משרד האוצר דיווח השבוע כי הגירעון עומד על 51.5 מיליארד שקלים, בעוד שרק לפני שנה, בשיא משבר הקורונה, החוב עמד על 103 מיליארד שקלים. צלילה לנתונים אותם מפרסם האוצר מלמדת איך כולנו משתתפים בכיסוי הגירעון הענק, כשבלא מעט מהסעיפים, אותם ניתן להגדיר כ"עקיפים", כלומר כאלה שכולנו משלמים בלי קשר לרמת השכר, המדינה הרוויחה סכומים נאים למדי.
על פי נתוני האוצר, בחודש ספטמבר לבדו המדינה הכניסה כ-30 מיליארד שקלים. רק מתשלומי המע"מ שכולנו משלמים נרשמו הכנסות של 7 מיליארד שקלים. נתון זה היה אמור להיות גבוה עוד יותר, משום שהמדינה דחתה גבייה בהיקף של 7 מיליארד שקלים לחודש הבא.
מדובר במס בגובה 17 אחוזים אותו כולנו משלמים בלי קשר למצבנו הפיננסי, עשירים ועניים, מכל עסקה שאנחנו מבצעים - מתחום המזון ועד לרכבים או טכנולוגיה.
מלבד המע"מ שמוגדר כמס עקיף , בחינה של סך המיסים העקיפים שגם הם נגבים בלי קשר ישיר לרמת השכר של האזרח, מלמד על גבייה בהיקף של 7.9 מיליארד שקלים בחודש ספטמבר לבדו. רק מהתדלוק של הרכב שלכם (מס בלו), הכנסתם למדינה 1.8 מיליארד שקלים בחודש ספטמבר. עוד מיסים עקיפים הם מס על רכב, מס קנייה ועוד.
עד אפיק הכנסה מאוד רווחי למדינה זה הכנסה מאגרות הממשלה. מדובר למשל באגרות של משרד התחבורה (שכ-70 אחוז מהאגרות שייך להם), שזכו לביקורת רבה בשל גובה התשלום בישראל ביחס לעולם. אם בשנת 2015 עמד היקף ההכנסה של המדינה מאגרות בסך כולל של 6.7 מיליארד שקלים, אז על פי האוצר בין החודשים ינואר עד אוגוסט 2021 המדינה הכניסה מאגרות 5 מיליארד שקלים, כאשר הערכה היא שהנתון יעבור את ה-7.5 מיליארד שקלים עד סוף השנה.
בזכות המיסים הרבים שמשלמים אזרחי ישראל, או לפחות רובם, הכנסות המדינה ממיסים במהלך חודש ספטמבר 2021 עלו במונחים ריאליים בלא פחות מ-17 אחוזים, כאשר הגבייה ממיסים עקיפים עלתה ב-9 אחוזים, ובאגרות היא עלתה ב-2 אחוזים. בחודשים ינואר-ספטמבר 2021 הסתכמו ההכנסות ב־275.8 מיליארד שקלים, לעומת 230.4 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.
כאמור, לא מעט מזה מגיע ממיסים רגרסיביים לא שוויוניים שהם נטל על אזרחי ישראל, כמו המע"מ שנקבע בשיעור אחיד ולא בהכרח צודק חברתית. ישראל ,אגב, מגבירה את ההסתמכות שלה על המע"מ, במקום למשל על מס קנייה הנחשב להוגן יותר חברתית.
בין שאתה עובד בשכר מינימום או מנכ"ל של חברה גדולה- אתם תשלמו אותו סכום על רכישת מזון או מכונת כביסה. אולם בעוד שמבחינת המנכ"ל מדובר באחוז מאוד קטן מהמשכורת שלו, לעובד בשכר מינימום מדובר בהון עתק.