כוחו של הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, איננו אפילו אלפית לעומת זה של שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים. עם זאת, "הפקיד הכי אפור במשרד האוצר" הצליח איפה שהאישה העשירה במדינה נכשלה: לקפל את האיש הכי חזק בכלכלת ישראל, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, ולמנוע את החרגת בנק ישראל מפיקוחו בשכר, דבר שהיה גורם להתמוטטות אגפו.
ניצחונו (בנקודות בלבד) של לוין מאפשר לו היום, לדבר על כל שאר המלחמות שהוא מנסה להוביל - והן לא מעטות - מעמדה של כוח. לרגל שנה בתפקיד פותח לוין מחדש את כל החזיתות: בנק ישראל, האוניברסיטאות, הרופאים, חברת החשמל, רשות שדות התעופה ורשות המסים.
הוא מסביר גם מדוע אין לו מספיק כלים כדי למנוע חריגות ולדרוש משאבים, ובעקבות כך דורש חקיקה שתאפשר לו לפטר עובדים ואף להיכנס לכיסי האחראים במקרה של עבירות. וגם, הוא חושף את היוזמה המהפכנית שעליה יעבוד בשלוש השנים הבאות: לבטל את זכות השביתה מגופים ממשלתיים אסטרטגיים. על הדרך, הוא סוגר חשבון עם כולם. ראיון בלעדי ולוחמני.
בנק ישראל: "ללא איתגור הוא יתנוון"
*היה לך מאבק קשה עם בנק ישראל. אתה מרוצה מהתוצאות?
"זה עוד לא נגמר. אני מתכוון להשגיח על כל פסיק ואות שייכתבו בחוק. אני מתכוון לאמת שהסיכום יהיה ככתבו וכלשונו. אני לא מתכוון להסתיר את ההערות שלי במחשכים ואני לא מפחד מאף אחד בהיבט הזה. הציבור יידע בדיוק אם ינסו לקחת את הסיכום של ראש הממשלה ולשכתב אותו אחרת".
*אז לא ניצחת עדיין?
"אפשר לומר שברוב הדברים ניצחנו. אבל אנחנו צריכים לאמת שהחוק ידרוש שכחלק מההמלצות שיובאו לראש הממשלה, לא ידברו רק על רמות השכר בבנק ישראל, אלא ידברו גם על הגמישות הניהולית בבנק ישראל, היכולת לסגור מחלקה שכבר לא רלוונטית, היכולת ליצור חוזים אישיים ותמריצים לאנשים מיוחדים, היכולת ליצור תחלופה. בבנק ישראל יצטרכו בין היתר לשקול לצמצם יחידות ולהתרענן. בנק שיש בו רמות שכר כאלה גבוהות, גם אני לא הייתי רוצה שהבן שלי יעזוב אותו. אז הבעיה היא שאין תחלופה ואין התחדשות.
"כשאתה מסתכל על הכלכלנים במשרד האוצר, אתה רואה כלכלנים רעבים כי רמות השכר שלהם לא בשמיים, יש להם לאן לשאוף. השכר בבנק ישראל הרבה יותר גבוה, וארגון ציבורי שיש לו רמות שכר כאלו, עם הסכם קיבוצי קשיח ופנסיה תקציבית שהיא נדירה בהוויה הישראלית, עלול למצוא את עצמו מנוון את עצמו. כשאנחנו אוכלים יותר מדי, יום אחד אנחנו קמים מהכורסה וקשה לנו ללכת. תוך כדי זה שאנחנו אוכלים, צריך לעשות פעילות גופנית ולהתמודד עם עוד דברים ששומרים אותנו בכיוון הנכון.
"לכן, אם הליך ההכרעה אצל ראש הממשלה ייבנה כך מבחינת החוק, שראש הממשלה יצטרך להכריע רק בגובה תוספת השכר ולא בדרישות האוצר לעניין האיתגור של אותו ארגון, נדון בנק ישראל לעליות שכר מטאוריות ולהתנוונות מהירה מאוד".
*אז אתה יוצא לקרב חדש נגד פישר?
"התפקיד של הממונה על השכר הוא אחד התפקידים הכי פחות אטרקטיביים בשירות הציבורי. הוא צריך להציק לכולם כדי שהם יהיו בכיוון הנכון. דיון שהוא רק על תוספות שכר, הוא אסון. האסון שלנו זה כאשר אנחנו יורדים למחתרת ולא מאתגרים את הארגונים ואת ההנהלות. רשות שדות התעופה קיבלה תוספת שכר, אבל קיבלנו גמישות ניהולית ומיקור חוץ. לעומת זאת, ניקח את הדיון שיש לנו עם מס הכנסה. הם מקללים אותי כבר הרבה מאוד חודשים ואתה רואה את ההשמצות בתקשורת. הכי קל זה לאשר תוספת שכר למס הכנסה. אבל אמרתי להם: 'חבר'ה עד שלא ייגמר הסיפור של הפשיעה המאורגנת, ידי לא תחתום על שום הסכם'.
"השאלה היא מה קיבלנו כמגזר ציבורי. האם אנחנו נותנים תוספת שכר, סתם, כי הם ארגון חזק עם שלטר חזק, או שמקבלים גם ארגון רלוונטי".
*פישר רצה לעשות את הרפורמה שלו במחשכים?
"אני לא רוצה לומר מילה רעה על פישר, אבל אין ספק שבנק ישראל היה מעדיף שהדיון יהיה תוך כדי זה שהציבור לא מודע לו. חשוב לציין את חשיבות התקשורת: אני סבור שבלי שהציבור היה משגיח על התהליך וחונך אותו, התוצאה הייתה עלולה להיות אחרת. כשהדברים נעשים במחשכים, זה הדבר המסוכן ביותר, ולכן כדאי מאוד שהציבור יעקוב אחר הטיוטות של חוק בנק ישראל, כדאי מאוד שהכנסת תעקוב אחרי הטיוטות של בנק ישראל וכדאי מאוד שמשרד מבקר המדינה יאמר את דברו וכדאי שכולם ישגיחו, כי אני באתי לכאן לפרק זמן ארעי, והנזק שיהיה הוא בלתי הפיך ולתקן את זה כמעט ולא ניתן".
האוניברסיטאות: "שטייניץ הורה לטפל"
לוין חושש וייתכן שיש לו סיבות טובות. ממה בדיוק? הוא תמיד טען, כמומחה בענייני שכר ותנאי עבודה, שהשטן נמצא באותיות הקטנות. פסיק שאינו במקומו יכול למחוק לתמיד את כל הישגיו במלחמה מול בנק ישראל. זו הסיבה שהוא קורא לא רק לכנסת, אלא גם למבקר המדינה, לעקוב מקרוב אחרי הניסוח הסופי של חוק בנק ישראל".
*ולמרות הכל, ברוב הגופים החריגות נמשכות ורוב הכסף לא חוזר.
"היכולות שלי מוגבלות. אין לי שום יכולת לקחת את אותו בעל תפקיד שאישר את התוספות על דעת עצמו ולהעניש אותו. אני לא יכול להיכנס לכיס שלו. ומה חלקם עושים כאשר אתה בא אליהם בדרישות? שוכרים סוללה של עורכי דין יקרים, וכספי הציבור משמשים להתיש את המערכות השלטוניות.
"האוניברסיטאות מעסיקות עורכי דין במיליוני שקלים כדי להתמודד מול אגף השכר בטיעונים הטיפשיים שלהן לחופש אקדמי. זה לא משנה להן שהתפרסמו דוחות מבקר המדינה בנושא, הן עדיין בשלהן, הן עדיין עושות כבשלהן, הן משלמות מה שהן רוצות למי שהן רוצות, לא מעבירות לנו נתונים, כאילו זה עסק פרטי שלהן. לא פלא שקמים כל הגופים הפרטיים שמתחרים בהן. אבל מי שם לכף ידנו שמישהו לא יירדם בשמירה והן, בזכות החופש האקדמי, יעקצו את הקופה הציבורית ובפתיחת שנת הלימודים נגלה שוב דרישות לתוספות תקציב? גם באוניברסיטאות האקדח על השולחן. אגב, יש לנו הנחיה של שר האוצר לטפל באוניברסיטאות במלוא הקיטור. זה ששר האוצר בא מאקדמיה לא יעזור לאוניברסיטאות כהוא זה".
*מדוע אתם כאלו חלשים? אין לך מספיק כוח? זו בעיה של היעדר חקיקה? של תרבות ניהולית?
"יש בעיה של חקיקה. צריך לייצר סט כלים מכויל יותר ואגרסיבי יותר ביכולת של הממשלה לשלוט. לדוגמה, לאפשר לשר האוצר להמליץ לוועדה שתצטרך לפסוק על חיוב אישי לבעלי תפקידים שביצעו חריגות שכר. צריך יכולת להיכנס לכיס שלהם ויכולת להדוף אותם מהמשרות שלהם. לראשי ערים, לדוגמה, יש ועדה לחיוב אישי".
*מה עוד?
"החברה הישראלית תצטרך להחליט על כך שבשירותים חיוניים לא תהיה זכות שביתה. אני יודע שזה נשמע מאוד קשה, אבל אני חושב שצריך לעשות חושבים ולראות באילו שירותים חיוניים תיאסר זכות השביתה. צריך ליצור שם מנגנונים ששומרים על רמות השכר, לדוגמה, לקבוע סולם שכר שצמוד למדד המחירים לצרכן".
*חברת החשמל, למשל?
"למשל חברת החשמל וגם רשות שדות התעופה. בארה"ב זה קרה. היכולת של ארגון לסגור את השמיים במדינת ישראל, מדינה שמוקפת גבולות, שאין לך תעבורה דרכם, והנזק העצום שנגרם לכלכלת ישראל כתוצאה מכך, בהינתן שאתה אתה לא יכול להקים רשות תעופה אלטרנטיבית פרטית, צריך להדאיג. לפקחים יש שכר מאוד סביר. כשאתה בא למו"מ מול רשות שדות התעופה, מונחת חרב על צווארך: 'אילן, האפיפיור נוחת, אילן, אנחנו רוצים לנסוע בקיץ לחו"ל', ואתה תמיד פוגש את התאריך הכי לא מתאים שבו אתה מנסה לעשות את תפקידך במהלך המו"מ".
