גלישת המשבר הכלכלי העולמי לתוך ישראל גורמת בימים אלה לוויכוח מקצועי נוקב בין בכירי האוצר סביב גורלה של הרפורמה במערכת המיסוי. בשנת 2006 יצאה לדרך רפורמה מקיפה ורב-שנתית במיסוי הישיר (מס הכנסה ומס חברות), שלפיה משנת 2006 ועד שנת 2010 יירד המס השולי המרבי על יחידים מרמה של 49% ל-44%. במקביל, תוכנן כי מס חברות יירד בין אותן שנים מרמה של 34% לרמה של 25%. על-פי התכנון, בשנת 2009 צפוי המס השולי המרבי על יחידים לעמוד על 46% ומס החברות יעמוד על 26%.
ביצוע הרפורמה, שעל-פי מחקר של בנק ישראל תרמה כשליש מהצמיחה המהירה במשק באותן שנים, צפוי להפחית את תקבולי המס ולעלות השנה למשק בין 2 ל-3 מיליארד שקל. אף על פי שבאוצר טוענים כי אין כוונה להפסיק את הרפורמה, הממונה על אגף התקציבים רם בלינקוב דוגל בעמדה שיש לעוצרה שכן הגירעון הממשלתי לשנת 2009 צפוי לזנק לרמה של 3% מהתמ''ג (כ-20 מיליארד שקל). מנגד, מנכ''ל המשרד, ירום אריאב, סבור כי יש להמשיך לבצע את הרפורמה לפי התכנון המקורי.
בן בסט: "להפסיק ולשלם חוב"
פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ''ל משרד האוצר, תומך בהפסקת התוכנית. לדבריו, ככל שהגירעון הממשלתי יהיה גדול יותר, הוא יגביר את חוסר היציבות. "מימון הגירעון הממשלתי מחייב הגדלת גיוס ההון על ידי הממשלה, דבר שיגדיל עוד יותר את הקשיים של הסקטור העסקי לגייס הון, משום שהממשלה תתחרה בו", אומר בן בסט. "חשוב שהממשלה לא תיזום מהלכים בעצמה להגדלת הגירעון. הפחתה יזומה של שיעורי המס תגדיל עוד יותר את הגירעון ותגרום להחמרת ההאטה במשק, תופעה שאת תוצאותיה החמורות ראינו בשנת 2002. שיעור המס הממוצע בישראל דומה לזה של מדינות OECD ולכן אין כל דחיפות בהורדה נוספת במסים. לעומת זאת, החוב הציבורי במדינת ישראל גבוה במידה רבה מזו של ה-OECD והגדלת הגירעון פירושה הגדלת החוב.
"מחקרים מראים שככל שהחוב הציבורי גדול יותר, השלכותיהם של זעזועים כלכליים יהיו חריפות יותר. יש הטוענים שמאחר שהממשלה התחייבה כבר להפחתה במיסוי, הקפאת התוכנית תפגע באמינותה. לדעתי, ההיפך הוא הנכון. הציבור אינו מצפה מהממשלה שתמשיך בתוכנית שיכולה לגרום לנזקים, כאשר תנאי המשק משתנים, והוא כן מצפה שהממשלה תתאים את מדיניותה לשינויים בסביבה הכלכלית".
ספיבק: "לתת את הכסף לחלשים"
גם פרופ אביה ספיבק, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל, סבור שהמשבר מחייב להפסיק את התוכנית. "הממשלה צריכה לשמור לעצמה בקופה כסף להתמודדות עם המשבר. כמו בארה''ב, צריך לתת חבילת תמריצים לחלשים, אלה שאינם משלמים מסים, כי הם צפויים להיפגע יותר מהמשבר הכלכלי. ניתן להגדיל את דמי האבטלה לדוגמה. אם לאוצר יש 3 מיליארד שקל פנויים לתת כהפחתת מס, יהיה הרבה יותר אפקטיבי להפנות אותם לצמיחה ולהתחיל לבנות תשתיות לאומיות".
יוגב: "הורדת המס תגדיל הכנסות"
אורי יוגב, לשעבר הממונה על אגף התקציבים באוצר, דווקא חושב שחייבים להמשיך ברפורמה. "בשנתיים הבאות תהיה ירידה בהכנסות ממסים וכתוצאה מכך הגירעון יגדל.
"אבל בישראל, במיוחד בתחום מסי החברות, הקטנת שיעור המס יכולה אפילו להגדיל את ההכנסות, בשל ההעדפה לשלם מס בישראל כל עוד שיעור המס אצלנו הוא נמוך לעומת שאר המדינות.
"בהחלט צריכים לנקוט משמעת תקציבית קפדנית בצד הוצאות הממשלה ולא לחרוג מ-1.7% הקיים בחוק כעת. בתקופה של מיתון הדרך לעודד את המגזר העסקי היא הורדה בנטל המס וחלילה לא גידול בהוצאה הממשלתית".
בכר: "לא לאותת על שינויי מדיניות"
יוסי בכר, לשעבר מנכ''ל משרד האוצר, שותף לדעתו של יוגב. "הפחתת שיעורי מס חברות ויחידים חשובה מאוד לעידוד הצמיחה במשק. כל רעיון או אות לא חיוביים לגבי היפוך במגמה לא יעזור ואף יגביר את תחושת ההאטה במשק. לגבי הגירעון עוד לא הוכח שהורדה במסים בהכרח גורמת לגירעון.
"גביית המיסוי קשורה ישירות לפעילות המשק. יכול להיות שיוחלט שלא להמשיך עם התוכנית ובכל אופן נראה ירידה בגביית המס בגלל ההאטה הצפויה בקצב הצמיחה. כל צעד שיש בו כדי להשפיע על עידוד הפעילות יש ליישמו".
