעם לפעם, אבל אם יורשה לי לומר בצניעות גדולה, אני המותג שמאחורי העסק".
כמו רבים וטובים, גם אהובה נאלצה לקטוע את פעילותה העסקית בעקבות הקורונה, למעט גיחות מעטות שעשתה לטובת לקוחות פרטיים. "במרץ הבנים שלי ביקשו שלא אצא לעבוד, אבל פה ושם היו לקוחות שנזקקו להדפסות וכריכות. הגעתי במיוחד להדפיס להם, אך שמרתי על עצמי והייתי מוגנת". את תקופת הבידוד העבירה בעיקר באפייה ללא גלוטן ובקריאה מרובה. "לפני שלוש שנים, בגילי המופלג, גילו לי צליאק. יש לי גם שלושה נכדים שיש להם צליאק, אז אני מבלה הרבה זמן באפיית מאפים ללא גלוטן".
אחרי שהממשלה התירה לבעלי העסקים לשוב לפעילות, אהובה חזרה בשמחה לעבודה. "לא חששתי להידבק. אני אישה מאמינה, ומי שהוביל אותי והיה לצידי עד גיל 80 ימשיך לשמור ולהגן עליי. יחד עם זאת אני שומרת ונזהרת, לא מאפשרת לאנשים להסתובב במשרד, מבקשת שיגיעו עם מסיכה והיתר בידי שמיים".
שירותי המשרד של אהובה פועלים במהלך כל ימי השבוע למעט ימי שישי, בהם היא מתרכזת באפייה בבית. "אני גמישה בשעות ויכולה עדיין לעשות הכל, תודה לאל. אני כל כך רוצה להמשיך לעבוד ולהתפרנס בכבוד. העבודה היא שמירה על שפיות הדעת, אל תתנו לי לחשוב על סיום, האמינו לי, אני יכולה ומסוגלת".