שנה עברה מאז שפרסמנו את מדדי איכות החיים בערים הגדולות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), ובמבט השוואתי נראה שבין תקופה לתקופה ישנם שינויים מהותיים. הנתונים הנוכחיים אומנם מתייחסים לשנת 2023, ולפיכך אינם משקפים את השלכות התוצאות בבחירות המקומיות מהשנה שעברה, אבל יש בהם כדי ללמוד על הדינמיות של הנעשה בערים הגדולות המהוות קרוב למחצית מאוכלוסיית ישראל (43%).
הרצליה, למשל, קפצה ארבעה מקומות ומדורגת כיום ראשונה בכלל המדדים. כפר סבא, שעמדה בראש הטבלה בשנה שעברה, ירדה למקום השני, אבל מבחינת תחושת הביטחון האישי, ניכרת בה ירידה משמעותית מ-90% ל-76% - ככל הנראה בהשפעת המצב הביטחוני והקירבה לשטחי הרשות הפלסטינית. הממוצע הארצי כולו, אגב, ירד מ-80% ל-73%.
הקו האדום של הרכבת הקלה מתחיל כך נראה לשאת פירות, על אף שהחל לפעול רק ברבעון האחרון של אותה שנה. שביעות הרצון הכללית מהתחבורה הציבורית עלתה מ-35% לכ-40%, וערים בגוש דן שבהן עובר הקו האדום עלו במיוחד: פתח תקווה קפצה חמישה מקומות, רמת גן עלתה בשני מקומות, ובת-ים נשארה במקום הראשון אבל זינקה בשביעות הרצון מ-57% ל-65%.
בת-ים היא עיר מסקרנת במיוחד מבחינת האמון במערכת המשפט, עם לא פחות מ-71% בשנת 2023 ובמקום הראשון מבין הערים הגדולות בארץ. אחריה ירושלים, חולון, רחובות, נתניה ותל-אביב - וזה מעניין גם משום הערים האלה שונות מאוד זו מזו מבחינת אמון בממשלה, שנמצאת בעימות מתמשך עם מערכת המשפט. נתניה וחולון מדורגות ראשונות עם 42% ו-37% בהתאמה, ואילו רחובות, ירושלים ותל-אביב מדורגות אחרונות.
את מה שאפשר ללמוד מכל זה אנחנו משאירים לקוראות ולקוראים, וממליצים לבקר גם באתר הלמ"ס ולהיחשף לכל 90 מדדי איכות החיים בישראל, שלגבי 57 מתוכם יש נתונים בערים הגדולות.
הנה הנתונים.
מצב כלכלי
עלייה בהכנסה, קיפאון בתעסוקה
גם השנה אין יותר מדי הפתעות בהשוואה בין הערים הגדולות בפרמטרים הכלכליים: תל-אביב והרצליה מובילות ברמת הכנסה ובתעסוקה, וירושלים ובני ברק מדורגות אחרונות. מבחינת התעסוקה יש כמה שינויים, כמו למשל חולון שעלתה שלושה מקומות, פתח תקווה שירדה ארבעה מקומות - וחיפה, שירדה מקום אחד אל מתחת לממוצע הכלל ארצי. ממוצע זה נשאר כמעט אותו דבר, עם עלייה קלה של 0.4%. בהיבטים של הכנסה חציונית למשק בית ישנה מגמה שראוי לחשוב עליה: הממוצע הכלל-ארצי אומנם עלה, אבל מספר הערים הגדולות שעברו את הממוצע הזה ירד מ-9 ב-2022, ל-7 ב-2023.
תחושת ביטחון
הקפיצה של אשקלון ואשדוד
בשנה שעברה הבאנו את דבריו של ראש עיריית כפר סבא רפי סער, שהזהיר בוועדת החוץ והביטחון של של הכנסת: "כפר סבא וקלקיליה זה טווח של בין 600 מטר לקילומטר – וזה אומר שבאותה שאם באותה שבת, בשבע בבוקר, היו מחליטים, בשש וחצי, מחליטים להיכנס לכפר סבא, לא היה אף אחד שיכול היה לעצור אותם". את הפער בין הציטוט הזה לבין העובדה שבשנת 2022 כפר סבא דורגה ראשונה בתחושת ביטחון אישי, אפשר היה להסביר בעובדה שהנתונים עוד לא שיקפו את מתקפת ה-7 באוקטובר. ואכן, בשנת 2023, כפר סבא ירדה בלא פחות מ-14% בתחושה של הנשאלים להסתובב בשעות החשיכה. מי בכל זאת עלה? כאן יש משהו די מפתיע: אשדוד ואשקלון, הערים המטווחות ביותר מבחינת ירי רקטי, בוודאי בחודשים הראשונים למלחמה (כלומר, בסוף 2023), טיפסו ממקומות 13 ו-12 בהתאמה, למקום הראשון והרביעי בהתאמה.
דיור ותחבורה
מגורים יקרים יותר, תחב"צ משופרת
מספר הישראלים שמוציאים על דיור יותר מ-30% מהכנסותיהם הגיע ב-2023 ליותר משליש (34%), לעומת כ-30% ב-2022. זוהי מגמת עלייה שהממשלה תצטרך לתת עליה את הדעת, ואת התשובות לאזרחים, אבל מבחינת הערים הגדולות ישנו נתון מעניין: בשנת 2022 רק שלוש ערים היו מתחת לממוצע הכלל ארצי, ובשנת 2023, המספר הזה גדל פי שלושה. כלומר, יש הרבה יותר ערים גדולות היום עם שיעור נמוך יותר של משקי בית שמתקשים לעמוד בהוצאה על דיור (ביחס להכנסה). מבחינת תחבורה ציבורית, כפי שכתבנו בפתיח, יש סיבה לאופטימיות וסיבה לפסימיות: שביעות הרצון הכללית מהתחבורה הציבורית עלתה מ-35% לכ-40%, וערים בגוש דן שבהן עובר הקו האדום עלו במיוחד. מצד שני, הפקקים בגוש דן ממשיכים לתסכל את הנוסעים: מספר הערים שדורגו מעל הממוצע בחוסר שביעות רצון מהזמן שלוקח להגיע לעבודה, עלה מ-8 ב-2022 ל-12 ב-2023. זאת, על אף שהממוצע הארצי עצמו ירד מ-46.7% ל-44.3%.
חינוך
יותר השכלה גבוהה, קיפאון בזכאות לבגרות
כפר סבא ממשיכה להוביל את אחוז הזכאות לבגרות מבין הערים הגדולות, והרצליה טיפסה מהמקום החמישי למקום השני. חולון ירדה מהמקום ה-6 למקום ה-9, ורמת-גן ות"א ירדו מהמקומות השני והשלישי בהתאמה, למקומות 4 ו-5 בהתאמה. נתון חשוב נוסף ביחס לאחוז הזכאות לבגרות: הממוצע הכלל ארצי נותר כמעט ללא שינוי - 53.7% ב-2022, ו-53.6% ב-2023. שיעור בעלי השכלה גבוהה, לעומת זאת, עלה מ-50.8% ל-53.6%.
בריאות
בת-ים יורדת במשקל, אשקלון פותחת פער
מבחינת שיעור בעלי משקל עודף בקרב ילדי כיתה א', אשקלון מדורגת ראשונה גם השנה, עם עלייה קלה אומנם, אבל בפער גדול יותר מהמקום השני, באר שבע, עם 23.8%. בשנת 2022 הייתה זו בת-ים שדורגה שנייה, עם 26.1%, ואילו במדד הנוכחי יורדת העיר הרבה אל מתחת לממוצע הכלל ארצי, עם 16.3% בלבד. הממוצע עצמו ירד באופן מרשים, מ-19.5% ל-16.9%. מבחינת הערכה עצמית של בריאות, מדד שלא הופיע בסקירה הקודמת שלנו, מדורגות ראשונות בית שמש, הרצליה, תל-אביב ובני ברק.
סביבה
הרבה יותר רועש בין חדרה לגדרה
תל-אביב, העיר ללא הפסקה, זינקה ב-2023 באחוז הנשאלים שהשיבו כי הם סובלים מרעש חיצוני בדירה, מ-48% ל-51%. בת-ים ירדה למקום השני, אבל הפער בינה לבין המקום הראשון גדול יותר ממה שהיה בשנה שעברה. באופן כללי נראה שמבחינת מפגעי רעש יש מגמה הפוכה בערים הגדולות ביחס לממוצע הכלל-ארצי. בעוד שהממוצע ירד באופן משמעותי, מ-32.6% ל-30.5%, מספר הערים שעברו את הממוצע גדל מ-9 ב-2022 ל-12 ב-2023. מבחינת שביעות רצון מרמת הניקיון באזור המגורים, המצב נותר כמעט ללא שינוי: כפר סבא, הרצליה, פתח תקווה, רמת גן וראשון לציון עדיין במקומות הראשונים (אם כי בהבדלים קלים בדירוגים ביחס ל-2022). מדד מיחזור הפסולת, שהכנסנו לראשונה לסקירה השנה, מביא נתונים מעניינים: באר שבע במקום הראשון עם קרוב ל-40% פסולת ממוחזרת, ואחריה בת-ים, חולון וירושלים.
מעורבות אזרחית
בני ברק מובילה בהצבעה לכנסת
מבין 18 הערים הגדולות, בני ברק היא היחידה שעברה את הממוצע הכלל ארצי באחוז הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת - ובפער: 76.5% לעומת 70.6% בכלל הארץ. תל-אביב, נתניה, חיפה ובת-ים דורגו אחרונות במדד זה. מכל הערים הגדולות, בת-ים מדורגת ראשונה במדד האמון במערכת המשפט, עם לא פחות מ-71% מהנשאלים שמביעים אמון, לעומת ממוצע כלל ארצי של 43%, המשקף ירידה מ-46% ב-2022. אחרי בת-ים, הערים עם הכי הרבה אמון במערכת המשפט הן ירושלים, רחובות, חולון ונתניה. האם יש יחס הפוך בין האמון במערכת המשפט לאמון בממשלה? התשובה היא שקשה לקבוע. ירושלים ורחובות אכן מדורגות נמוך במדד האמון בממשלה, אבל נתניה וחולון דווקא מובילות את הדירוג במדד זה.