שליחות מסוג אחר: בין כל ההתנדבויות והתרומות שמעניקים אזרחים למפונים בימים אלו, המניקוריסטיות ליבי פודוליץ' ונועה פניגשטיין החליטו לספק לנשים ולנערות מקום לאסקפיזם ולטיפוח אישי. השתיים הגיעו יחדיו לאחד המלונות שבהם שוהים המפונים מהדום, והופתעו מהביקוש האדיר שנרשם מצד נשים ונערות במקום ללק ג'ל. במשך יום שלם הן מרחו לק ושוחחו עם אותן נשים, במטרה לספק להן רגע של "שגרה" ורוגע, כפי שהן כל-כך זקוקות.

כשהמלחמה החלה בשבת האחרונה, נועה וליבי חשבו שאין להן דרך לתרום למערך. הן ישבו בביתן ושמרו על עצמן, עד שביום רביעי הגיעה לפתע אל אחת מהן הודעה: "מחפשות מלאך לק ג׳ל שיבוא לעשות ציפורניים למפונות של העוטף". יחד, הן החליטו להרים את הכפפה, לארוז את כל הציוד – ולנסוע במהרה לאחד מהמלונות שבהם שוהות כרגע המשפחות המפונות מהדרום.

"אני קצת הובכתי, וחששתי שנמצא את עצמנו עומדות שם עם כל הציוד ומתעסקות בתפל, כי זה אולי נראה כמו דבר שטחי ומוזר בעת המלחמה", משתפת פודוליץ׳, ומסבירה כיצד הפעילו את השירות: "יצרנו טופס אינטרנטי, וכבר תוך כדי הנסיעה לדרום, היו לנו כמעט 20 נרשמות. נועה ואני, עדיין יושבות לבדנו באוטו, כבר הבנו שנצטרך להשתלט על הכול".

חמ
צילום: באדיבות נועה וליבי

ברגע שהשתיים הגיעו למלון, כל החששות שלהן התפוגגו. "מהר מאוד הייתה היענות מטורפת – המון נערות ונשים רצו אלינו. התרגשנו מאוד, ואמרנו – 'יאללה לעבודה'", פניגשטיין מספרת. "כל אדם שעבר באזור, פרגן לנו. זקנים, צעירים – כולם עברו ליד עמדת הציפורניים שלנו, והתרגשו איתנו. העיניים נצצו. הבנות ממש רצו את הרגע הזה, לטפח את עצמן", פודוליץ׳ מוסיפה. "היו שם המון בנות עם ציפורניים שבורות מכל הריצה והמנוסה מהדרום, וגם בנות שפשוט היו אמורות לקבוע לק והתור בוטל בגלל המלחמה. כרגע לא יודעים כמה זמן הן יישארו במלון, אז ההזדמנות הזו הגיעה עבורן בדיוק בזמן. זו פעולה אסקפיסטית, אבל היא גם לא מחייבת – זה פשוט רגע שמאפשר לך להרגיש כמו עצמך".

לדברי ליבי ונועה, הדבר סיפק עבור תושבות הדרום רגע של שקט בתוך כל הכאוס. "הניצולות ממש מחפשות רגע לנשום. קיבלתי אתמול בנות בגיל 13 עד 15 שכבר מבינות מה קורה. הן מאסו בימים האחרונים מלדבר על המקרה, הן מתעייפות מזה. הן פשוט רצו לשבת ולעשות ציפורניים, כי זה הזמן שלהן לשכוח מהכול", מתארת פודוליץ'. "לא סתם אומרים שטיפול בציפורניים זה כמו טיפול פסיכולוגי. אנחנו מדברות איתן, והן מספרות לנו על דברים שקרו להן. תוך כדי, אנחנו שומרות על שיחה קלילה יחסית, ומדברות גם על דברים אחרים, כמו תחביבים. היו כמויות מטורפות של בנות שישבו מסביב לשולחן רק כדי לשחק לידנו עם הצבעים".

חמ
צילום: באדיבות נועה וליבי

עם זאת, פודוליץ' מסבירה שלקח לה רגע להבין את הלך הרוח במקום: "בהתחלה חששתי לדבר, ולא ידעתי על מה, כי זה לא המקום שלי לשאול מה קורה איתן. אפילו פחדתי לשאול את הבנות עם מי הן נמצאות במלון, כי מה אם ההורים נרצחו? אז לא שאלתי, ודיברנו רק על ציפורניים, ולאט-לאט ראיתי שהן מדברות מעצמן. חלקן למשל הצביעו על ילד אחד ואמרו לי, 'את רואה אותו? כל המשפחה שלו נרצחה'. התכסיתי בצמרמורת. הן פשוט דיברו על זה כאילו זו עובדה יבשה בשטח, כי אין להן מה לעשות, זה המצב. אז המשכנו לעשות להן ציפורניים במלון, ובין בחירת צבע ללק לבין בחירת אורך הציפורן, הבנות תהו אחת עם השנייה אם כבר מצאו את הגופה של אחד התושבים שם. אלו בנות בגיל 13, זה פשוט מטורף".

ליבי ונועה מספרות שחלק מהמפונים במלון נותרו בלי שום רכוש. "מדובר באנשים שאיבדו את הכול, אין להם בגדים או נעליים ואפילו לא תחתונים, הכול נותר מאחור. אז לשבת במלון ולשים לק על הציפורניים, פתאום מחזיר את התחושה של שגרה – וקשה להסביר עד כמה זה משמעותי", מדגישה פניגשטיין.

לאור הביקוש הרב לשירות, השתיים מנסות כעת להרחיב את קבוצת המניקוריסטיות המתנדבות, ולהגיע לעוד מקומות בארץ. "פתחתי קבוצת וואטסאפ של חמ"ל ציפורניים, שם אני מרכזת את כל הנייליסטיות, ואת כל מי שמוכן לתרום ציוד או להסיע. כבר התחילו להצטרף בנות, וזה נותן תחושה של שליחות עבורנו. זה מטורף להבין עד כמה אנחנו חיוניות", אומרת פודוליץ׳.

חמ
צילום: באדיבות נועה וליבי

השתיים פונות במקביל לבעלי מקצוע נוספים בתחום הטיפוח, בקריאה להצטרף ולהתנדב יחד איתן: "מניקוריסטיות, פדיקוריסטיות, ספריות, מטפלות בעור הפנים – הכול נחוץ כעת. מי שרוצה לעזור ולהתנדב ולא יודע או יודעת איך, אז תדעו שיש דרך. הצורך בשירותים הללו הוא כאמור אדיר, וגם בטוח פה מאוד כי הכול מאובטח. אנשים שפונו מהדרום יישארו פה ככל הנראה עוד שבועות ארוכים. אז גם אם אתם לא יכולים לבוא כבר מחר, יצטרכו אתכם כאן גם בעתיד", מדגישה פניגשטיין.

להצטרפות למערך ההתנדבות ניתן לשלוח הודעה לנועה דרך האינסטגרם. או לליבי