בפרספקטיבה ישראלית, אולי יש שיקראו להם "פרזיטים" או "עלוקות". אפשר גם להגיד שהם "דפקו את המערכת", אבל זה לא יהיה כל כך מדויק. המערכת, במקרה הזה, החליטה לתגמל אותם. 100 אלף מתושבי פינלנד יקבלו בשנת 2017 הכנסה בסיסית של כ-3,500 שקל (800 יורו) בלי שום דרישה מוקדמת, ואותה הם יוכלו לבזבז או לחסוך איך שבא להם. המודל הזה שנקרא "הכנסה בסיסית לכל אזרח", אולי נשמע קצת מטורף – ובהחלט חותר תחת המוסכמות שכולנו מכירים של עבודה תמורת שכר – אבל הוא הולך ותופס תאוצה ברחבי העולם, ואי אפשר יותר להתעלם ממנו.

עוד ב-mako כסף:

הרעיון, בבסיסו, גורס כי על המדינה לחלק סכום כסף כלשהו לכל אזרח, ללא שום דרישות מקדימות, כדי ליצור רשת של ביטחון סוציאלי ולאפשר איכות חיים טובה יותר לאזרחים, כמו יצירת הזדמנויות כלכליות חדשות. בישראל, עדיין הרעיון הזה רחוק מיישום. ולמרות זאת, קיימים דמי אבטלה, קצבאות ילדים, ותשלום לאברכים שלומדים בישיבות, כך שחלק נכבד מהאוכלוסייה בכל זאת מקבל שכר מהמדינה ללא תמורה בצורת עבודה.

במדינה שדווקא חביבה על הישראלים, הולנד, עשו צעד אחד קטן יותר מישראל בנושא, אבל באמת קטן: במדינה השטוחה יש רק אדם אחד שמקבל הכנסה קבועה בסך 1,100 דולר. פרנס קרבר קוראים לו, קופירייטר נשוי עם שלושה ילדים בן 53, שעד לאחרונה עבד מ-7:00 בבוקר עד 1:00 בלילה. כשהחל לקבל ביולי האחרון הכנסה קבועה, הכל השתנה מבחינתו. את הכסף הוא מקבל מארגון ההולנדי "MIES"  שמטרתו ליצור חדשנות בתחומי הכלכלה והחברה, ומנסה לקדם את הרעיון הרדיקלי במדינה.

פרנס קרבר (צילום: Photo by Flash90)
פרנס קרבר. מסופק יותר|צילום: Photo by Flash90

ביוני האחרון בחר הארגון בקרבר, זאת בשל הפעילות ההתנדבותית שהוא מבצע ותרומתו לקהילה, הכוללת גם פרויקט חקלאי קהילתי בהובלתו. קרבר, כאמור, מקבל מהארגון 1,100 דולר בחודש. "הדבר הראשון שקניתי עם הכסף הזה הוא זמן", אמר בריאיון לאתר "בינזנס אינסיידר". במקום ימי העבודה בני 12 השעות, קרבר עובד בסביבות 50 שעות בשבוע, מבלי שיידרש לקחת על עצמו מטלות נוספות בתשלום. הוא גם מצליח לבלות הרבה יותר זמן עם משפחתו ובפרויקט החקלאי שלו, בעיקר בסופי השבוע. "זה כמובן מצב הרבה יותר טוב", קרבר מצהיר, "אני יכול לעבוד קצת פחות ולבלות עם משפחה וחברים. זה שומר אותי רענן".

עם זאת, לא כולם מרוצים מהמצב החדש של קרבר. "דווקא הבן שלי הוא זה שאומר שצריך לעבוד עבור כסף, הוא לא מבין את הקונספט הזה". בנו של קרבר לא לבד, לא מעט אנשים שהתוודעו לרעיון הזה חושבים שהוא מקדם עצלנות ולא מתמרץ. מחקר שנעשה ב-2013 דווקא מצא שאנשים שקיבלו הכנסה בסיסית עבדו 17% יותר והרוויחו 38% יותר מאשר כאלו שלא קיבלו.

"אני מרגיש הרבה יותר מסופק ממה שאני עושה", קרבר אומר. "אם למשל אתה עובד כיצרן ריבות עצמאי, ואתה מכין 100 ריבות בשעה, אין לך זמן לטעום אותן. זה הרבה יותר מספק להכין 10 כאלו בשעה – אבל לטעום אותן ולדעת שהן טובות".

כרגע, קרבר אמנם ההולנדי היחיד שמקבל הכנסה קבועה, אבל הוא בקרוב יצטרפו אליו הולנדים נוספים, כש-24 ערים הולנדיות ייכנסו לפיילוט בשנים הקרובות. בפינלנד, ניו זילנד וקנדה כבר עורכים ניסיונות כאלה. בישראל ממשיכים להסתמך על קצבאות בינתיים.