תופעת השיתופיות מוכרת לנו מתחומים שונים – קודם כול המודל הוותיק של הקיבוץ, שבשנים האחרונות תופס תנופה מחדש אצל משפחות צעירות בזכות השיתוף. בשנים האחרונות נכנסו לחיינו גם השיתופיות החברתית באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות כמו פייסבוק ואחרות, וגם הכלכלה השיתופית - חללי עבודה שיתופיים לפרילאנסרים; Airbnb, שיתוף אופניים וקורקינטים לנסיעה בעיר ועוד.
לאחרונה גם תחום המגורים תופס כיוון לשיתופיות וללקיחת אחריות על חיי הקהילה. זה קיים כבר בקבוצות ווטסאפ של דיירי בניין, וגם דף פייסבוק מיוחד לשכונה. אבל זה הולך ומשתכלל. מתברר, שהאכזבה בעולם מהשירותים שניתנים לאזרחים מהמדינה (בין אם בנושאי חינוך, ביטחון אישי או בריאות) מביאים יותר ויותר אזרחים להתאגד ולהחליט שהם לוקחים אחריות על החיים שלהם ועל הקהילה שלהם במגוון תחומי החיים.
הרצון ליצור סביבת גידול אופטימלית עבור הילדים מביאה יותר ויותר משפחות לחפש מודלים אלטרנטיביים למצב הקיים. בארה"ב לדוגמא התפתחה תופעת ה- Micro Communities במסגרתה משפחות בשכונות השונות בערים הגדולות פיתחו לעצמם תפיסת מגורים המושתתת על בניית קהילה עצמאית. זאת, מתוך הבנה שאם אנחנו רוצים ליצור סביבת מגורים אופטימלית עבור הילדים אנחנו צריכים לקחת אחריות על הקהילה ולהיות הרבה יותר מעורבים בה. משפחות אלו החלו להתאגד וליצור מפגשים משותפים שמאפשרים להם לעצב את החיים בתוך הקהילה ולקבל החלטות שמחייבות את כולם.
מה מטריד את ההורים הצעירים?
מחקר מקיף שנערך בקרב מעל 2000 אימהות צעירות מלמד כי החשש השני בחשיבותו בקרב האימהות הצעירות הוא שהילד לא יגדל בסביבה הנכונה ולא ייהנה מכלים שיאפשרו לו למצות את הפוטנציאל שטמון בו. החשש השלישי בחשיבות נעוץ ביכולת של הילדים לפתח יכולות תקשורתיות וחברתיות שיסייעו להם ליהנות מעושר של חברים ומאיכות חיים עתידית.
בעידן חדש בו אנו חיים, אנחנו ההורים מאד עסוקים ומתקשים לקחת שליטה על החינוך וההעשרה של ילדנו. מצד שני, אנחנו מבינים את הצורך החשוב בחינוך לערכים והישגיות. מתח זה בין הזמן הפנוי וההבנה של מה חשוב יוצר לא מעט קונפליקטים. תוסיפו לזה את תופעות הלוואי "באדיבות" העידן הטכנולוגי ותקבלו הורים עם לא מעט חששות ודאגות.
גם בישראל רואים ניצוצות של תפישה זו גם בתחום המגורים. כך למשל, שכונת "בצוותא", המוקמת בימים אלה בישוב חריש, היא השכונה הראשונה בישראל שביקשה לאמץ את המתכון השיתופי בכדי להעשיר את חווית המגורים של תושבי השכונה ולגבש בה שכונה צעירה ומלוכדת.
בחברת שפיר שבונה את בצוותא, מספרים שבשכונה ייבנו מתחמים שיתופיים שייתנו לתושבים מענה בכל תחומי החיים. כך למשל, ייבנה בשכונה מרכז מצוינות והעשרה שיספק לתושבי השכונה שיעורי העשרה, חוגים, פעילויות, סדנאות, שטחי לימוד וחלל אירועים שיתופי. מבנים קהילתיים נוספים שיעמדו לרווחת התושבים: חללי עבודה מרווחים, מאובזרים ונוחים. חנות שיתופית בה יוכלו תושבי השכונה להחליף מוצרים ולהעמיד לרשות השכנים כלי עבודה וגינון, כלים לעבודה עצמית DIY, ציוד קמפינג, אולם אירועים ועוד. וסופר קהילתי שיבוסס על דגם של עסק בר קיימא ויתנהל על פי ערכי הסולידריות, ההוגנות, השקיפות והקיימות. הסופר יוקם באמצעות קואופרטיב או בהתקשרות עם גורם חיצוני שינהל אותו כמיזם שיתופי.
השאיפה של חברת שפיר היא להעביר את הפלטפורמות השיתופיות לאחריות הועד המנהל של השכונה. כך יוכלו חברי השכונה לקחת אחריות מלאה על ניהול הקהילה וחווית המגורים בה, בדומה לקיבוצים או לשכונות החלוצות בארץ ובעולם.
הכול גם זול יותר
בחברה מציינים גם, כי עלות השימוש בכל אותם פלטפורמות תהיה ללא כוונות רווח ותממן את התחזוקה שלהם בלבד. אי לכך, העלויות יהיו זולות בהרבה מהמקובל במקומות אחרים. בכול מקרה, תושבי השכונה שלא ימצאו בהן עניין, לא מחויבים להשתתף בתחזוקתן.
עם זאת, גם שם מודעים לכך שמרבית המיזמים השיתופיים נכשלים בגלל העדר פלטפורמה פיזית מתאימה או חוסר בהצטרפות בשלבים הראשונים. מיזמים ששורדים את השנה הראשונה לקיומם ממשיכים למשך תקופות ארוכות.
לכן החליטה החברה שבשנה הראשונה היא זו שתפעיל את הפלטפורמות המשותפות, ולאחר מכן הן יועברו לאחריות ועד משותף לשכונה שייבחר על ידי תושביה. הניסיון של שנה ראשונה בחסות החברה היזמית, מהווה מתכון משופר להצלחת המודל.
בצוותא היא שכונה ראשונה של המודל השיתופי, אם כי יש להניח שבעתיד נראה עוד תופעות חדשניות כמוה שמאפשרות לחבריה לעצב את החיים בקהילה על פי התפיסות והאמונות שלהם. כי כמו שכולם אומרים: "אם אתה רוצה שמשהו יעשה טוב, תעשה אותו בעצמך".
פרויקט "בצוותא" של חברת שפיר נבנה בימים אלו. סך הכל ייבנו 7 מתחמי מגורים ו-86 בניינים.