"התוכנית שאנו מציגים היום היא חסרת תקדים גם מבחינת היקפה וגם מבחינת תרומתה לפעילות המשק ולתעסוקה. אנו מגדילים היום את ההשקעות הממשלתיות במשק ב-21.7 מיליארד שקל, תוספת של 40% לעומת 2008, אשר תיצור לפחות 10 אלפים מקומות עבודה נוספים" כך אמר שר האוצר רוני בר-און היום (ד') במסיבת עיתונאים מיוחדת בה הציג את תוכנית ההאצה למשק הישראלי בעקבות המיתון העולמי.
התוכנית מבוססת על ארבעה עקרונות: השקעות בתשתיות, הגדלת מצאי האשראי למשק, השקעה במו''פ ושורת צעדים בשוק העבודה. למרות המספרים הגדולים, מדובר לרוב בפרויקטים שכבר תוקצבו בעבר, כך שהחשיפה התקציבית מצומצמת ביותר ועומדת על כ-1.5 מיליארד שקל בלבד.
איך מציגים תוכנית בסך 21.7 מיליארד שקל ומשקיעים רק 1.5 מיליארד שקל? כאמור, חלק מהפרויקטים כבר תוקצבו אך לא בוצעו עקב חסמים ביורוקרטיים, כגון מתקן התפלת מים באשדוד ופרויקטים בתחום הגז הטבעי. בנוסף, משתמשים באוצר במנגנון המכונה "הרשאה להתחייב" בעיקר לכל ההשקעות בתשתיות. פרויקטי תשתיות אורכים מספר רב של שנים, ולכן הוצאתם לפועל לא נעשית בבת אחת.
משרד האוצר מאפשר למשרדים ולחברות הממשלתיות להתחייב בסכומים גדולים, אך מימוש ההוצאות בפועל נפרש על פני כמה שנים. ההרשאה להתחייבות הכרוכה בתוכנית מוערכת בכמחצית מהתוכנית, כ-10 מיליארד שקל, והיא דורשת אישור של ועדת הכספים של הכנסת. בנוסף, ישנה גם הקדמה בביצוע פרויקטים, לרבות תחבורתיים, אשר תוכננו לביצוע בעוד מספר שנים, אך בסופו של דבר, על מנת לעודד את הפעילות במשק, יבוצעו כבר ב-2009.
רוב החשיפה התקציבית, כאמור 1.5 מיליארד שקל, תגיע מסעיף הרזרבה הכללית שתוכנן לתקציב 2009, אך לא אושר עקב פיזור מוקדם של הכנסת. כתוצאה מכך, בחודשים הראשונים של 2009 התקציב יהיה "1 חלקי 12" מעודכן למדד המחירים לצרכן אשר עלה ב-2008 בכ-5%, קרי, תוספת תקציבית של כ-13-15 מיליארד שקל, אשר גם יממנו חלק מהתוכנית.
באוצר מדגישים כי התוכנית נעשתה במסגרת המגבלות המשפטיות והפוליטיות הקשות, שכן בישראל ישנם כעת ממשלת מעבר, בחירות ופריימריז, ובעיקר אין כנסת מתפקדת. עוד מדגישים כי התוכנית הזו מאפשרת לממשלה הבאה לנקוט במדיניות מרחיבה (הגדלת מסגרת ההוצאה) או מדיניות מצמצמת (ביצוע קיצוצים).
בין הפרויקטים בתשתיות שמתכוון האוצר לקדם נמצאים: הרחבת כביש 79, מערכת הסעת המונים בחיפה, תוספת של 300 מיליון שקל לאחזקת כבישים, הכפלת קו רכבת רחובות-אשדוד והשבת קולחין בהיקף כספי דומה. בנוסף, הוצע בתוכנית להאיץ את בנייתן של 500 כיתות לימוד חדשות בהיקף של 300 מיליון שקל.
שר האוצר הדגיש היום כי תוכנית הפחתת מס הכנסה לחברות וליחידים תימשך במתכונתה המקורית עד סופה (שנת 2010), כך שמס החברות ירד ב-1 בינואר הקרוב לשיעור של 26% וגם המס השולי ליחידים יופחת בהיקף של 3 מיליארד שקל. עוד בתחום המיסוי הוחלט לנקוט במע''מ על בסיס מזומן ודחיית תשלום מע''מ לחודשיים.
הקלות באשראי
לצורך הקמת קרן האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים ישקיע האוצר 200 מיליון שקל שיוכלו להיות ממונפים עד למיליארד שקל (פי חמישה). לגבי הביטחונות, סלע המחלוקת בין האוצר לבין המגזר העסקי, הוצע ש-70% יבואו מהמדינה, 20% מהעסק עצמו ו-10% מהבנק המלווה, כאשר גובה ההלוואה יהיה עד גובה המחזור. בנוסף לקרן החדשה, יוחלט להוסיף עוד 180 מיליון שקל לקרן תבור שכבר קיימת.
נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש הצליח לשכנע את פקידי האוצר לבטל את ייעוד קרן האשראי ליצואנים בסך 550 מיליון שקל. הקרן הייתה מיועדת אך ורק ליוזמות שיווק, ומעתה היא תהיה פתוחה גם לצורך אשראי או כל מטרה אחרת. עוד קובעת התוכנית בתחום האשראי כי ערבויות ספקים לממשלה תצומצמנה ב-800 מיליון שקל, דבר שיקל על החברות לספק שירותים לממשלה וגם יאפשר למספר רב של חברות לגשת למכרזים, לרבות עסקים קטנים ובינוניים. בתוכנית נכללות גם הקלות לסקטור הנדל''ן: פריסת תשלומים במכרזי קרקע של מנהל מקרקעי ישראל ושחרור ערבויות מכר לדירות עבור קבלנים. כאמור, גם מע''מ על בסיס מזומן ודחיית תשלום מע''מ צפויים להקל על מצוקת האשראי.
מחקר, פיתוח והכשרה מקצועית
על פי התוכנית, השקעות במו''פ יוגדלו ב-250 מיליון שקל ותוקם קרן הון סיכון בשיתוף בין המגזר הפרטי והממשלה ("יוזמה 3"). הטיפול בשוק העבודה כולל השקעות בסך 200 מיליון שקל לתוכניות הכשרה והסבה מקצועית בתעשייה, בבנייה ובענפי טכנולוגיה עילית. בנוסף כוללת התוכנית צעדים לעידוד חרדים ובני מיעוטים לשוק העבודה, לצמצום מספר עובדים זרים ולהסבה של מפוטרי היי-טק ושאר נפגעי המשבר.
פישר: "אני תומך; תוכנית פיננסית עוד תבוא"
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הביע מוקדם יותר בקבינט הכלכלי-חברתי את תמיכתו הגורפת בתוכנית האוצר. פישר גם בירך על כך שבר-און נחוש בהמשך הפחתת מס הכנסה כפי שתוכנן. עוד ציין פישר כי צוותים בבנק ישראל ובמשרד האוצר עובדים יחד על מנת לגבש תוכנית בתחום הפיננסי.
