תושבי ערים קטנות ובינוניות תופסים את איכות החיים שלהם כגבוהה יותר לעומת תושבי ערי בירה - הן מרגישות לתושבים בטוחות יותר, שקטות יותר ומלוכלכות פחות; הן נתפסות כמקומות מגורים טובים גם בשלב המשפחה וגם בשלב הזקנה, וגם משך הזמן של התושבים שלהן בפקקים והיעילות של התחבורה הציבורית בהן ממלאים תפקיד בשביעות הרצון של תושביהן. אלו מספר מסקנות שעולות מדוח מקיף של האיחוד האירופי על "איכות החיים בערים אירופיות" לשנת 2023, שהתפרסם לפני כחודשיים.
הדוח מתפרסם מדי חמש שנים ומבוסס על סקר שמתקיים בקרב 72 אלף תושבים ב־83 ערים ברחבי האיחוד האירופי ובכמה מדינות שכנות (בריטניה, טורקיה, שוויץ ועוד). במקום "להנחית" מלמעלה פרמטרים כמו הכנסה פנויה ופעילות תרבותית, הוא בודק באמצעות סקרי דעת קהל כיצד התושבים בערים הללו תופסים את איכות החיים שלהם, לפי סדרה של פרמטרים ובאופן משוקלל.
איכות החיים מוגדרת בין היתר על ידי האפשרות להשיג דיור, אוויר נקי, גישה לפעילות תרבות, שביעות רצון בתחום התחבורה, הזדמנויות עבודה, מיעוט סיכונים (כמו ללכת בלילה לבד). בין השאר, המחקר מראה כי אם הרשויות בעיר יכולות לשפר את ההיצע של השירותים לתושב, את הבטיחות שלה ואת הרגשת האינקלוסיביות (כלילתיות) לקבוצות מיעוט, הרי שהדבר כרוך בעלייה בשביעות רצון מהחיים בעיר לכל האוכלוסייה.
ערי מזרח אירופה קופצות במדד
באופן בלתי מפתיע אולי, הערים עם איכות החיים המוצהרת הגבוהה ביותר הן בצפון ובמערב אירופה, במדינות העשירות והמתקדמות ביותר. אבל בעשירייה הפותחת ישנן גם ערים אחרות, ולא רק החשודות הנורדיות הרגילות, כולל כאלה ברומניה ובפולין. לפי מחברי הדוח, הדבר נובע ממגמת השיפור שתושבי ערים אלו חשים בשנים האחרונות. גדאנסק וקלוז'־נאפוקה, כמו גם לייפציג שבגרמניה - שלוש מתוך עשר הערים עם איכות החיים הגבוהה המוצהרת ביותר - הן ערים ש"קופצות" קדימה בתוך שנים ספורות, מה שיצר אפקט שביעות רצון עירוני. גם ביאליסטוק ו־וילנה מככבות ברשימת המשתפרות.
מנגד, אתונה והרקליון שביוון מגיעות לתחתית רשימת שביעות הרצון והעיר הכי "מבואסת" באירופה היא פלרמו. הערים הבודדות ביותר באירופה הן בלפסט (18% "הרגישו בודדים בחודש האחרון), אוביידו שבספרד (19%) ולונדון (19%), לעומת רק 4% בלוקסמבורג.
המגמות של השנים האחרונות נמשכות, לפי מחברי הדוח: ערים במזרח אירופה עולות לאט לאט במדד שביעות הרצון של התושבים שלהן ומשתוות למצב במערב, אך עדיין יש חלוקה בין צפון אירופה לדרום אירופה; כמעט תשעה מכל עשרה תושבים עירוניים בגוש האירופי אומרים כי הם מרוצים מהחיים שלהם בעיר; ערים נתפסות כמקום ליברלי יותר לאוכלוסייה שאינה מסורתית וגם למהגרים טריים; ערים קטנות נחשבות לטובות יותר למגורים בעבור זקנים ומשפחות עם ילדים; אנשים מרגישים בטוחים יותר ללכת ברחובות של ערים קטנות.
בנוסף, יש שונות רבה בתוך המדינות: 89% מתושבי ורונה שבצפון־איטליה למשל, שבעי רצון מהחיים בעיר, לעומת 62% בלבד בפלרמו שבסיציליה; 91% מתושבי אנטליה מרוצים מהמיקום שלהם, לעומת 65% בלבד באיסטנבול.
באיזו עיר רק 3% מהתושבים לא מרוצים?
אבל מה ניתן ללמוד מהעשירייה הפותחת? בעיקר על הגורמים שעוזרים להגדרת איכות חיים ושביעות רצון. שיעור עצום של 97% מתושבי ציריך למשל, אומרים כי הם שבעי רצון מהחיים בעירם. העיר השוויצרית העשירה היא גם במקום הראשון בדירוג "מקום טוב למגורים לקהילת LGBTIQ", "מקום טוב למגורים לזקנים", "עיר שבה התושבים מרוצים מהמצב הפיננסי שלהם", "רמת שביעות הרצון מהתחבורה הציבורית" ו"רמת שביעות הרצון מההיצע התרבותי".
קופנהגן, במקום הכללי השני (96%), ניצבת שם בין היתר (ולמרות שהיא העיר בירה השנייה בלבד ב"טופ 10", לצד שטוקהולם) משום שהיא במקום הראשון האירופי של ערים ש"מרגיש בטוח ללכת בהן בלילה". היא גם במקום השלישי ברשימת הערים שבהן רוב התושבים מסכימים כי "ניתן לסמוך על התושבים האחרים בעיר" (במקום הראשון ניצבת העיר הדנית אלבורג).
קופנהגן נמצאת גם בתחתית הרשימה של ערים בהם תושבים משתמשים בכלי רכב מדי יום (רק 34%, לעומת ברגה בפורטוגל שבה עומד השיעור על 70%). למעשה, יותר תושבי קופנהגן נוסעים באופניים מדי יום (35%) מאשר משתמשים ברכב. אגב, חרונינגן, העיר ההולנדית שחולקת את המקומות 2־3 עם קופנהגן, היא העיר שבה הכי הרבה תושבים משתמשים באופניים (46% מדי יום).
במקום הרביעי מפתיעה גדנאסק. 60% מתושבי העיר סבורים כי היא נמצאת "בתנופת שיפור", שיעור שני רק לביאליסטוק. העיר גם מפתיעה במקום הראשון באירופה בערים שבה התושבים "חשים שהם יזכו לעזרה חומרית במקרה הצורך", יותר מבערים כמו קופנהגן, מלמו ואוסלו. עיר נוספת המפתיעה בעשירייה הראשונה (מקום 9) היא קלוז'־נאפוקה, בירת אזור טרנסילבניה שברומניה, שאולי נכנסת לדירוג בעזרת העובדה כי 73% מהתושבים סבורים שניתן למצוא בה עבודה. ברומניה פורחת בשנים האחרונות תעשיית הייטק ושירותים.
המגוון הרב של הפרמטרים ההופכים עיר לזו שהתושבים בה מרוצים מאיכות חייהם משתקפת גם ברוסטוק (מקום 8), עיר נמל גרמנית במזרח־גרמניה לשעבר, שיותר מתושביה השיבו שהם שבעי רצון מאשר תושבי מינכן או ברלין. התופעה עשויה להיות מוסברת על ידי העובדה כי 85% מהתושבים - השיעור הכי גבוה באירופה - מרוצים מהמצב התעסוקתי שלהם. 88% מהם גם מרוצים מ"איכות האוויר", סוגיה שמעיבה על חלק מהערים האירופיות האחרות (בתחתית הדירוג: בלגראד, רומא, טירנה, אתונה ופריז). עוד ברשימת העשירייה הפותחת נמצאות ז'נווה (מקום 7), שטוקהולם (מקום 6) ובראגה הפורטוגלית (10).
סוגיית הדיור משפיעה על סדרי העדיפויות
יש תופעה מעניינת נוספת העולה מהסקר שדווקא מעיבה על התוצאות - היחס ההפוך שבין עד כמה עיר מככבת במדד שביעות הרצון לבין עד כמה קל למצוא בה דיור. בארבע מתוך עשר הערים שמככבות במדד שביעות רצון - ציריך ( 97%), קופנהגן (96%), שטוקוהלם (95%) וז'נווה (95%) - קשה למצוא דירות על פי נתוני הסקר (11%, 14%, 11% ו־8% בהתאמה).
למעשה, אין עיר המופיעה בשתי העשיריות המובילות. לא ניתן להחזיק בחבל משני קצותיו, אבל אולי תושבי חרונינגן ולייפציג מתקרבים לכך, מעיון בנתוני הדוח.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס