ההישגים יוצאי הדופן של המפלגות הלאומניות ומפלגות הימין הקיצוני בבחירות לפרלמנט האירופי שהסתיימו אתמול (ראשון) יובילו לא רק לשינוי מדיניות הגירה, מדיניות ביטחונית, יחס אוהד פחות לאוקראינה ויחס אוהד יותר לישראל, אלא גם לשינויים כלכליים משמעותיים.  למפלגות הפופוליסטיות עשויה להיות יד גדולה יותר בקביעת המדיניות האירופית במהלך חמש השנים הבאות, כך זה צפוי להיראות.

תיאום בין מפלגות הימין

עדיין לא ברור עד כמה יצליחו המפלגות ביצירת פלג ימין קשיח ומגובש כדי לעצב חקיקה מרכזית. רבות מהמפלגות רוצות לחזק את המדינות החברות על ידי כיווץ מוסדות האיחוד האירופי וקיצוץ במדיניות שינויי האקלים על ידי הפיכת ההסכם הירוק של האיחוד האירופי, עמדה קשוחה יותר בנוגע להגירה והתנגדות לתקציב גוש האירו. "מריבות פנימיות עלולות למנוע מהם לתרגם את הרווחים הללו להשפעה הרבה יותר גדולה על המדיניות", אומר בכיר באיחוד.

הסכמי סחר

התפקיד העיקרי של הפרלמנט האירופי במדיניות הסחר הוא באישור הסכמי סחר חופשי לפני שהם יכולים להיכנס לתוקף. כמה ממנהיגי האיחוד האירופי טוענים שהגוש זקוק ליותר הסכמי סחר עם שותפים אמינים כדי לפצות על העסקים האבודים עם רוסיה וכדי להפחית את התלות בסין.

מספר הסכמי סחר עדיין ממתינים לאישור, כמו עם מקסיקו, הגוש הדרום אמריקאי "מרקוסור" ואוסטרליה. כל העסקאות הללו, והסכם מרקוסור בפרט, נתקלו בהתנגדות וקידומן דרך הפרלמנט עלול להיות קשה עוד יותר עם מספר רב יותר של יורו-סקפטים לאומנים.

היחסים מול סין וארצות הברית

הנציבות האירופית טוענת שהאיחוד צריך להציג עמדה מאוחדת כלפי יריבות גדולות כמו סין וארצות הברית, במיוחד אם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ יחזור לבית הלבן. היא גם טוענת שהאיחוד האירופי זקוק לאסטרטגיה מאוחדת ברורה יותר כדי להישאר בסיס תעשייתי מרכזי למוצרים ירוקים ודיגיטליים, כאשר היריבים שואבים סובסידיות מסיביות. המבקרים טוענים כי מפלגות הימין הלאומניות שדוגלות באירופה עצמאית ומפוצלת יותר, יצליחו פחות להתמודד עם האתגרים הללו.

הפרלמנט האירופי בבריסל (צילום: Roman Yanushevsky, shutterstock)
הפרלמנט האירופי בבריסל|צילום: Roman Yanushevsky, shutterstock

רפורמות

האיחוד האירופי צריך לעשות רפורמה במדיניות החקלאות הפנימית שלו ובאופן שבו הוא תומך בחבריו כדי להשוות את רמת החיים בין המדינות השונות, לפני שהוא יקבל מדינות חדשות, במיוחד גדולות כמו אוקראינה, מכיוון שהמערכת הנוכחית כבר נתפסת כיקרה מדי.

הרחבת האיחוד האירופי עלולה לעמוד בפני אתגרים נוספים עם נוכחות יורו-סקפטית גדולה יותר בפרלמנט כדי לקבל חברות חדשות – כמו אוקראינה, מולדובה ומדינות מערב הבלקן - גם האיחוד יצטרך לשנות את האופן שבו הוא מקבל החלטות, ולהפחית את הצורך בהסכמה, שמתגלה כקשה יותר ויותר להשגה. אם יוצעו רפורמות כאלה בחמש השנים הקרובות, לפרלמנט יהיה תפקיד מכריע בעיצובן ולקול של הימין הקיצוני, שמתנגד לאינטגרציה עמוקה יותר של האיחוד, עשויה להיות השפעה חשובה.

מדיניות אקלים

חמש השנים הבאות יהיו קריטיות לקביעה אם אירופה תשיג את יעדי שינוי האקלים שלה לשנת 2030. האיחוד האירופי בילה את חמש השנים האחרונות בהעברת חבילה של אנרגיה נקייה וחוקי הפחתת פליטת פחמן דו-חמצני כדי להגיע ליעדים שלו לשנת 2030, וקשה יהיה לבטל את המדיניות הזו. חקיקת "העסקה הירוקה" - נמצאת כעת ב"סיכון אמיתי", לפי בכירה באיחוד.

פרלמנט ימני של האיחוד האירופי יהיה יותר סקפטי להסכמי אקלים ויכול לנסות להוסיף פרצות כדי להחליש את החוקים הללו, כולל הפסקה של מכירת מכוניות חדשות עם מנועי בעירה החל משנת 2035, שעמדה בפני ביקורת במהלך מערכת הבחירות.

הפרלמנט האירופי גם ינהל משא ומתן עם מדינות האיחוד האירופי על יעד חדש ומחייב מבחינה משפטית לצמצום פליטות עד 2040 - מחקלאות ועד תחבורה, יעד שיש לו משמעות כלכלית גדולה על חברות הענק שיעדיפו ולהימנע מתקנות סביבתיות שייקרו את הליך הייצור.

שיתוף פעולה צבאי

האיום הרוסי וההתחמשות הגוברת של מדינות באירופה מעודדים בשנים האחרונות תוכניות לעידוד שיתוף פעולה כלל-אירופי בין מדינות בפרויקטים ביטחוניים שמטרתם לגרום לממשלות לקנות עוד ציוד צבאי מתוצרת אירופית.

אולם מאחר ומדיניות החוץ וההגנה היא בעיקר בתחום השיפוט של המדינות החברות באיחוד האירופי ולא של הפרלמנט האירופי, לתוצאות הבחירות לא אמורה להיות השפעה מיידית על תמיכת האיחוד האירופי באוקראינה או בענייני צבא.

אסטרטגיה תעשייתית

האסטרטגיה התעשייתית של האיחוד האירופי עשויה להשתנות כאשר הגוש נמצא בקרע מול שותפת הסחר המרכזית סין. ככל הנראה, הגוש ימשיך להתמקד בתעשיות ההיי-טק והתעשיות הירוקות, וימשיך את חוק השבבים האירופי של 2023 ואת חוק חומרי הגלם הקריטיים, תוך שהוא עשוי לנקוט עמדה קשוחה יותר לגבי הייבוא הסיני ולהמשיך במגמה של התערבות גדולה יותר בתעשיות אסטרטגיות.