רוב העובדים השכירים בישראל זכאים לדמי הבראה חודשיים מכוח חוק. כך יוצא שרובינו מקבלים בתלושי השכר המשולמים בחודשי הקיץ, תוספת נאה שנובעת מתשלום דמי ההבראה האלה, שנכנסים למשכורת פעם בשנה. בתלוי הוותק של העובד – מדובר בתוספת של אלפי שקלים בשנה שסביר להניח שבבתים רבים מסייעת לעבור את החופש הגדול בצורה מאוזנת ועבור רבים מממנת את החופשה השנתית בחו"ל.

ברוב מקומות העבודה נהוג לבצע את תשלום דמי ההבראה בתשלום שנתי יחיד, וכתוספת לאחת המשכורות. הנוהג שדי התקבע הוא שרוב המעסיקים משלמים אותם באופן חד פעמי ביולי (בשכר על יוני) או באוגוסט (בשכר על יולי), אלא אם קיים נוהג אחר במקום העבודה הספציפי. גם גמלאים המקבלים פנסיה תקציבית מקבלים את דמי ההבראה יחד עם קצבת הפנסיה של חודש יוני. סכום דמי ההבראה נכון להיום עומד על 471 שקל לעובד ליום הבראה במגזר הציבורי ו-418 שקל לעובד במגזר הפרטי. הוותק של העובד, בעיקר, הוא זה שקובע את מספר ימי ההבראה להם הוא זכאי.

אבל בקיץ הזה, התוספת לשכר של דמי ההבראה עבור רוב העובדים במשק תהיה קטנה יותר. הסיבה: חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים, התשפ"ד–2024, שנחקק במרץ האחרון. החוק, שנחקק בעקבות המלחמה והמצב התקציבי המאתגר, מחייב את המעסיקים להפחית חודש דמי הבראה מעובדיו לטובת תרומה לחיילי המילואים, עבור הטבות שונות עבורם. על המעסיקים להעביר את כל הסכום שנגרע מהעובד. החוק התקבל בהסכמת ההסתדרות.

על מי חל החוק?

העובדים שמהם ייגרע חודש אחד של דמי הבראה הם מכלל המשק. עובדים במגזר הפרטי, (מלבד עובדים במשק בית), עובדי מדינה, עובדי השלטון המקומי, עובדי המועצות הדתיות, עובדי האוניברסיטאות הציבוריות, עובדי מכון ויצמן, עובדי הסתדרות הדסה, עובדי המוסד לביטוח לאומי ועובדי שירות התעסוקה. גם חיילים בשירות קבע תורמים יום דמי הבראה, וגם נשיא המדינה, שופטים, שרים, חברי כנסת, ראשי ערים, רבנים ראשיים ועוד.

באשר לעובדים במשרה חלקית, החוק קובע כי ממשכורתו של עובד המועסק במשרה חלקית יופחת חלק יחסי מיום הבראה, בהתאם לחלקיות המשרה.

במקומות בהם נהוג לתת הטבה אחרת במקום דמי הבראה, למשל נופש מטעם מקום העבודה, המעסיק יקטין את מימון הנופש בגובה מחיר יום ההבראה. דוגמה שמביאה רשות המיסים: "עובד זכאי לעשרה ימי הבראה, ומעסיקו נוהג להוציא את עובדיו לנופש שעלותו 5,000 שקל לעובד. לפיכך, מחיר יום הבראה של עובד זה הינו 500 שקל. בשנת 2024 המעסיק יוציא את העובד לנופש שעלותו 4,500 שקל, ויעביר את מחיר יום ההבראה, בתוספת סכום ההשתתפות, לפקיד השומה".

החוק לא חל על מעסיקים פרטיים של עובדי סיעוד, עובדי משק בית או עובדים אחרים המועסקים במרחב הביתי שלא במסגרת עסק או משלח יד.

ילדים בים (צילום: unsplash)
עובדים רבים מוציאים את הכסף על החופשה השנתית |צילום: unsplash

כמה ימי הבראה מגיעים לעובד בשנה?

חישוב תשלום שנתי של דמי ההבראה מבוצע לפי התעריף ליום הבראה, כפול מספר ימי ההבראה שעובד במגזר הציבורי זכאי להם לפי הוותק שלו במקום העבודה (הנתונים נלקחו מתקנון שירות המדינה תקשי"ר):

וותק של עד 3 שנים – 7 ימים

מהשנה ה-4 עד ה-10 – 9 ימים

מהשנה ה-11 עד ה-15- 10 ימים

מהשנה ה-16 עד ה-19 – 12 ימים

מהשנה ה-25 ואילך – 13 ימים.

מי שהוותק שלו הוא 12 שנה במקום העבודה, למשל, אמור לקבל השנה דמי הבראה בסך כולל  של 4,714 שקל כתוספת חד פעמית במשכורת הקרובה (ברוב המקרים), אך יקבל רק כ-4,250 שקל לאחר תרומה של חודש של דמי הבראה. יש לזכור, כי מדובר בסכום ברוטו, גם דמי ההבראה חייבים בתשלום מס הכנסה, דמי ביטוח בריאות ודמי ביטוח לאומי.

יש לציין, כי עובדים שזכאים לחמישה ימי הבראה בשנה (עובדים בשנתם הראשונה) ושכרם הממוצע בשלושת חודשי העבודה האחרונים שלפני אפריל 2024 אינו עולה על 6,000 שקל – עבורם יופחת סכום השווה לחצי יום הבראה – 209 שקל במגזר הפרטי ו-235.70 שקל  במגזר הציבורי.

במגזר הפרטי, גם בציבורי, יש מי שמקבלים דמי הבראה גבוהים יותר, ללא קשר לוותק, אלא בהתאם לחשיבותם לארגון, בדומה לימי חופשה שנתית המגיעים לעובד ומשתנים בין עובד לעובד.

גם עובדות ועובדי משק בית זכאים לדמי הבראה, באופן יחסי לחלקיות המשרה. שבוע עבודה כולל 42 שעות עבודה, על כן אם העוזרת מועסקת חמש שעות בשבוע, המעסיק או המעסיקה שלה צריכים לחשב את דמי ההבראה בהתאם לוותק שלה, לחלק את התוצאה ב-42 ולהכפיל בחמש. כאמור, חוק ההפחתה מחודש מרץ פוטר את העובדים במשק בית מהתרומה הזו והם יקבלו את מלוא הסכום שמגיע להם.