מור קיש שימשה כמנהלת מחקר בחברת מחקר וסקרים גדולה. ב-7 באוקטובר בעלה גויס למילואים והיא נותרה בבית עם שני ילדיהם בני ה-6 ו-3, לבדה. הילדים התמודדו עם חרדות וכשמור ניסתה לקבל קצת הבנה ממקום העבודה, דרשו ממנה לרדת ל-50 אחוז משרה. היא ביקשה לצאת לחל"ת ופוטרה. ״הייתה תחושה שהקרקע נשמטה״, שיתפה בשיחה עם חדשות 12. ״ברגע שבעלי גויס הפכתי להיות אימא במשרה מלאה, וכל שאר התפקידים שיש לי בחיים כתפקידים הפכו למשניים״
גם אביה קרואני שורץ שעבדה כאדריכלית בחברת בנייה, פוטרה מעבודתה עשרה ימים בלבד לאחר שהחלה המלחמה, כשנותרה בבית לבד עם שלושת ילדיה הקטנים בני 5, 4 ושנה. היא סיפרה שהתקשרה למנכל שאמר לה את המילים ״זה לא עובד״. אביה שיתפה: ״הייתי כל כך מופתעת כי שלושה שבועות לתוך העבודה כבר קידמו אותי להיות מנהלת צוות, וכל כך היו מרוצים ממני לאורך כל התפקיד״. מאז שחזרו המסגרות היא מנסה למצוא עבודה חדשה, אבל נשאלת כל הזמן אם בעלה מגויס. וכשהיא עונה שכן, לא מגיע הטלפון הנוסף.
בחודש שעבר אישרו האוצר ומשרד הביטחון מספר הטבות כלכליות חשובות, אך עדיין נושא הפיטורים והוצאת הנשים לחל"ת לא נפתר. פורום נשות המילואימניקים דורש מהממשלה להאריך את תקופת ההגנה מפני פיטורים מ-30 יום ל-90 יום למילואימניקים ול-60 יום לבנות הזוג שלהם. אבל זו לא רק המצוקה הכלכלית והפגיעה בפרנסה - זו העובדה ששוב הנשים נשארות שקופות. ״אי אפשר לצפות שנהיה חזקים בחזית בלי שנהיה חזקים בבית״, אמרה אביה. עוד הוסיפה: ״זו אחריות של הממשלה אבל גם שלנו, לדאוג שיחד ננצח. ׳ביחד ננצח׳ היא לא רק סיסמה או משהו שאתה תולה על האוטו - זה בפרקטיקה, זה בלדאוג לעובדים שלך, זה ביחד ננצח, באמת״.