כבכל שנה, גם השנה מפרסם הביטוח הלאומי את דוח ממדי העוני ואי-השוויון בהכנסות, שמתייחס לשנת 2023. לפי הדוח המצב הכלכלי-חברתי מעורר דאגה: ממדי עוני גבוהים ואי-שוויון ניכר בהכנסות. "יוקר המחיה בשנת 2023 היה גבוה ב-4.2% מהשנה הקודמת, השפיע על כלל האוכלוסייה אך השפיע באופן לא פרופורציונלי על מי שכבר נקלע למצוקה כלכלית", נכתב.

 "ב-2023 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות מתחת לקו העוני, בהן 872.4 אלף ילדים ו-158.5 אלף אזרחים ותיקים, שמשקפים שיעורי עוני של 20.7%, 27.9% ו-12.8%, בהתאמה. העלייה באי-שוויון לטענת הדוח נובעת בעיקר בגלל מגפת הקורונה וכמובן מלחמת 'חרבות ברזל' שבעקבותיהן נפגעה הצמיחה הכלכלית במשק. בשנת 2023 עלתה ריאלית ההכנסה החציונית נטו לנפש תקנית שממנה נגזר גם קו העוני, בשיעור של 3.2%. קו העוני הגיע ל-3,324 שקל".

בביטוח הלאומי מציינים כי המדינה נרתמה לסייע לאוכלוסייה והגדילה את תקציבי הביטחון הסוציאלי, ולכן, התוצאה הייתה ששיעורי העוני לפי הכנסה נטו, כלומר לאחר התערבות המדינה באמצעות קצבאות ומיסים ישירים, לא רק שלא עלו אלא אף ירדו במקצת - ירידה שהתרחשה כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה. במקביל, הצטמצם האי-שוויון בהכנסות נטו. עם זאת מצוין בדוח ששיעורי העוני במדינת ישראל נותרו גבוהים, במיוחד עוני בקרב ילדים (ירידה מ-28.1% ב-2022 ל-27.9% ב-2023, וקשישים החיים לבדם (עוני בקרב קשישים עומד על 12.8% לעומת קשישים החיים לבדם: 19.8%).

הדוח מתייחס גם לפערי העוני בין המגזרים השונים, כאשר האוכלוסיות הערביות והחרדיות חוות את שיעורי העוני הגבוהים ביותר, 33% ו-38.4% בהתאמה. שיעורים אלו הם יותר מכפול מזה שבקרב יהודים לא-חרדים (14%). למשפחות עם יותר ילדים יש שיעורי עוני גבוהים יותר, במיוחד אלה עם ארבעה ילדים או יותר. משפחות כאלה מהוות 13.2% מהמשפחות העניות בישראל, למרות שהן רק 6.4% מכלל האוכלוסייה", נכתב. בהתאמה, הערים (עם למעלה מ-80,000 תושבים) בעלות שיעורי העוני הגבוהים הן מודיעין עילית (48.3%), ואחריה ירושלים (38.3%).

שיעור העוני גבוה מאוד בקרב אנשים בגילאי 25-64 שאינם עובדים, עם שיעור של 64.8%. גם משפחות שבהן עובד ראש משק הבית (22.2%) הן עניות אם יש רק מפרנס אחד, אך השיעור נמוך בהרבה ועומד על 8.7% עם שני מפרנסים או יותר.

הניתוח מדגיש כי העוני ואי השוויון בישראל הם אתגרים חברתיים משמעותיים הדורשים טיפול מקיף, לרבות השקעות בשירותים חברתיים, הרחבת רשת הביטוח הלאומי וצעדים לצמצום פערי ההזדמנויות. הנתונים גם מצביעים על כך שלהתערבות ממשלתית באמצעות תשלומי העברה ישירים יש השפעה משמעותית על הפחתת העוני, אם כי היא נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD.

אם ובתה במרכז לחלוקת מזון, עוני, ילדים, ישראל  (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
אם ובתה במרכז לחלוקת מזון|צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

"הדוח בכלל לא מתייחס למלחמה או ההשפעות שלה על יוקר המחיה בעקבותיה"

מי שמגיב על הדוח בקצת פחות התלהבות לשיפור הנתונים הוא אלי כהן, מנכ"ל ארגון פתחון לב. "אם לשפוט על פי הכותרות שמספק הדוח, מדינת ישראל הצליחה להשתלט על נושא העוני ומצמצמת את התופעה. אלא שבכל סיפור יש תמונה רחבה יותר, ועם כל הרצון הטוב בכותרות שעושות נעים, המציאות דה פקטו רחוקה מאוד מלהיות כזו. וזה עוד לפני שנראה את השלכות המלחמה בדוח ממדי העוני".

"לפני הכל, צריך לציין שהדוח שפורסם היום, מתייחס לשנת 2023, כלומר הוא אינו בוחן את המסה המשמעותית של תקופת המלחמה. יתרה מכך, החלק שכן מתייחס לתחילת המלחמה, הוא ששיפר עמדות בדוח והביא לנתונים טובים יותר. כך לדוגמה, מציין הדוח כי ההתערבות המשמעותית של המדינה בקצבאות ובסכומי כסף שהעבירו לצורכי רווחה בתחילת המלחמה, היו אלו שסייעו לצמצום ממדי העוני בישראל. את מה שקרה בהמשך המלחמה אנחנו כאמור נראה בדוח השנה הבאה, וזה הרבה פחות מאשר בחודשיים שכלולים ב-2023".

"בהמשך ישיר לנושא הקצבאות, גם הדוח טורח לציין כי למרות התערבות הממשלה בחודשים הללו, היקף העוני בישראל נשאר מהגבוהים ביותר בארצות המפותחות, ותחולת העוני גבוהה עוד יותר לאחר התערבות הממשלה באמצעות תשלומי ההעברה וקצבאות. המשמעות היא שלמרות שהמדינה לכאורה הכניסה את היד לכיס, השינוי היה מינורי ובעיקר נועד לכסות שברים מורכבים בכמה פלסטרים".

"וכמה הצעדים הללו היו מינוריים?", כהן ממשיך,  "בבחינה של פעילות הממשלה בעולם החברתי-כלכלי בישראל, עולה נקודה נוספת שצריכה להדיר שינה מכולנו: הוצאות הרווחה ביחס לתמ"ג בישראל, למרות סכומי הכסף שהועברו לרווחה בתחילת המלחמה, הן עדיין מהנמוכות במערב".

"לצד הקצבאות והתערבות המדינה באופן חד-פעמי, עולה נתון נוסף וקשה שצריך להרעיד את כל מי שעוסק בעולמות הרווחה בישראל, ולדעתי את הממשלה כולה – מדינת ישראל, גם השנה, נמצאת במקום השני "המכובד" בתחולת עוני בקרב ילדים. כדי לסבר את האוזן, זו "תחרות" שאתה רוצה לסיים בה אחרון. הציניקנים יגידו שמזל שיש את קוסטה ריקה לקחת את המקום הראשון, ונתנחם בכך. המשמעות האמתית של הנקודה הזו היא שבישראל של 2024, כשאין באמת מהלכים מוכוונים לשבירת מעגל העוני מצד הממשלה, הילדים העניים הללו לא ייעלמו. אנחנו נפגוש אותם בתורי חלוקת המזון בעוד כמה שנים".

כהן חוזה מראש כי דוח 2024 יהיה חמור הרבה יותר וכבר לא יהיה אפילו פתח לאופטימיות כמו בדוח הנוכחי. "משפחה שנכנסת למעגל העוני לא עושה זאת ביום אחד ועל פי מצב הדברים דוח 2024 הולך להיות קשה הרבה יותר. ההוצאה החברתית-כלכלית של הממשלה שפחתה עם התמשכות המלחמה ובעיקר חוסר ביד ניהולית בשנה הזו, אפס המעשה של משרד הכלכלה בהשתלטות על יוקר המחיה והניתוק של משרד האוצר מהאירוע שבתקופה הזו העבירו שני תקציבי מדינה אכזריים כלפי השכבות החלשות ביותר. התוצאה: ככל שחלפו החודשים, יותר ויותר ישראלים הידרדרו אל מעגל העוני. הביטוח הלאומי מוזמן לספר לטל, הייטקיסט מקריית שמונה, שמשפחתו מקבלת מאתנו סיוע במזון בחודשים האחרונים, כמה המצב השתפר".

"וכל זאת כשעוד לא דיברנו על הגזרות הכלכליות, הקפאת הקצבאות, העלייה במסים, במחירי התשלומים לקופות החולים, הביטוח הלאומי, חשבונות החשמל, הארנונה והמים. כל אלו עוד לא מופיעים בדוח הזה, את המשמעות של אלו נראה בדוח הבא וזה שלאחריו".

לסיכום הוא מבקש להציע פתרון: "אפשר להמשיך לקטר ואפשר לפתור את מציאות העוני בישראל אחת ולתמיד. לא בפלסטרים או בקצבאות חד-פעמיות. כדי לשבור את מעגל העוני, בטח כאשר מדובר בדור הצעיר, צריך ניהול של האירוע וצריך היה כבר אתמול לפעול. דרושה רשות לאומית למאבק בעוני עם תקציב משמעותי בצידה בחקיקת בזק, כפי שאנחנו נלחמים על הקמתה מזה שנים. רק עם ניהול של האירוע במסגרת רשות, עם שיתוף פעולה וישיבה של כלל המשרדים הממשלתיים ביחד סביב שולחן אחד, עם הצבת יעדים, עמידה בהם ודיווח, ועם תקציב מוסדר, קבוע ומשמעותי מצד המדינה – זה יקרה. רוצים לראות דוח שהולם מציאות עוני חיובית? רק כל זו הדרך לשם".