ב־19 בנובמבר 2023, כמה דקות לפני השעה 21:00, פתחה רשות המסים את המערכת להגשת תביעות לפיצוי על נזקים עקיפים עקב מלחמת חרבות ברזל. מהימים הראשונים לפתיחת המערכת הציפו אותה אלפי עסקים בבקשות לפיצויים. נכון ליום חמישי האחרון הוגשו 101 אלף בקשות. המדינה העריכה את תוכנית הפיצוי בכ־15 מיליארד שקל.
אחת השאלות שמטרידות בימים אלה את בעלי העסקים היא האם הם בכלל רוצים להגיש בקשות לפיצוי. הם זוכרים איך בפעם האחרונה שהמדינה הבטיחה להם החזרים, בתקופת הקורונה, עשרות אלפים מהם נדרשו להחזיר את המענקים שקיבלו.
בזמן הקורונה קיבלו כחצי מיליון עסקים מענקים בהיקף של כ־25 מיליארד שקל. במקביל, בשלהי 2021 החלה רשות המסים לדרוש מעסקים החזרים של המענקים שקיבלו ביתר, לאחר שהתברר בדיעבד כי עסקים מסוימים לא היו זכאים למענק. צעד זה עורר סערה בקרב בעלי העסקים, חלקם סירבו להשיב את הכסף ואף הגיעו לבג"ץ. אך הדרישות להחזר הכספים היו בהתאם לחקיקה המקורית של חוק המענקים. עד כה הוחזרו למדינה 2.5 מיליארד שקל מכ־90 אלף עסקים.
האם זה יקרה שוב גם עם הפיצויים ממלחמת חרבות ברזל? עו"ד ורו"ח, ליאת פייג־נויבירט, ראש תחום מע"מ ומס רכוש במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, עונה בחיוב. "לרשות יש סמכות רחבה בעניין זה. בהתאם לתקנות, מנהל רשות המסים רשאי לתקן את קביעתו למתן פיצויים תוך ארבע שנים מיום שניתנו, אם נתגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בהחלטתו. קביעה זו מופיעה גם בהוראות הביצוע שפורסמו השבוע על ידי רשות המסים וכוללות הנחיות לציבור ודברי הסבר לקבלת פיצויים בעד 'נזק עקיף' לעסקים, בכלל רחבי הארץ כולל ביישובי הספר בדרום ובצפון בהתאם למתווים השונים".
פייג־נויבירט מוסיפה, "עוד הובהר במסגרת ההוראות כי במקרה בו שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמות, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי לו בהתאם לחוק - יחזיר הניזוק את הסכום שקיבל ביתר בתוך 90 יום מדרישת ההחזר ובתוספת הפרשי ריבית והצמדה. כמובן שהיחס לתשלום ביתר שלא הוחזר כולל הפרשי הריבית וההצמדה יהיה כאילו היה חוב מס".
בנוסף, יש לרשות סמכות להטלת קנסות. פייג־נויבירט מסבירה, כי "עוסק שסכום ההפרש בין סכום הפיצוי בתביעה ובין הסכום שנקבע שהוא זכאי לו עולה על 50% מסכום הפיצוי שנתבע - ובמקרה שהעוסק לא הוכיח שלא התרשל בעריכת התביעה - יהיה חייב בקנס בשיעור 25% מההפרש. עוסק שסכום ההפרש עולה על 15 אלף שקל ועל 50% מסכום הפיצויים, וסכום ההפרש נובע מפעולה שהרשויות קבעו שהיא מלאכותית או בדויה יהיה חייב בקנס בשיעור 40% מההפרש. הקנס יחשב כחוב מס לכל דבר ועניין". בדומה לדרישות ההחזרים של מענקי הקורונה, גם על החלטת מנהל לדרישה להשבת פיצוי ניתן לערור לוועדת ערר.
"הרשות חיפשה מקומות בהם הירידה הייתה ללא קשר למלחמה"
האם ניתן להימנע מראש מהסיטואציה העגומה שבה המדינה דורשת מהעסק את הכספים שהעניקה לו בחזרה? עו"ד איתי ברכה, שותף מנהל בבוטיק המס ברכה ושות', מסביר כי אפשר לכל הפחות לצמצם את הסיכון שזה יקרה, על ידי בחינה מוקדמת. "ממה שלמדנו בקורונה, ובחוק הפיצויים בעקבות המלחמה שמו על כך אפילו דגש משמעותי יותר, זה שהרשות חיפשה מקומות בהם הירידה במחזורים הייתה ללא קשר סיבתי למלחמה. כדאי שבעל עסק, טרם הגשת הבקשה לפיצוי מקסימלי על פי התחשיב, יבחן האם הירידה שספג במחזורים נגרמה כתוצאה מהלחימה והאם העסק לא ספג ירידה במחזור לאורך השנה בהשוואה לשנה שעברה, בחודשים שקדמו למלחמה. כמו כן, על בעל עסק לוודא שההוצאות שדיווח למע״מ בחודש אוקטובר השנה גדולים מסכום הפיצוי שדורש ביחס למרכיב ההוצאות".
ברכה מוסיף, כי "צריך גם להיזהר ממקרים בהם מחזור העסקאות בחודש אוקטובר 2022 הינו גדול משמעותית בשל עסקה בודדת, חד פעמית או חריגה ביחס למחזור הממוצע השנתי, שאז יכולה רשות המיסים לנטרל הכנסה זו מהמחזור ובכך להקטין משמעותית ואף לבטל לחלוטין את הזכאות לפיצוי. חשוב גם לנטרל חשבוניות של הכנסות או הוצאות, בתקופה הרלוונטית, שהתקבלו או שולמו לחברה קשורה, או לקרוב. שכן גם במקרה זה רשות המיסים תנסה לנטרל הכנסה או הוצאה זו.
"ודבר אחרון, על בעל עסק לזכור כי במידה ויבקש להגדיל את הפיצויים בגין הוצאותיו הקבועות, ייכנס התיק לביקורת באופן וודאי והחשיפה להקטנת הפיצוי או ביטולו על ידי מס הכנסה גדול יותר. לכן לפעמים כדאי להסתפק בנוסחה הקבועה, למעט במקרים מובהקים בהם העסק היה סגור לחלוטין או שתחום העיסוק הינו כזה שבהכרח ספג ירידה בהכנסות באופן רוחבי במשק".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס, בשיתוף מומחי בנק לאומי
אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם