בימים אלה עולה קמפיין של הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש - איל"ר - הקורא לממשלות מזרח אירופה להשיב את הרכוש שנגזל מהיהודים בשואה. ההערכה היא כי מדובר במאות אלפי נכסי נדל"ן, פרטיים וקהילתיים, במזרח אירופה, שהיו שייכים ליהודים, והשבתם תאפשר לרבים מניצולי השואה לחיות את שנותיהם הנותרות בכבוד. על העצומה כבר חתמו אישי ציבור מהארץ ומהעולם כמו גילה אלמגור וחיים גורי, הסנאטור לשעבר ג'ו ליברמן והמשפטן הנודע אלן דרשוביץ. "הדורות הבאים חייבים להמשיך את מאמצינו להשיב את מה שהנאצים והממשלות הקומוניסטיות אחריהם, לקחו מאיתנו שלא בצדק", אומר הניצול יהודה אברון.

סורין פרטניה הוא בן לניצול שואה מרומניה שנפטר בשנים האחרונות. בילדותם, התגוררו אביו ודודתו בבית פרטי על שטח של 1,000 מ"ר במרכז בוקרשט. הבית נהרס ובמקומו הוקם בניין בן 10 קומות. סורין ודודתו פנו לעיריית בוקרשט לפני למעלה מעשור בבקשה להשיב את הרכוש המגיע להם. מאז ועד היום הם עברו מסכת של טרטורים על ידי העירייה, זלזול וחוסר התייחסות.

עוד ב-mako כסף:

"בפעם האחרונה שדודתי הגיעה לשם, הם הודיעו לה שסגרו את התיק משום שהם שלחו מכתבים ולא נענו, מכתבים אותם היא מעולם לא קיבלה. הם הושיטו לה מכתב מראש העירייה לשעבר בו כתוב שמשום שחסרים בתיק שלנו מספר מסמכים מהנוטריון, הוא נסגר", מספר סורין, ומדגיש שכרגע התיק מעלה אבק אצל דודתו משום שהם אינם יודעים למי לפנות כדי לקדם את התהליך. "זה אנחנו מול הרשויות ואי אפשר לדבר איתם. הם צריכים לתת לנו בחזרה לפחות דירה או מספר חדרים. הלוא זה שלנו למה שנוותר על זה?"

מירצ׳אה פרטניה, אביו של סורין
מירצ׳אה פרטניה, אביו של סורין. 1,000 מ"ר במרכז בוקרשט

לסיפורו של סורין מצטרפים אלפי סיפורים נוספים של ניצולי שואה, שאיבדו את משפחותיהם ורכושם נגזל מהם. כיום מוערך מספר ניצולי השואה בכ-500 אלף איש בכל העולם, ולמרבה הצער רבים מהם חיים בעוני. המאבק להשבת הרכוש אותו מובילה עמותת איל"ר מתקיים כבר למעלה מ-20 שנה. העמותה הוקמה על ידי ארגונים יהודיים גדולים שהחליטו לרכז יחד את הכוחות על מנת להשיב את הרכוש היהודי מארצות מזרח אירופה אחרי נפילת מסך הברזל. עמותת איל"ר פועלת מול ראשי הממשל האירופאיים על מנת לקדם חקיקה בנושא השבת רכוש פרטי וקהילתי.

"ידוע לנו שהרבה אנשים פונים באופן פרטי לממשלות באירופה, ורבים מהם מתייאשים בדרך בגלל שהתהליכים מורכבים ומסובכים. מצופה, שהמדינות ינקטו פעולות כדי לאפשר לאנשים לקבל חזרה את הרכוש, וזאת מתוך הבנה שקשה למצוא היום ראיות ולא ניתן לשלוח את הניצולים לבתי משפט. חשוב שהמדינות הללו יפתחו את הארכיונים בפני מי שמבקש זאת, וברגע שיהיו חוקים מיוחדים לניצולי שואה יהיה ניתן לפעול", אומר נחליאל דייסון, מנכ"ל איל"ר

מדינות אירופה לא עומדות בהתחייבויות

המדינות שאליהן מופנית הדרישה הן בעיקר רומניה, פולין, ליטא, לטביה, הונגריה, סרביה, קרואטיה, ומקדוניה. 47 מדינות אישרו את הצהרת טרזין בשנת 2009, שעיקרה תוכניות פעולה שמטרתן להסדיר את השבת הרכוש של קורבנות הרדיפה הנאצית. בפועל, ממשלות אירופיות רבות לא עמדו בהתחייבויותיהן לעשות צדק עם הניצולים ועם משפחותיהם בעקבות גניבת רכושם. נכון להיום, במספר רב של מדינות אין חוקים המספקים השבת רכוש או פיצוי, במדינות שבהן קיימים חוקים כאלו, תהליכי השבת הרכוש הינם איטיים ואינם הוגנים.

חצר בעיר העתיקה בוורשה, 1938 (צילום: Keystone Features, GettyImages IL)
חצר במרכז ורשה, 1938. היהודים היו בעלים של 50 אחוז מהנדל"ן|צילום: Keystone Features, GettyImages IL

לא רק אזרחי המדינה, אלא הממשלות והרשויות המקומיות המזרח אירופאיות עצמן ממוקמות במבנים שהיו רכוש של יהודים. איש לא מזדרז לוותר על מה שהצליח לקחת. "המצב התקדם במידה מסוימת רק בכמה מדינות: בסרביה יצא עכשיו חוק שיקדם את השבת חלק מהרכוש הפרטי והקהילתי, בלטביה החזירו מספר נכסים קהילתיים. אך רוב המדינות ובעיקר פולין גוררות רגליים. ממשלת פולין השיבה מעט רכוש קהילתי אבל היא אפילו לא מוכנה ליצור מנגנון להשבת הרכוש וזה עיקר המאמץ. בפולין היו 3.5 מיליון יהודים ו-50 אחוז מהנדל"ן בוורשה היה שייך להם. בבודפשט 40 % מהנדל"ן היה שייך ליהודים, שישבו בעיקר בערים. אחרי 70 שנה, גם אם הן לא ישיבו את מלוא הרכוש, אנו עדיין מצפים למידה מסוימת של צדק לניצולי השואה".

הקמפיין שעלה במקביל בישראל, בארה"ב, באוסטרליה ובאירופה, נועד לעורר מודעות בעולם כולו ולהפעיל לחץ על מדינות מזרח אירופה. גדעון טיילור, יושב ראש ועדת התפעול של איל”ר קורא בשם העמותה לדור הצעיר לפרסם בפייסבוק ולצייץ בטוויטר ולשתף בכל הרשתות החברתיות (העצומה מסומנת ברשתות החברתיות בהאשטאג HolocaustJustice#) כדי לדרבן את חבריהם לחתום על העצומה ולהצטרף למאמץ הזה על מנת לעזור לניצולי שואה.

שחקן הקולנוע ג'וש מלינה ("הבית הלבן"), החתום גם הוא על העצומה, התגייס מייד למאבק. בסרטון באתר איל"ר הוא אומר: "אני מבקש שתצטרפו לקריאה לפעולה עבור ניצולים אלו ויורשיהם. לא נשארו יותר מדי ניצולים, ורבים מהם בשנות השמונים לחייהם. לכן, זה באמת תלוי בנו, בדור הצעיר, ועלינו לפעול כדי לתקן את העוול ההיסטורי".

הקליקו כאן לחתימה על העצומה