ההפרדה בין דתיים לחילונים הפכה לקיצונית הרבה יותר בבת ים, שם ניסה זכיין חניון להפריד בין הקבוצות כבר בחנייה. לא נגד פריצוֹת, אלא נגד פריצוּת.
מי שהתרעמה במיוחד על הנושא הייתה מייזי אליאש, תושבת העיר בת 27, שבשישי האחרון רצתה לרחוץ בחוף.
"לקחתי את אחי הקטן כמו בכל יום שישי לים", היא מספרת. "מדי שבוע מזה למעלה מעשר שנים אני נוהגת להחנות באותו המקום. כאן גדלתי ומאז שיש לי רישיון כאן אני מחנה את רכבי. החניון הזה מחבר בין החוף של הדתיים לחוף הרגיל. מדובר בחניון גדול מאוד. קשה מאוד למצוא שם חנייה, ובאתי להחנות כמו תמיד. רק הפעם, עמדתי בתור וסדרן החנייה עמד עם שלט שהחנייה מותרת רק לציבור חרדי דתי בלבד".
לא עזרו ניסיונות השכנוע של אליאש, והיא נאלצה לחפש חנייה בחניונים אחרים סמוכים לחוף, עניין של חצי שעה נוספת לפחות. היא לא הצליחה להסביר לאחיה בן ה-10 את הסיבה לשינוי מקום החנייה.
"אני מרגישה שאנחנו מנוצלים על ידי קומץ חרדי. הים אמור להיות פתוח ונגיש לכולם. אבא שלי אדם דתי ובעצמו הוא אומר, שהוא לא מבין מי דתי מספיק ומי קבע מהם הקריטריונים להיכנס לחניון. איך השומר יכול להחליט מי יכול להיכנס ומי לא. נעשתה כאן אפליה לכל דבר, מה ההבדל בין דתיים, נשים או רוסים? זה פשוט לא צודק. לאחרונה שיפצו את חוף הים ואנשים לא ידעו אך לאחר השיפוץ החוף נסגר לחרדים. זה עוד נגיד בסדר. שבטעות הם לא יראו אותי ערומה. אבל מה אכפת להם איפה אני מחנה? הם לא רואים אותי ברחוב מסתובבת? אסור לנשום ולחיות לידם?".
אליאש פרסמה סטטוס בפייסבוק ובו סיפרה שהכניסה אינה פתוחה ונגישה לכולם והתגובות לא איחרו לבוא. "הרבה מאוד מהתגובות מדברות על השתלטות חרדים על העירייה. פעם כשהייתי נערה הייתה שכונה אחת של חרדים ובמשך הזמן זה רק גדל. מותר להם לחיות פה יחד איתי. אבל אסור להם לכפות עלי לחיות אחרת. הציבור החילוני לא מגרש אף אדם וזה צריך להיות הדדי".
מעיריית בת ים נמסר בתגובה: ״החניון פתוח לכלל הציבור, דתי וחילוני כאחד. השלט הוצב על ידי הזכיין בניגוד לחוק ובלי ידיעת העירייה והורנו לו להסירו״.