בשעה שעשרות אלפי אזרחים מגויסים לפעולה בעזה וכמענה לתרחיש של התלקחות בצפון, עולה החשש כי ישנם מעסיקים שיבקשו לפטר עובדים במילואים, כפי שעשו גם במלחמת לבנון השנייה. ואולם, בניגוד למלחמה ההיא, המשק נמצא בתחילתו של מיתון ובשיאו של גל פיטורים במגוון ענפים. כך, למשל, יתקשה עובד היי-טק מפוטר להוכיח כי פוטר בשל שירות המילואים ולא כחלק מקיצוצים בחברה.
על פי החוק, אסור על מעסיק לפטר עובד בזמן מילואים או עד 30 יום מיום שחרורו של העובד משירות מילואים, אלא אם ניתן לכך אישור מוועדת התעסוקה של משרד הביטחון. אם בוצעו פיטורים ללא אישור הוועדה, הם יבוטלו רטרואקטיבית ועל המעסיק יהיה להחזיר את העובד לעבודה.
בנוסף, מעסיק יצטרך לפצות את העובד בסכום של פי חמישה מגובה משכורתו של העובד בגין כל נזק שייגרם לו כתוצאה מהפיטורים. העובד לא צריך לפנות אפילו לבית הדין לעבודה, אלא ישירות אל ועדת התעסוקה של משרד הביטחון שכבר תדאג לזכויותיו.
לדברי עו"ד קרן אבידן, מומחית לדיני עבודה ממשרד אבני הרצוג שועלי אלגז את גורביץ' ושות', גם אם הפיטורים תוכננו עוד קודם למבצע, במסגרת גל הפיטורים במשק, עדיין נאסר על המעביד לפטר עובד בשל יציאתו למילואים. לדבריה, חובת ההוכחה לכשירות הפיטורים מוטלת על המעסיק.
"עם זאת, אם מדובר במקרים שמצדיקים על פי דיני העבודה פיטורי עובד, מנימוקים עניינים שאינם קשורים במילואים, ייתכן והוועדה תאשר את הפיטורים, כך למשל, במקרה בו הוכיח המעביד כי העובד התנהג באופן שאינו הולם את תפקידו כגון הפרת אמונים, מעילה בכספים, גניבה, וכדומה".
אבידן מדגישה כי הוועדה אינה רשאית למנוע פיטורים אם הוכח כי הם נובעים משיקולים כלכליים או "ארגוניים" - מה שעלול להקשות על עובדים שיפוטרו לאחר המילואים בגלל גל הפיטורים במשק, שרובו נובע משיקולים כלכליים.
בתוך כך, ההסתדרות הקימה מוקד לפניות עובדים ואנשי מילואים, הפועל בשעות 6:00-20:30: 1-700-700-33.
