גל הרציחות שפקד בשבוע האחרון את הארץ, ובמיוחד הלינץ' המזעזע בתל אביב, העלה לדיון את שאלת תפקודה של המשטרה. השר לבטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', מיד התראיין בכלי התקשורת וביקש תוספת תקציב עבור כחולי המדים. הטענה המרכזית היא שלמשטרה קשה לתפקד תחת חרב הקיצוצים. עם זאת, הנתונים הפיננסים מראים מציאות שונה.
בואו נדבר במספרים: תקציב המשטרה בשנה שעברה עמד על 7.6 מיליארד שקל. לשם השוואה, בתחילת המילניום התקציב עמד על 5.5 מיליארד שקל, ומאז הוא נמצא במגמת עליה רציפה. הרחובות, בעשור האחרון, דווקא לא הפכו לבטוחים יותר.
באחוזים, מסתבר ש-2.3% מתקציב המדינה מועברים למשטרה. זהו אחוז גבוה יותר מאשר זה שקיים בארצות הברית, גרמניה או צרפת. הבעיה, היא לא בתקציב. המשטרה מקבלת מספיק כסף, ונשאר רק לשאול על מה היא מבזבזת אותו.
וכאן נוגעים בשורש העניין. 76% מתקציב המשטרה משמש לתשלום משכורות השוטרים ופנסיות לגמלאי המשטרה. 21% מועברים לאחזקה שוטפת, וכך נוצר מצב שלפיתוח יכולות המשטרה נשארים רק 3% מהתקציב.
אפילו כמות כח האדם של המשטרה היא די סבירה. גם לא מחשיבים את כל שוטרי מג"ב, מספר השוטרים ביחס לאזרחים בארץ גבוה מזה של בריטניה וארצות הברית. הבעיה היא, אם כן, באחוז הניכר מהתקציב שמופנה לתשלום משכורות ופנסיות, ומשמש כאבן ריחיים על משטרת ישראל.