השיח העולמי בנושא הגירה הפך לפופולארי במיוחד אחרי שדונלד טראמפ נכנס לבית הלבן והחליט להפוך את אמריקה לנהדרת שוב. גלי ההגירה ממדינות נחשלות או מוכות מלחמה שטפו את אירופה וצפון אמריקה. יש מי שקיבלו את האנשים שאיבדו את ביתם, משפחתם ומדינתם והחיים כפי שהם הכירו אותו בזרועות פתוחות, ויש מי שזה לא ממש מעניין אותם שבמדינת המוצא טובחים בהם ללא רחמים.
אבל יש קבוצה אחת של מהגרים שמתקבלת בזרועות פתוחות בכל מקום שתבחר בה, שלא לומר עם שטיח אדום – המיליונרים. בשנת 2016, מספר שיא של מהגרים עם חשבון בנק תפוח במיוחד היגרו למדינות אחרות, מוכיחים שוב שבסופו של יום, לא גזענות או הפחד ממעשי טרור הם אלא שמניעים את העולם, אלא אותם שטרות ירוקים מרשרשים.
על פי דוח של New world wealth, ארגון העורך מחקרים בנושא השוק הגלובלי, מספר המהגרים העשירים עלה ב-28 אחוז מהשנה הקודמת לא פחות מ-82 אלף (!) מיליונרים היגרו בשנה שחלפה למקומות שהדשא בהם ירוק יותר. אמנם מספרם מזערי יחסית לנתוני ההגירה הכלליים, וגם יחסית למספר המיליונרים בעולם – אבל מדינות רבות בעולם מחזרות אחרי העשירים הרבה יותר מבעבר.
"לעשירים היום אין מדינה", אומר רייז ג'אפרי, שותף בחברה לעריכת דין בניו יורק שמסייעת לעשירים העולם לעשות רילוקיישן, לניו יורק טיימס, "הם לא רואים את ההצלחה שלהם כתלויה בהישענות על מדינה כזו או אחרת, אלא על האסטרטגיות העסקיות שלהם עצמם. זה מדהים אותי כמה שהמאוד עשירים הופכים להיות לגמרי ניידים".
למה מיליונרים מהגרים? ובכן, הם נוטים לעזוב מקומות שיש בהם אלמנטים שליליים או מסוכנים. בדוח מצוינות המדינות שמהן הכי הרבה בורחים, וכמובן המדינות שהכי הרבה מהגרים מבוססים העתיקו אליהן את חשבון הבנק. מבין המדינות שהבריחו מהן את המיליונרים נמצאת צרפת במקום הראשון. 12 אלף עשירים עזבו אותה ב-2016, עלייה של 20 אחוז מ-2015. הסיבה היא שבצרפת המתיחות הדתית והאתנית גואה. אבל זו לא הסיבה היחידה: שיטת המס בצרפת לא מאוד ידידותית לאולטרה עשירים והם מעדיפים להפסיד פחות כסף מאשר לעשות שופינג בשאנז אליזה.
המדינה השנייה שממנה נרשמת עזיבה דרמטית היא סין, עם 9,000 נוטשים ב-2016. אחריה נמצאת ברזיל עם 8,000 מהגרים, והודו וטורקיה עם 6,000. הנתון המעניין הוא שבהודו עלתה בריחת המיליונרים ב-300 אחוז השנה, ובטורקיה חלה עלייה של 500 אחוז מהשנה שלפני. ברזיל ממשיכה לחוות משבר כלכלי עמוק, עם המיתון הגבוה בתולדותיה. את טורקיה הגדיר הוושינגטון פוסט כנמצאת במצב תמידי של משבר. בטח כשב-2016 היא חוותה ניסיון הפיכה צבאי, משבר כלכלי והתנקשות בשגריר הרוסי. כמו כולנו, מיליונרים לא אוהבים חוסר ודאות – רק שלהם יש את האמצעים לשגר את עצמם למקומות שאין בהם חוסר נעימות שכזה.
כמו, למשל, לאוסטרליה, שהפכה למקום הראשון שאליו היגרו מיליונרים ב-2016 – 11 אלף מהם תפסו שמש ביבשת הדרומית. לארצות הברית הגיעו 10,000 מיליונרים. קנדה קיבלה לחיקה 8,000 מהן. מדינות איחוד האמירויות פתחו שערים ל-5,000 מהגרים וניו זילנד קיבלה 4,000 מיליונרים ב-2016.
די ברור למה המהגרים המבוססים בוחרים באוסטרליה – היא נטולת קונפליקטים גיאו-פוליטיים או כלכליים ויציבה, יש בה בתי ספר פרטיים ואקלים נוח ונקי. בדומה למדינות אחרות – גם היא יצרה הקלות עבור המיליונרים עם תכנית של "כסף תמורת ויזה", מה שמאפשר להם להתאקלם מהר ולהשיג אזרחות. הרעיון הוא שמי שמשקיע כסף במדינה מקבל "כרטיס זהב". בשביל להתאים לתכנית המיליונרים צריכים להשקיע 5 מיליון דולר אוסטרליים (בערך 3.8 מיליון אמריקאים). מאז היווסדה, 1,300 מיליונרים הצטרפו לתכנית. גם ארה"ב וקנדה מציעות למהגרים עשירים הקלות במתן תושבות, בתנאי שישקיעו כסף במדינה. התחזיות לשנתיים שלוש הקרובות, אגב, היא שכ-100 אלף מיליונרים יעשו רילוקיישן ליעדים נוחים יותר מבחינתם. אנחנו, לעומת זאת, נמשיך לפנטז.