אסנת וגורי גרים בדירת 5 חדרים בקומה 12 בבניין בן שלוש שנים בשרון. כל בוקר ב–7:00 נוטל גורי את מפתחות מכונית הליסינג ויוצא למשרדו בעיר הגדולה. אסנת יוצאת חצי שעה אחריו במכוניתה, מפזרת את הילדים ונוסעת לעבודתה מחוץ לשכונה. ברחובות הסמוכים צמחו בשנים האחרונות לא פחות מ–25 בניינים דומים, בכל אחד 80–100 דירות, שבהן משתכפלת סצנת הבוקר. כך נפלטות תוך שעה־שעתיים 2,000 ולפעמים אף 4,000 מכוניות לרחובות השכונה, ומצטרפות לאלפי מכוניות שיצאו משכונות דומות ונפלטו אל הכביש המהיר. המהיר לכאורה.
אנחנו נוהגים ובוכים, נוהגים ומגדפים, כמעט תמיד את שר התחבורה. הכבישים הם שלו, והרכבת שלו, והוא מחליט על האוטובוסים — אם הם יהיו ישירים או מאספים ואיפה ימוקמו התחנות. בגללו, רק בגללו, אנחנו צריכים לנהוג במכונית לכל מקום. הוא אשם בכשל ובפיגור התחבורה הציבורית, הוא הסיבה שבישראל משפחה צריכה להחזיק שתי מכוניות לפחות.
עכשיו תחזיקו חזק: כשיצאנו לדרך לבדוק את מצב הדרכים בשכונות הנבנות הבנו שגם אם שר התחבורה ישראל כ"ץ יגייס את כל רצונו הטוב, הוא יצליח אולי לשפר את המצב במעט. הבנו גם שכל מה שיעשה לא יפתור את הצרה הצרורה שלתוכה קלעו אותנו מתכנני הערים. במשך שנים נבנו בישראל, בחתימתם ואישורם של אדריכלים עטורי פרסים, שכונות מגורים שאין שום סיכוי לספק להן תחבורה ציבורית יעילה. שכונות למגורים בלבד, שדייריהן יידרשו להרחיק ולנסוע לכל צורך ושירות. הערים מורכבות מרחובות קטנים ומתעקלים שרובם ללא מוצא, ואין בהן דרכים חוצות המקשרות לשכונות שסביבן ולעיר כולה. כדי להוסיף חטא על פשע, יש לשכונות אלה רק פתח יציאה אחד. בתנופת הפיתוח הנוכחית לא מסתמן שינוי. לראיה, הסכמי הגג הנחתמים בין המדינה לרשויות המקומיות מוסיפים מאות יחידות דיור שדוחפים בניית שכונות באותה שיטה וסגנון.
מחלון הסלון בבית של אסנת וגורי נשקף מראה המנופים הבונים עוד שכונה, והם יודעים שבשנה הבאה יבואו לגור לידם אלפי דיירים חדשים, ותוך שנתיים־שלוש עוד עשרות אלפים, שכולם יחיו חיים צמודי רכב ויצטרפו לפקקים. הייאוש מעולם לא היה מוחשי יותר.
את הסיפור הזה רגילים לשמוע על תושבי ראש העין, שנהפכה לסמל פרץ הבנייה של השנים האחרונות, אבל האסון התחבורתי שמקורו בתכנון גרוע, התפשט לישראל כולה.
רמות, ירושלים
ממשיכים לנפח את הבלון
יחידות דיור קיימות: 9,500
תוספת יחידות דיור מתוכננת: 2,200 בשכונה חדשה ובמגרשים ריקים בתוך השכונה
מהירות נסיעה ממוצעת בבוקר: 15 קמ"ש
בשכונת רמות בצפון־מערב ירושלים גרים 45 אלף איש (כמו חצי הרצליה, כמו כמעט כל רמת השרון), יותר ממחצית מהם בגיל העבודה. כל בוקר יוצאים מרמות עשרות אלפי תושבים לעבודתם, אלפים במכונית פרטית.
רמות נבנתה על גבעות, ואדיות סביב לה, ושדרות גולדה מאיר החוצות את השכונה — כביש בן שלושה נתיבים לכל כיוון — הן החיבור היחיד מחוץ לגבולותיה. שדרות גולדה מאיר מתחברות לכביש בגין, שעליו נוסעים לירושלים תושבי פסגת זאב, תושבי מודיעין וכל מי שמגיע מהשפלה דרך כביש 443. מהכיוון השני מגיעים אל כביש בגין העובדים שגרים בשכונות דרום־ירושלים לאזור התעסוקה הר חוצבים. כך, מכוניות העובדים המגיעים לעבוד במפעלי אינטל, טבע ובקרוב גם מובילאיי בירושלים מוסיפות את שלהן לגודש כלי הרכב של המקומיים.
העומס בצומת רמות בכניסה לאזור התעסוקה הר חוצבים הוא מיצג אופייני למחיר התכנון שהפריד אזורי משרדים ותעשייה מאזורי מגורים — כולם על גלגלים בתוך מכוניות, אפילו כשהם גרים ממש קרוב. כך למשל, הנסיעה מרחוב בנימין מינץ ברמות לרחוב הרטום בהר חוצבים (5 ק"מ) נמשכת בבוקר כמעט 20 דקות, לפי נתוני ווייז.
ברמות יש כיום 9,500 יחידות דיור, ותוכניות שאושרו מוסיפות 2,200 יחידות, מהן 1,100 בתהליכי בנייה מתקדמים בשכונת הקאנטרי. כשהן יתאכלסו, בעוד זמן קצר, הדיירים ייסעו באותו כביש כדי להיכנס ולצאת מהשכונה — וינפחו עוד קצת את הבלון ואת הפקקים. הקאנטרי, שעל שמו נקראים מיזמי הבנייה החדשים, נבנה גם הוא בימים אלה. אבל הוא ממוקם מעבר לגבול השכונה, ולכן כדי להגיע אליו התושבים יצטרכו לצאת בנסיעה במכונית על אותו כביש יחיד.
בהינתן הטופוגרפיה ההררית המכתיבה קווים מפותלים המאריכים את הדרך, התחבורה הציבורית בתוך רמות מתקשה לתפקד ביעילות. בנוסף לדרך המתפתלת, אין לאוטובוסים העדפה ברחובות, ולכן כל מי שיכול משתדל להתנייד לכל יעד בשכונה ומחוצה לה בכלי רכב פרטי.
הקו הכחול של הרכבת הקלה אמור לעבור ברמות על תוואי שדרות גולדה מאיר, אלא שתחילת בנייתו מתעכבת בשל התנגדות תושבים מעברה הדרומי, הרחוק והעשיר של ירושלים — תושבי עמק רפאים. הקו הכחול יסיע את תושבי רמות ללב העיר, תוך שהוא מדלג על מרכז התחבורה בכניסה לירושלים, ויוצא שנוסעים לתל אביב באוטובוס או ברכבת יצטרכו להגיע קודם ללב העיר ולחזור משם לתחנה המרכזית. לפיכך, סביר להניח שהם יעדיפו לנסוע לשפלה במכונית שתחלץ אותם הישר לכביש 443, בייחוד מכיוון שתושב רמות טיפוסי יצטרך לנסוע 20 דקות בתוך השכונה רק כדי להגיע לתחנת הרכבת הקלה. המצב דומה לשכונה אחרת בירושלים, פסגת זאב, שתושביה נוסעים עד חצי שעה במכונית או באוטובוס אל תחנת המוצא של קו הרכבת הקלה בתוך שכונתם.
קרית אונו
הרחוב הראשי ייהפך לאוטוסטרדה פקוקה
יחידות דיור קיימות: 1,300
תוספת יחידות דיור מתוכננת: 13 אלף בפינוי־בינוי ובשכונות חדשות
מהירות נסיעה ממוצעת בבוקר: 10 קמ"ש
לוי אשכול היא השדרה החוצה את קרית אונו מדרום לצפון ומחברת בין כבישי הרוחב 471 ו–461, ולכן היא ציר התנועה הכמעט יחיד שדרכו יוצאים מהעיר. בנוסף, ברחוב זה עוברים תושבי פתח תקוה וגני תקוה, השכנות מצפון, כשהם נוסעים דרומה, ותושבי סביון ואור יהודה בדרכם לצפון. כך לוי אשכול, שתוכנן כרחוב מסחרי מרכזי של עיר בינונית, שבו שני נתיבי נסיעה לכל כיוון ונתיב חניה, נהפך בשנים האחרונות לעורק תנועה חליפי לכביש 4, שאליו מנותבים כלי רכב, כשהכביש הארצי המקביל עולה על גדותיו (ותודה לווייז שהביאנו עד הלום).
בשנים הקרובות יתווספו בלוי אשכול 3,500 יחידות דיור על 1,300 שיש בו כיום. התוספות מתוכננות כעיבוי הבינוי הקיים ב–83 בניינים חדשים לאורך 2.5 ק"מ ב–11 מגרשים המיועדים לפינוי־בינוי. התוספות המתוכננות נחלקות לשלוש תוכניות, אחת מהן — שבה 1,000 יחידות — כבר בביצוע, אחרת בשלב התנגדויות ונוספת בשלבי תכנון. כבר כיום נעים זמני הנסיעה לאורך 2.8 הק"מ של רחוב לוי אשכול בין 20 דקות בבוקר טוב לחצי שעה בבוקר גשום ועמוס במיוחד.
לתוכניות הפינוי־בינוי בעיר מצטרפות התוכניות בשטח הפתוח הגדול בין אור יהודה לקרית אונו, על הציר שעליו ימשיך רחוב לוי אשכול. שם מקדמת הממשלה באמצעות תוכניות ותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור) בניית 9,500 יחידות דיור, שרובן שייך לאור יהודה, שחתמה באחרונה הסכם גג שיאיץ את בנייתן. רחוב לוי אשכול יהיה הציר הטבעי של תושבי השכונות שיבנו באזור זה, בדרכם אל הכבישים הארציים.
בהינתן מחירי הדירות באזורים האלה, הדעת נותנת שהאוכלוסיה שתגור שם תהיה מהמגזר שמחזיק בשתי מכוניות לפחות לכל משק בית, ובהן כאלה שעלות אחזקתן מוטלת על המעסיק, ומעודדת את הבעלים לצאת איתן בכל בוקר לעבודה. את ציר לוי אשכול אי אפשר להרחיב, והמשמעות היא פקק שיתחיל בשלב היציאה מהחניה התת־קרקעית אל עורק תנועה שהיה פעם רחוב ומתפקד ככביש בין־עירוני פקוק.
עיריית קרית אונו מקדמת בימים אלה הגדרת נתיב תחבורה ציבורית (נת"צ) על הרחוב הראשי שלה. כדי ליישמו צריך עוד ליישב מחלוקת בין העירייה למשרד התחבורה בנוגע למיקומו: העירייה מבקשת שיהיה בצד ימין, למען בטיחות הנוסעים שיירדו למדרכה ואגב כך יזינו את המסחר ברחוב, ואילו משרד התחבורה רוצה בשם המהירות לסמן את הנת"צ במרכז הכביש, בדומה לרחוב ז'בוטינסקי בפתח תקוה, שהתפרסם כציר דמים. המשטרה מצדדת בעמדת העירייה. כמו כן, העירייה העמידה כתנאי את חיבור הנת"צ אצלה לרשת צירי תחבורה ציבורית בגוש דן, בטענה שאין טעם לתת עדיפות לאוטובוסים בתוך העיר, אם במעבר לעיר אחרת יעמדו שוב בפקק בנתיבים משותפים עם המכוניות הפרטיות.
עיר ימים, עין התכלת, נתניה
אין מוצא בדרום, אופטימיות זהירה בצפון
יחידות דיור קיימות: 3,100 בעיר ימים
תוספת יחידות דיור מתוכננת: 7,200 בשכונות חדשות
מהירות נסיעה ממוצעת בבוקר: 13 קמ"ש
בעיר ימים שבדרום נתניה יש כיום קצת יותר מ–40 בניינים שגובהם 20–36 קומות, ובהם גרות יותר מ–3,000 משפחות. לרוב המשפחות יש שתי מכוניות, ויש משפחות עם שלוש וארבע, במקרה הלא נדיר שבו גרים בבית גם סטודנטית וחייל, וכולם צריכים לצאת בבוקר לעיסוקם במקומות שונים מחוץ לשכונה, שבה יש רק בנייני מגורים.
השכונה נולדה כשכונת מגדלים "ירוקה" שבמרכזה שטח ציבורי פתוח גדול, בלי כבישים חוצים שמקשרים בין חלקי השכונה, ובינה לבין שכונות אחרות ומופרדת גם מהשכונה הסמוכה — רמת פולג. מערכת דרכים כזאת משמעותה פקק בטוח: היציאה מהשכונה אפשרית משני רחובות בלבד שלכל אחד מהם שני נתיבי תנועה בכל כיוון — הרחובות שזר ועוזי חיטמן. אליהם מתנקזים כלי הרכב משכונת רמת פולג, וכל כלי הרכב הנוסעים בהם נכנסים יחד אל רחוב בן גוריון — הציר המוביל לכבישים הארציים 2 ו–4.
ברחוב בן גוריון — רובו שני נתיבים לכל כיוון, ולפעמים שלושה — פוגשות המכוניות של תושבי שכונת עיר ימים ורמת פולג את המכוניות של תושבי גבעת האירוסים, נוה עוז ואגמים — שכונות מגדלים הממוקמות מצפון־מערב לעיר ימים. בשכונות אלה מתגוררים עוד עשרות אלפי תושבים, והן נבנו בדגם דומה של כביש אחד או שניים המתנקזים לציר המרכזי. בין תושבי נתניה יש המשתמשים ברכבת, והם עולים עליה בתחנת ספיר שנפתחה לפני כשנתיים, אך גם אליה מגיעים בכלי רכב הנוסע באותם צירים בדיוק.
3 ק"מ בלבד הוא המרחק בין עיר ימים לתחנת הרכבת ספיר, ובבוקר טיפוסי הנסיעה אליה נמשכת במכונית 17 דקות. האוטובוס לרכבת עובר בצירים הראשיים, וכדי להגיע לתחנה שלו צריך ללכת ק"מ ויותר. אפשר לחכות לאוטובוס שעובר בתוך השכונה בתכיפות נמוכה ובמסלול ארוך, לנסוע בו אל התחנה החיצונית, לרדת בתחנה מחוץ לשכונה ושם ולהחליף לאוטובוס שני, המביא לרכבת. בכל מקרה הנסיעה באוטובוסים לא תקצר את הזמן בדרך, מפני שאין להם נתיב מועדף והם עומדים בפקק עם המכוניות הפרטיות.
המגיעים במכונית לרכבת ייאלצו לחפש חניה ברחובות באזור תעשייה ובמגרשים בלתי מוסדרים, ועקב מצוקת החניה רבים מתייאשים אחרי שני סיבובים וממשיכים במכוניתם ליעד הסופי. לצד חלק מהדרכים המובילות לתחנה יש נתיבי אופניים, אך הם אינם רציפים, אינם מוצלים, אינם מוגנים ממזג אוויר סוער, חשוכים לפעמים, ובנוסף עוברים בכבישים מהירים שאין בהם תשתית לחצייה בטוחה לא במכונית.
עשרה בניינים נבנים בימים אלה בשכונת עיר ימים, שניים מתוכם בגובה 32 קומות ואחרים בגובה 20 קומות לפחות. בסך הכל מתוכננת השכונה לכלול 4,200 יחידות דיור. בבנייה המסתיימת בחודשים הקרובים יצטרפו 700 משפחות לפחות שיביאו עמן 1,400 מכוניות לפחות. בהינתן תוואי הרחובות הנוכחי בשכונות שאינן מקושרות ביניהן, ואין בהן רחובות חוצים לקווי אוטובוסים יעילים, התנועה באזור הולכת בדרך ללא מוצא.
עידוד נגד הקטסטרופה התחבורתית בדרום נתניה אפשר לשאוב מתוכניות הפיתוח של עין התכלת בצד הצפוני של העיר. הבנייה שם מתוכננת להוסיף 6,000 יחידות דיור על קרקעות פתוחות עם קשר טבעי לשכונות הוותיקות, באופן שממלא חללים ויוצר רצף בבינוי הקיים. תוכניות אלה, שהועברו לביצוע בהליך המזורז בוותמ"ל, יכולות לשפר את הניידות לתושבים, מכיוון שהן מוסיפות צפיפות שתצדיק תחבורה ציבורית לאזור שכיום יש בו רק בנייה נמוכה, ולכן קשה להביא אליו שירות אוטובוסים יעיל.
הבשורה הטובה: מסוף אוטובוסים מתוכנן בצמוד לתמונה, דבר שייטיב עם השירות. עוד בשורה טובה: שכונות עין התכלת קרובות לכביש 2, אך כאן יש אתגר — בין השכונות לכביש נמצאים יישובי הווילות אביחיל ושושנת העמקים שבהם 1,000 ו–1,500 תושבים בהתאמה. אלה עלולים להתנגד, ובצדק מבחינתם, ולחסום את האפשרות לחיבור ישיר של השכונה העירונית החדשה אל הכביש הארצי הסמוך.
בית אליעזר, חדרה
מחכים ליוליניה, וגם היא לא תעזור
יחידות דיור קיימות: 4,500
תוספת יחידות דיור מתוכננת: 6,000 בשכונה חדשה
מהירות נסיעה ממוצעת בבוקר: 18 קמ"ש
על שטחים פתוחים סמוכים לשכונה המזרחית ביותר בחדרה, בית אליעזר, מתכננת הממשלה תוספת של 6,000 יחידות דיור בבנייה לגובה, המקודמת בהליך המזורז (ותמ"ל). בבית אליעזר מתגוררים כיום 15 אלף תושבים, ואם התוכניות יתממשו הן יותר מיכפילו את גודלה בתוספת של 20 אלף תושבים לפחות. בית אליעזר מחוברת לכביש בין־עירוני אחד, כביש 9, והוא המוביל אל הכבישים הארציים 6 ו–4. הדרך לכביש 9 מבית אליעזר היא כביש עירוני אחד, שמעון פרס, שרוחבו ארבעה נתיבים, שניים לכל כיוון, והוא גשר התחבורה היחיד אל בית אליעזר וממנה לא דרך רחובות העיר.
תוספת יחידות הדיור המתוכננת לבית אליעזר תעלה על כביש צר זה עוד אלפי מכוניות, לפחות פי שלושה מאלה שנוסעות בו כיום. הבנייה במגרשים המתוכננים תרחיק את הסיכוי לפתרון של תחבורה ציבורית בבית אליעזר, משום שהיא מותירה את השכונה כיחידה מנותקת מרשת הרחובות העירוניים, וכתוצאה מכך גם מקווי השירות של התחבורה הציבורית המקומית.
בתוכניות העירייה מתוארת כוונה לסלול יציאה צפונית נוספת מהשכונה, זו מופיעה על המפות כ"כביש יוליניה". אף שהוקצה כבר תקציב לסלילה, יוליניה מבוששת, אולי משום שתרומתה להקלה בגודש התנועה מוטלת בספק גדול. יוליניה היא רק עוד דרך שאינה מחברת ישירות לרשת הכבישים הארצית, ואינה חלק מרשת הרחובות העירונית, ולכן אם וכאשר תיסלל, המהלך יזיז את הפקק מהשכונה המנותקת עוד קצת לכיוון מערב ותו לא.
התוכנית לבית אליעזר (תמ"ל 10/55) נמצאת לפני הפקדה בוועדה המחוזית חיפה. עיריית חדרה קיימה לגביה הליך שיתוף ציבור שכלל מפגש אחד שבו הציגו התושבים המתנגדים לבנייה המתוכננת הצעות חלופיות מפורטות לתוספת יחידות דיור לעיר. עדיין לא פורסמה התייחסות הגורמים המתכננים כלפי ההסתייגויות והתחליפים.
משולש נים, ראשון לציון
מרחק הליכה מרכבת לשום מקום
יחידות דיור קיימות: אין
תוספת יחידות דיור מתוכננת: 1,300 בשכונה חדשה
מהירות נסיעה ממוצעת בבוקר: 25 קמ"ש
1,300 יחידות הדיור שייבנו במתחם משולש נים במזרח ראשון לציון משווקות כבעלות נגישות תחבורתית טובה, "במרחק הליכה ממתחם הרכבת, עם גישה ישירה לכביש 431, לכביש 6 ולנתיבי איילון".
הפרסום לרוכשים הפוטנציאליים מדויק (ברובו), אבל אינו מספר את הסיפור כולו. תחנת הרכבת הסמוכה, ראשונים, מנותקת מהמסילה הראשית של רכבת ישראל לכיוון תל אביב, שעוברת בתוואי מערבי יותר, דרך תחנת משה דיין בראשון לציון. בשל כך, תדירות הרכבות מתחנת ראשונים בשעות העומס היא פעם אחת בשעה בלבד לכל כיוון. רכבת ישראל מתכננת לחבר את שתי התחנות בעיר, אך יעברו עוד שנים עד שהפרויקט להנחת המסילה ביניהן ייצא לדרך.
18 מגדלי המגורים המתוכננים, בגובה של 19 ו–24 קומות, יוקמו על כ–350 דונם של שטחים פתוחים במשולש שיוצרים הכבישים 431, 4313 ורחוב קלמן שור. כביש טבעתי יקיף את המגדלים, וינקז את הדיירים לכביש 431, עם התנועה המגיעה מנס ציונה, רחובות, רמלה־לוד ומודיעין לכיוון המרכז. מלבד הבנייה במשולש נים, באזור מוקמים ומתוכננים מיזמי נדל"ן רבים, ובהם מגדלים נוספים מול קניון עזריאלי במחלף ראשונים.
באשר לגישה הישירה המובטחת לנתיבי איילון, מדובר במרחק של כ–6 ק"מ ממשולש נים למחלף מבוא איילון, שאורכת כיום בשעות העומס כ–13 דקות — וכמובן תתארך לאחר אכלוס השכונה באלפי תושבים ובכ–2,000–3,000 מכוניות. וזה, כמובן, עוד לפני הפקק הקבוע באיילון
צפון ממחלף וולפסון עד קיבוץ גלויות בתל אביב, שהוא מקטע הכביש הבין־עירוני האטי בישראל, לפי דירוג שערכו במינהלת התכנון של משרד התחבורה (מת"ל), עם מהירות ממוצעת של 12.1 קמ"ש בשעות הבוקר.
מורשה, רמת השרון
משלמים את מחיר ההתנגדות
יחידות דיור קיימות: 12 אלף בכל רמת השרון
תוספת יחידות דיור מתוכננת: 2,000 בדרום־מזרח העיר
מהירות נסיעה ממוצעת בבוקר: 20 קמ"ש
הפקק הכי ותיק בישראל משתרך בתוך רמת השרון, שכבר בשנות ה–80 קיבלה אישור מיוחד ממשרד החינוך לדחות את פתיחת בתי הספר בחצי שעה בגלל גודש הבוקר ברחובותיה. ב–1994 הסתיימה בניית מחלף הכפר הירוק, ויצחק רבין כראש הממשלה וישראל קיסר כשר התחבורה גזרו את הסרט והכריזו בתמימות אופיינית לאותם ימים רחוקים שהנה סוף־סוף נפתרה בעיית הפקקים של העיר. בשנות ה–80 הדרך מדרום־מזרח רמת השרון לצומת הכפר הירוק נמשכה חצי שעה בבוקר, וכיום היא נמשכת רק 17 דקות.
ברמת השרון יש 12 אלף יחידות דיור, ומראשית המילניום כמעט לא נוספו בה דירות חדשות. בתחילת השנה בלמה מועצת העיר בהצבעה דרמטית תוכנית מתאר כוללנית לשילוש גודלה של העיר. התקדמות המתאר נתקעה, ואולם הדבר לא מנע התקדמות תוכניות בנייה אחרות שאושרו בעבר, בקצה הדרום־מזרחי של העיר. בשכונת מורשה מסתיימת בימים אלה בנייתם של תשעה מגדלים ברחוב אלכסנדרוני — 700 יחידות דיור, ובשנים הבאות ייבנו ברחובות יוספטל ואילת שלידו 12 בניינים במתווה פינוי־בינוי שיוסיפו 1,300 דירות לקיים. כמו כן, מונחות על שולחנה של הוועדה המחוזית תוכניות לעוד 2,000 דירות באותו אזור, על מגרשים שבהם עמד מפעל אלקו.
עד המגדלים החדשים התאפיין דרום־מזרח רמת השרון בבנייה נמוכה הפזורה לאורך רחובות צרים. הכבישים מוגבלים במספר כלי הרכב שהם יכולים לשאת, ודלילות המגורים והרחובות המעגליים מקשים על תפקוד יעיל של אוטובוסים. משום כך, הבנייה הרוויה היתה אמורה להתממש במקביל להרחבת צומת מורשה כמחלף שיחובר לעיר, ישרת את התושבים החדשים, ויהיה שער מזרחי לכניסה וליציאה ברמת השרון.
את הקמת המחלף עצרה באמצע העשור הקודם התנגדות תושבי העיר: הם חששו מפני התנועה שתזרום לעיר דרכו ותעבור ברחובות השקטים, ולכן ביקשו למנוע את החיבור לכביש הארצי שבמזרח העיר. כך נותרה רמת השרון עם כניסות ממערב בלבד. לימים, הלחץ על היציאות עשה את שלו ודחף למעשה משונה: כביש מאולתר שנסלל לפני כמה שנים בשולי העיר, על קרקע חקלאית, בהליך של שימוש חורג. הכביש, שאינו רשום באופן רשמי כדרך בישראל, עובר לאורך כביש 4 ונפלט אליו סמוך לשער המערבי של תע"ש. עד להודעה חדשה הוא פתח יציאה, אבל להיכנס אי אפשר דרכו. המצב הזה מסביר את ממצאי הסקר התחבורתי שהצביע על כך שבשעות הבוקר עוברות ברחוב סוקולוב בעיר 12 אלף מכוניות מצפון לדרום, ואילו בחזרה, בשעות הערב, נספרו באותו קטע דרך יותר מ–20 אלף כלי רכב..
גליל ים, הרצליה
תקועים בדרך לפיתוח
יחידות דיור קיימות: כ–400
תוספת יחידות דיור מתוכננת: 4,000 בשכונה חדשה
מהירות נסיעה ממוצעת בבוקר: 11 קמ"ש
תוכנית המתאר של הרצליה תלויה על בלימה, לאחר שבלחץ תושבים נעצרה התקדמותה בוועדה המחוזית. לפני שנעצרה, היא הקצתה קרוב ל–4,000 יחידות דיור לשטח בצד הדרומי של העיר — אדמות קיבוץ גליל ים לשעבר, בשכונות שתוכננו ורוב הבנייה בהן כבר קיבלה היתר. בשכונה כבר יש כמה מאות דירות המאוכלסות במיזמי שכירות ארוכת טווח, והבנייה מתקדמת לקראת השלמת שלב א' בפיתוח הכולל 2,500 יחידות דיור. עוד 1,450 יחידות מתוכננות במגרשים, אך מחכות להיתרי בנייה כשלב ב' בפיתוח. אפשר לנחש שההיתרים יגיעו מהר משום שבבנייתם תלוי הסכם הגג של הרצליה, אחרי ששתי תוכניות בנייה אחרות שנכללו בו ירדו מהפרק לזמן הקרוב. לפיכך, שכונת גליל ים תאכלס בקרוב אלפי משפחות ובכל אחת שני הורים עובדים, ולכן בכל בית יהיו לפחות שתי מכוניות.
השכונה מנותקת מרשת דרכים: בצד המזרחי הנתק קורה מפני שהיא גובלת באדמות קיבוץ גליל ים שהוא מובלעת בתוך הרצליה ואינו חולק עם העיר את רשת הרחובות שלה — אי אפשר לעבור דרכו. מצד דרום שכונת גליל ים נושקת לשטח פתוח שאינו מפותח כרגע ואין בו דרכים בכלל. גם במערב יש שטחים פתוחים, וכן בית הקברות העירוני ולבסוף — נתיבי איילון. מצד צפון, במרחק פחות של מקילומטר בודד, עוברת דרך שבעת הכוכבים — כביש המחבר את שכונות העיר להרצליה פיתוח ולאזור התעסוקה, ומוביל אל מחלף החיבור לנתיבי איילון ולכביש החוף בדרך אל תל אביב.
בתי המגורים המהווים את שכונת גליל ים מוקפים בכביש טבעת שהיציאה אליו אפשרית משני מקומות בלבד. בכביש המקיף יש שני נתיבים בכל כיוון, והוא מעביר לכביש היחיד שגם בו יש רק שני נתיבים בכל כיוון המחבר אל דרך שבעת הכוכבים. דרך הכוכבים היא עורק התנועה של רוב תושבי הרצליה ביציאה לעבודתם בבוקר אל אזורי התעסוקה, בעיר שלהם ובערים אחרות. הנסיעה בבקרים כיום אורכת כרבע שעה — במקטע כביש של 1.5 ק"מ בלבד עד מחלף הסירה — ותוך זמן לא רב יצטרפו לעומדים שם כל בוקר תושבי הדירות בגליל ים — עוד 5,000–2,000 כלי רכב — והיד עוד נטויה.
תוספת מדאיגה היא שכונת הרצליה הילס, שבה 600 יחידות דיור שבנייתן מסתיימת בימים אלה ויתאכלסו בתוך חודשים ספורים — עשרה בניינים בגובה בין שמונה ל–18 קומות בין כביש החוף לתחנת הרכבת הרצליה, שדרך שבעת הכוכבים היא המוצא היחיד ברכב גם בשבילם. נותר רק לקוות שדיירי "הילס" ישתכנעו להשתמש ברכבת שהתחנה שלה קרובה אליהם מאוד — אחרת הם עלולים להוסיף קרוב ל–1,000 כלי רכב אל הגודש הכבד.
נוה שרת, תל אביב
נחנקים במעגל
יחידות דיור קיימות: כ–4,500
תוספת יחידות דיור מתוכננת: 7,300 בפינוי־בינוי
מהירות נסיעה ממוצעת בבוקר: 18 קמ"ש
בשכונת נוה שרת בצפון־מזרח תל אביב יצאה לדרך לפני עשור תוכנית בית אל, על שם הרחוב הקשתי שאורכו פחות מ–500 מטר, שבתי הרכבת הישנים שלו, שבהם היו 470 דירות בסך הכל, נהרסו. עליהם נוספו 1,300 יחידות דיור בבניינים חדשים, המתנשאים לגובה שמונה עד 27 קומות. זה היה היישום הראשון של מהלך התחדשות עירונית לפי מפתח הפיתוח האורבני של פינוי־בינוי בישראל.
פעימת האכלוס הראשונה הסתיימה לפני שנתיים, השנייה מסתיימת בימים אלה, והאחרונה תסתיים עד סוף השנה. בקרוב תצא לביצוע תוכנית פינוי־בינוי נוסף בשכונה, ברחוב הצנחנים, הסוגר את הטבעת הקטנה שכלפיה מתעגל רחוב בית אל. לרחוב הצנחנים יתווספו 370 דירות, שישלימו ליותר מ–2,000 יחידות דיור בתוך מעגל קטן שהיקפו פחות מק"מ, בדרכים שכיום הן חד־סטריות ברובן.
ציר התנועה המחבר את בית אל והרחובות ללא מוצא בשכונה לרשת הדרכים העירונית הוא ראול ולנברג, והחיבור אליו הוא דרך שני רחובות בלבד: דבורה הנביאה והמשך של רחוב הצנחנים שבו מתוכננת תוספת הבנייה המדוברת. כך היוצאים ממגדלי בית אל לראול ולנברג מתחרים על ששת נתיביו עם כלירכב מרחבי המטרופולין, המגיעים דרכו לאזור התעסוקה הגדול ברמת החייל,שבו עשרות אלפי מקומות עבודה. בבוקר יום חול הדרך מרחוב בית אל לצומת רמת החייל היא פתח היציאה מהשכונה לכיוון מערב, צפון ודרום, נמשכת 20 דקות.
בנוה שרת מקודמות עוד כעשר תוכניות לפינוי־בינוי המשלבות מגדלים, בנייה מרקמית (בניינים צפופים ללא מרווחים ביניהם) ומסחר בקומת קרקע. הן נמצאות בשלבים שונים של תכנון, אך עדיין לא אושרו בוועדה המקומית. עם מימוש כל התוכניות יהיו בנוה שרת 7,300 יחידות דיור, בהשוואה ל–2,900 יחידות לפני שהחל הליך ההתחדשות.
תקן החניה שלפיו ייבנו הדירות מעודכן להפחתה הנתמכת בנוהל הארצי, כלומר חניה אחת לכל יחידת דיור רגילה וחניה וחצי לדירות גדולות מ–120מ"ר, זאת בשל הקרבה לתחנות הקו הסגול המתוכנן לעבור באזור. ספק אם רוכשי הדירות כיום יסתפקו במכונית אחת בבואם לגור באזור שבו המרחקים בין אזורי המגורים לשירותים שגרתיים גדולים.
לזכות עיריית תל אביב יש לומר כי השטח מייצג תוכנית שגובשה לפני 20 שנה ואושרה לפני 11 שנה, אז לא הורחבו דרכים, תחתית המגדלים לא פנתה לרחוב ותוכננה רק ככניסה לחניה התת־קרקעית — יציאות וכניסות שיוצרות בעצמן חסימות לתנועה ברחוב. בעירייה אומרים כי בתוכניות הפינוי־בינוי החדשות יפיקו לקחים, ויינתן דגש לפיתוח מערכת דרכים רציפה שתחליף את הרחובות ללא מוצא, הרחובות יותאמו לניידות ברגל וכן תיפתח עוד כניסה לכלי רכב מראול ולנברג.
דרום גבעתיים
כוונות טובות בשוליים
יחידות דיור קיימות: 23 אלף בכל העיר
תוספת יחידות דיור מתוכננת: 4,000 יחידות דיור בכל העיר
מהירות נסיעה ממוצעת בבוקר: 18 קמ"ש
העלייה בערכי הנדל"ן דחפה בשנים האחרונות בעלי דירות בגבעתיים להניע מיזמי תמ"א 38. אפילו תוספת התושבים הזעירה הנובעת מאלה מכבידה על מרכז העיר הקטנטנה, שבה הרחובות צרים והתחבורה הציבורית דלילה ומוגבלת בטופוגרפיה בעייתית.
בימים אלה מתנהל משא ומתן בין העירייה למשרד התחבורה על הקצאת נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות הראשיים. כמו בקרית אונו העירייה מבקשת את הנת"צ בצד ימין לשם הבטיחות, הנגישות והתמיכה במסחר, ואילו המשרד מבקש שהנתיב לאוטובוסים יהיה במרכז הדרך, בצד שמאל, לשם המהירות. כך או כך, בינתיים, בבוקר אופייני הדרך ממרכז העיר ליציאה הקרובה לאיילון נמשכת 23 דקות במכונית פרטית, ובאין נתיב לאוטובוסים, גם אם תכיפותם גבוהה, אין בהם כל יתרון.
בד בבד עם הצטופפות לא מתוכננת בתמ"א 38, מקדמת העירייה מהלכי פינוי־בינוי והקמת מגדלים על הקרקע המתפנה לאורך הגבולות — בצירי תחבורה בין־עירוניים: דרך השלום וכביש אלוף שדה שבו מתוכנן לעבור קו הרכבת הקלה הסגול. ברחובות אלה יש כיום שירות אוטובוסים מגוון לרחבי המטרופולין ומחברים למסופים עם קווים ארציים, למשל בצומת תל השומר.
תוכנית אחת היא באזור התעשייה, ברחוב כורזין המתוכנן ליהפך לשטח מעורב שימושים עם מגדלי משרדים שבהם יש מוסדות ציבור ואף מגורים בשיעור 10% משטח כל הבנייה. המודל יכול להוסיף מאות יחידות דיור לאזור. התוכנית השנייה היא הסתדרות דרום. היא כוללת הקמת 19 בניינים עד לגובה 25 קומות ברחובות המאבק, ההסתדרות ואלוף שדה. בסך הכל מתוכננות להתווסף באופן זה 4,000 יחידות דיור בכל העיר — הגדלה של העיר ב–15%. הדירות מתוכננות עם תקן חניה מופחת, בכוונה לעודד שימוש בתחבורה ציבורית הנגישה לבנייני המגורים, לפחות באופן תיאורטי. צפיפות המגורים תתמוך בתדירויות גבוהות ושיפור השירות. מנגד, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה הורתה בינתיים להקפיא את הבנייה בגבעת קוזלובסקי בעיר למשך שנתיים.
האתגר של גבעתיים הוא אלפי המשפחות שיגיעו עם מכוניות והרגלי התחבורה ישנים. אם לא יסולקו מכשולי נגישות להולכי רגל, מסוגם שלכבישים רחבים שאי אפשר לחצותם, מעברי חצייה מעטים, צמתים עם תעדוף למכוניות, הפרדות מפלסיות, מחילות, גשרים ונתקים בבינוי המאפיינים את התכנון של תוכנית בניין העיר (התב"ע) הנוכחית, כל הכוונות הטובות של העירייה יתנקזו לפקקים כבדים, שיכבידו על הכניסות והיציאות מהעיר.
ראש העין
מעכבים את הבנייה עד שיוכשרו נת"צים
יחידות דיור קיימות: 12.5 בכל העיר
תוספת יחידות דיור מתוכננת: 12.5 אלף יחידות דיור לפחות עד 2020
זמן נסיעה ממוצע בבוקר: 25 דקות
ראש העין היא העיר הצומחת ביותר בישראל. לפי התוכניות המקוריות, העיר אמורה להכפיל את אוכלוסייתה עם בנייה של 15.5 אלף יחידות דיור, ולכל הפחות 12.5 אלף יחידות דיור עד 2020, כך לפי הסכם הגג שחתמה הממשלה עם העירייה ב–2014. עד לא מזמן התקדמו תוכניות הבנייה בעיר כסדרן, ובסוף השנה ישלימו מחלקות התכנון העירוניות מתן היתרי בנייה ל–8,000 יחידות דיור בקירוב מתוך 12.5 אלף יחידות הדיור שאושרו בהסכם הגג. אלא שבינתיים, ותוך כדי הפיתוח, הבנייה והאכלוס של בנייני המגורים החדשים התגלה מכשול — תכנון לקוי של רשת הדרכים בין שכונות העיר ומחוץ לה. התוצאה: בשעות היציאה והחזרה מהעבודה נוצר גודש תנועה כבד בתוך העיר ובדרכים המחברות אותה אל מרכז המטרופולין.
הגודש הזה משפיע על כל הנוסעים בכביש 5, שהוא הציר העיקרי המוביל למרכז הארץ מיישובים במזרח ובצפון השרון. נסיעת קטע שאורכו 16 ק"מ נמשכת בבוקר יום חול 45 דקות בממוצע, ולפעמים יותר, לעומת כעשר דקות בשעות השפל. היציאה מדרום ראש העין למחלף קסם אורכת כיום כ–25 דקות בבוקר.
הוועדה לתכנון ולבנייה במחוז מרכז החליטה בספטמבר לעכב את המשך הבנייה בראש העין עד שיתמלאו 13 תנאים שהציבה להוצאת היתרי בנייה בעתיד. כל התנאים נוגעים לתשתיות תחבורה בשטח העיר ובדרכים המקשרות אותה ליישובים בסביבתה, ואותם — למטרופולין גוש דן. ההחלטה מאיימת לכאורה על המשך התקדמות הבנייה של אלפי דירות בעתודת הקרקע הגדולה ביותר באזור המרכז — השכונות החדשות בראש העין.
כדי להמשיך לבנות בראש העין כמתוכנן, וכפי שהעירייה מחויבת בהסכם הגג שחתמה עם המדינה בראשית 2014, לא צריך להקים תשתיות חדשות, אין חסמים ביורוקרטיים שמקורם בהחלטות מהעבר, ולא נדרשים אישורים מיוחדים או שינויים תכנוניים מכל סוג. אפילו כסף רב לא נדרש, מכיוון שכל התשתיות והאמצעים קיימים כבר בשטח. צריך רק להשתמש בהם נכון, ולשם כך נדרשת החלטה עקרונית של משרד התחבורה להכשיר נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית (נת"צים) בכביש 5 וביציאות מראש העין.
לב תל אביב
הפתרון לפקקים נמצא לפני 90 שנה
שני דברים מאפיינים את מרכז תל אביב ההיסטורי ומבדילים אזור זה מהשכונות החדשות שנבנות כיום בישראל: גיוון באמצעי הניידות ורשת רחובות צפופה בשתי וערב. מבט על רחובות השכונות החדשות שנבנות בישראל מגלה שכמעט כל התנועה נעשית בהם במכוניות פרטיות, כשהכלי האלטרנטיבי השכיח השני הוא אופניים חשמליים. ברחובות תל אביב, בנוסף למכוניות, צועדים הולכי רגל, נוסעים רוכבי באופניים וכן נוסעים באוטובוסים, מוניות ומוניות שירות. בנוסף לכך, אפשר לראות בעיר כלי רכב חשמליים אישיים מסוגים שונים כמו קורקינטים וקלנועיות.
רשת הרחובות באזור זה תוכננה לפני 90 שנה, היא צפופה ומגדירה דרכי שתי וערב, החוצות את כל העיר ומאפשרות לכלי הרכב וגם להולכי רגל להגיע בלי מעקפים לנקודות שונות בדרכים קצרות. בצירי התנועה כמו אבן גבירול, דיזנגוף, אלנבי וארלוזורוב האוטובוסים נוסעים בנתיבים מועדפים ומביאים המונים מצפון העיר לדרומה וחזרה.
לנת"צים הרבים יש עוד השלכה: למכוניות יותר קשה לנוע, משום שיש דרכים שבהן נסיעתם מוגבלת ולפעמים אף אסורה, ולכך מצטרפת מצוקת החניה. מדיניות זו גורמת לרבים לוותר ולמצוא תחליף בדמות אופניים, אוטובוס או מונית, שאינה זקוקה לחניה. חניונים יש — אך רובם בינתיים ממוקמים בשולי העיר, ואמנם ככל שהם קיימים יש בסביבתם פקקים, בעיקר בשעות היציאה מהעבודה. הם גם יקרים מאוד, ולכן אנשים מעדיפים לא לחנות שם. יוצא שהכניסות והיציאות לעיר עמוסות, וברחובות מרכז תל אביב התנועה אטית (כפי שצריכה להיות במרכז עירוני מטעמי כלכלה ובטיחות), אך זורמת בשטף ברוב שעות היום.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
הגעתם לגיל 45? למדינה יש חדשות לא טובות בשבילכם
ליצמן יורה לעצמו ברגל? מה יעלה בגורל המהלכים הגדולים שקידם
