אין ראש עיר שלא רוצה להתהדר במוניטין של מצליחן המביא לעירו מפעלים וחברות גדולות. שהרי, השקה של מפעל גדול, דוגמת אינטל, מצטלמת בטלוויזיה או בעיתון הרבה יותר טוב מהשקה של חנות מחשבים קטנה. גם הארנונה שנגבית גבוהה לאין ערוך. עובדה זו כשלעצמה, כך סבורים רבים, "מסרסת" את המוטיבציה של רשויות מקומיות ושל העומדים בראשן, להעדיף ולקדם עסקים קטנים על-פני גדולים. ייתכן שאי-האטרקטיביות הזו היא שגורמת, בין היתר, לרשויות מקומיות להפלות לרעה עסקים קטנים במכרזים ציבוריים; לשירות לא יעיל של פקידי עירייה, שגורם לבעלי עסקים רבים לשכור את שירותיהם של מאכרים (לעתים רק כדי לקדם שירות עירוני פשוט); ולהערמת קשיים בהליך רישיון עסק. הליך מייגע כל-כך, עד שיזמים רבים בוחרים לעבור על החוק, להקים עסק ללא רישיון, מה שמסכן את שלום הציבור, ורק אחר-כך לפעול להשגתו.
"בעלי עסקים קטנים, בלי קשר לרשות זו או אחרת, מדברים במוזיקה דומה: 'אנחנו לא מספיק חשובים לרשות המקומית'; 'אנחנו ילד חורג'; 'מתקטננים איתנו על כל דבר'; 'מערימים עלינו קשיים כי אנחנו קטנים ולא גדולים'; וכן הלאה. ברשויות לא מבינים ולא מפנימים שהעסקים הקטנים הם שתופרים להם את הכלכלה הלוקלית", אומרת ד"ר דפנה קריב, מומחית ליזמות ולעסקים קטנים.
אגרות עירוניות הן לדברי עו"ד עדי מוסקוביץ - ממשרד פלג, כהן, דויטש, מוסקוביץ, המתמחה במיסוי מוניציפאלי - אינדיקציה נוספת. לדבריו, טענותיהם של בעלי עסקים גדולים בדבר חיובי אגרות זוכות ליותר אוזן קשבת מפאת השפעתם: מעסיקים יותר עובדים, משלמים יותר ארנונה ולעתים גם תורמים לקהילה. ככלל, על נטייתן של רשויות מקומיות לא להתחשב במעמסה הכלכלית שהן יורות על המגזר העסקי בתחומן, מעיד שיעורן ההולך וגדל של האגרות הנגבות והיקפן. מעידים על-כך גם הליכי גבייה נוקשים וחוסר במנגנונים ליישוב מחלוקות בנושאי אגרות (למעט ארנונה). וגם, התנהגות בשיטת 'מצליח'.
"לרשויות המקומיות יש נטייה ליצירתיות מופלגת בהפקת החיובים על-ידי השתתתם במקרים גבוליים, שבהם ראוי היה להימנע מחיוב. הרשויות מנצלות את העובדה שמדובר בחיובים תקופתיים קטנים שקיים קושי להתמודד איתם בהליכים משפטיים מול נפיל כלכלי/משפטי כמו עירייה. מדובר אומנם בסכומים תקופתיים קטנים, אך לאורך זמן הם מצטברים לסכומים ניכרים המהווים מרכיב חשוב בהכנסות הרשויות. למעשה, מצוקת המזומנים בקופות הרשויות מולידה לעתים חיובים בתחום האפור שההתמודדות איתם מורכבת ודורשת מיומנות ומקצועיות".
"אתה ניגש למועצה, מבקש והדברים לא נענים"
יקבי עמק האלה פועלים בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מטה יהודה מזה שש שנים. למנכ"ל, דני ולרו, יש מה לומר על התנהלות המועצה ועל העומד בראשה, מאיר ויזל. "יש לי השגות איך מועצה צריכה להתנהל ולהיראות בשנות ה-2000", הוא אומר. "אתה ניגש למועצה ומבקש את מה שאתה מבקש והדברים לא נענים ולא מתקיימים. זה מתסכל מאוד".
ביקבי עמק האלה, מיוצרים 200 אלף בקבוקי יין בשנה, המופקים מ-800 דונם כרמים (40% מהתוצרת מיוצאת ל-10 מדינות שונות), ומועסקים בהם 25 עובדים, רובם תושבי האזור. "יקב זה לא רק תעשייה ויצוא, זה גם תיירות. לכן, כשיש ערימות פסולת בכל מקום זה פוגע בנו בעקיפין. מה שהכי מעצבן הוא שסף הרגישות במועצה הוא כזה, שגם אם נערמת ערימת זבל בצדי הכביש חיים איתה בשלווה. כמי שמגדל ענבים ואכפת לו מהסביבה, קשה לי עם זבל", מוחא ולרו, שהוא גם תושב מטה יהודה.
לדבריו, קשה לו גם עם הרס של חורש טבעי כתוצאה מרעיה לא מבוקרת של רועי צאן בדואים. "הם משאירים קרחות, כלבים נטושים ושרידי מאהלים. בעונות הרעייה, היקב סובל גם מגניבות של גדרות ואביזרי השקיה בכרמים. המועצה שצריכה ליזום לובי לפתרון הבעיה לא עושה זאת".
פסולת היא בעיית מאקרו. מה לא בסדר ברמת היקב?
"המועצה לא מאפשרת לנו, למשל, להציב בכביש הראשי שילוט הכוונה אל היקב. אין לי ספק שיכולנו להגדיל את מספר המבקרים ביקב, אם היו מאפשרים לנו זאת. אני לא מבין את ההתעקשות ולמה למועצה אין מדיניות שילוט ברורה".
האם אתה נאלץ להיעזר במאכרים כדי לקדם דברים?
"לא, כי המועצה כל-כך מסכנה וענייה שאין למאכרים מה לאכול שם, ואני אומר לך את זה בכאב".
האם תשלום הארנונה גבוה לטעמך?
"50 אלף שקל ארנונה שנתית זה סכום מטורף וגבוה מאוד לטעמי. מצד אחד, מדובר, כביכול, בארנונה מופחתת, כי יקב הוא רצפת ייצור. אבל מצד שני, גובים מאיתנו בנוסף אגרות פינוי אשפה ושופכין. יש פה סוג של אחיזת עיניים כי הארנונה צריכה לכלול הכל".
מה היית מצפה מראש המועצה שייבחר?
"שידאג לכמה דברים: לביטחון בשטחים החקלאים ולשמירה על ערכים סביבתיים, כי אנשים באים אלינו לא רק כדי לשתות יין אלא גם כדי ליהנות מהנוף; מצפה ליוזמות מאקרו לקידום האזור, שבסופו של יום יעזרו ליקב ולעסקים אחרים באזור במיקרו; והוא צריך להיות עם ראייה אסטרטגית, עם אכיפה ועם הרבה אומץ".
ממועצה אזורית מטה יהודה נמסר כי "ראש המועצה, המשמש גם כדובר, שוהה בחופשה בחו"ל ואי-אפשר להפריע לו".
"יד ימין לא יודעת מיד שמאל"
המסעדן ב' ביקש להתראיין בעילום שם.
בדומה לבעלי עסקים קטנים אחרים בתל-אביב אליהם פנינו, ובמיוחד מסעדנים, גם ב' חשש להיחשף. על-פי דוח של אגף ביקורת רשויות מקומיות במשרד הפנים, עיקר העסקים הפועלים ללא רישיון עסק הם בתחום המזון (38%). אחריהם נמצא את התעשייה (19%) והמסחר (13%).
"אין לי רישיון עסק, ולכן אני לא רוצה לעורר מתים. אבל זה לא אומר שאין לי מה לומר על עיריית תל-אביב", אומר ב'.
מה הכי מרגיז אותך בהתנהלות מול העירייה?
"חוסר תיאום והבנה בין המחלקות השונות בעירייה. יד ימין לא יודעת מיד שמאל. דרישות של מחלקה א', סותרות דרישות של מחלקה ב'. מעבירים אותך מאחד לשני ואף אחד לא לוקח אחריות. אפשר להשתגע מזה. גם, חוסר עזרה בפתרון בעיות ושירות לוקה בחסר. צריך לבזבז יום שלם בעירייה כדי לקדם משהו".
האם העירייה באה לקראתך במשהו?
"לא, הכל עובד לפי החוקים והקווים שלה. למשל, בכדי לצבוע את המסעדה מבחוץ נאלצתי להגיש לעירייה בקשה להיתר שיפוץ. כל דבר קטן מצריך בירוקרטיה ממשוכת מאוד".
למה אתה מצפה מראש העיר שייבחר?
"שיעודד בעלי עסקים להצליח ושיקל עליהם עם הבירוקרטיה".
מעיריית תל-אביב-יפו נמסר בתגובה: "העירייה עושה מאמצים לסייע לעסקים בתחומה. לדוגמה: פטור מהיטל השבחה לעסקים קטנים עד 70 מ"ר; בדיקת עסקים במסגרת תכנון ובניה; מניעת רוכלות ברחובות וכניסת שווקים ניידים, כדי להגן על העסקים הקטנים מפני תחרות לא הוגנת. כמו-כן, העירייה נמצאת בסיום תהליך חקיקה שיאפשר מתן פטור לבתי אוכל מתשלום אגרת שולחנות, כיסאות ופרגודים ברחובות בהם העירייה משפצת. הבירוקרטיה בהליך רישוי עסק נובעת מהוראות החוק ולא מחקיקה עירונית".
מסלול הייסורים להשגת רישוי עסקים
רישיון עסק הוא הליך ארוך בו מעורבים שורה ארוכה של גורמים. בשל שיהוי לא מוצדק בהליך, יזמים רבים מעדיפים לפתוח את העסק ללא רישיון ורק אחר כך לפעול לקבלתו. הקשיים והחסמים בתהליך נובעים מדרישות לא אחידות מצד משרדי הממשלה והרשויות המקומיות המעורבים בהליך הרישוי.
לדברי אריה טל, מומחה לרישיונות עסק, משרד הפנים הוא האוטוריטה המנחה, הנסמכת על שלל חוקים שאמורים להיות מיושמים בהליך קבלת הרישוי, אולם בפועל כל רשות נותנת פרשנות ייחודית לחוק, ומאלצת את היזמים לעמוד בדרישות משלה. "אין פתרונות קסם המבטיחים שההליך יתבצע כמתוכנן ועל-פי לוח זמנים קבוע מראש. הסתייעות במומחה, עשויה להקל משמעותית על תהליך קבלת רישיון העסק. יזמים רבים סבורים שאין בכך צורך, אך המציאות מלמדת כי הדרישות של כל אגף ואגף מצריכות התמצאות והתמקצעות בכל תחום ותחום", מסביר טל.
על-פי נתוני משרד הפנים הסיבות העיקריות לדחיית בקשה לרישיון עסק הן אי-מתן אישור מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אי-מתן אישור כיבוי אש ואי-מתן אישור ממשרד הבריאות.
